בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה שהיה לזקנים לפני הקורונה, נמחק

18תגובות
ביקור משפחה בבית אבות סמוך לסיאטל
Ted S. Warren / AP

"כל מה שהיה — הרצאות, חוגים, פעילות חברתית — הכל נמחק", כך אמרה אשה שגרה בדיור מוגן במרכז הארץ. היא בת 90, אשה פעילה וחברותית, אך כעת חיה מסוגרת בדירת חדר. לכאורה היא יכולה לצאת ללובי, "אבל מה אני אעשה שם?" היא אמרה. חדר האוכל נסגר, ואת האוכל היא מקבלת היישר לחדרה. פעם ביום היא יוצאת לסיבוב קצר בחוץ, ממש ליד הבניין, "אפילו בזמן הזה מרשים לי", ציינה. האם היא יוצאת בבוקר? "לא, מכיוון שזה פעם ביום אני שומרת את הסוכרייה הזאת ויוצאת בצהריים".

את שאר היום היא מעבירה בעיקר בקריאה ובשיחות עם המשפחה. פעמיים ביום מתקשרים אליה ("לברר שאני עוד קיימת"), שואלים אם הכל בסדר והיא עונה שכן. "זה קצת קשה", היא מסכמת, "מפני שאני יכולה לסמוך רק על עצמי. אבל אין לי סיבות להתלונן. למזלי יש לי בריאות טובה ואני מבינה שזה מה שצריך עכשיו". הקשר הישיר שלה בימים אלה הוא עם מטפלת מטעם הביטוח הלאומי, שבאה שלוש פעמים בשבוע וגם מביאה לה ספרים.

המטפלת, וכל מטפלות הבית מטעם הביטוח הלאומי, ממשיכות לעבוד, לאחר שתפקידן הוגדר חיוני למשק. גם זה לא מובן מאליו. מטפלת ותיקה אמרה, "אני שמחה שנשארנו עם עבודה, למרות שקשה. יש מטפלות שמשאירות את הילדים בבית ויוצאות לעבוד. טוב שדאגו לנו למיגון, כי אנחנו עושות קניות לקשישים בסופרים ובבתי מרקחת, ובעצם לוקחות סיכון". את ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב שמפעילה מטפלות בית, נכונותן לא מפתיע. "אני זוכר איך הן התרוצצו באשקלון ובשדרות תחת טילים ואזעקות צבע אדום", הוא אמר, "ועכשיו, כמו שהרופאים ממשיכים בעבודתם למרות הסיכון, כך גם הן".

יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, דורון רז, אמר שכ–220 אלף זקנות וזקנים חיים לבד בבית וזקוקים לסיוע. "יש כאלה שבלי המטפלת הם לא יתרחצו ולא יתלבשו, על הכנת אוכל אין מה לדבר".

המטפלת הוותיקה ועמיתותיה מרוצות מההכרה בחשיבות עבודתן, אבל הן נתקלות בקשיים שאיש לא חשב עליהם: אמהות חד־הוריות למשל, עומדות בפני הברירה לצאת לעבוד למרות שאין מסגרת לילדים, או לעזוב את העבודה ולהישאר בלי פרנסה. הדלדול של התחבורה הציבורית לא עוזר. רז אמר, ש"הביטוח הלאומי התגייס לטובת העניין, וגם בעיית התחבורה תיפתר". לדבריו, גם מרכזי היום ממשיכים לפעול במתכונת שונה, ומספקים הביתה שירותים נחוצים כמו ארוחות חמות וביקורים של עובדות סוציאליות. "אנחנו בתחילתו של תהליך יוצא דופן", אמר רז, "פתאום מבינים שלתת כסף זה לא מספיק. פתאום מבינים שהמטפלות רואות בעבודה שליחות, לא רק מקור פרנסה".

מותו של אריה אבן מהדיור המוגן "נופים" בירושלים בשבוע שעבר, גרם לטלטלה בקרב רבים, ואף היו שפנו לקו החם של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) ושאלו אם צריך להיפרד מהנכדים, כפי שפרסם אתמול עידו אפרתי ("הארץ", 23.3) . "המוות לא מפחיד אותי, אבל לא ככה", אמר אדם בן 80 ומשהו. "בגיל מסוים אדם מתרגל לחיות בשלום עם המוות, אבל אף אחד לא רוצה למות באוהל מפלסטיק רחוק מהמשפחה". אולי זאת עוד סיבה לכך שעד כה אין תלונות על ההגבלות מדיירי הדיור המוגן.

יו"ר ועד דיירי הדיור המוגן בארץ, אברהם בר דוד, אמר שיש שונות רבה בין בתי הדיור המוגן: "יש מקומות שסגרו בצורה כוללנית, לא הגיונית, ואחרים שלא". ואכן, נחמה אנג'ל, שגרה ב"נופי מוצא", אמרה שאצלם חדר האוכל ממשיך לפעול אם כי במשמרות, ו"נכון שכל אחד אוכל בשולחן לבד, אבל לפחות יש עוד אנשים. במשך היום הספרייה פועלת והקפיטריה פועלת — מקפידים שלא יהיו הרבה אנשים ולשבת במרחק". לדבריה, בוטלו חוגים ופעילויות מרובי משתתפים, אבל נשארו חוגים קטנים, "ואת הבינגו נחלק לשניים". "אמנם קשה להיות רחוקים מהמשפחות", היא אמרה, "אבל אנשים מבינים את המצב ולא מתלוננים".

בר דוד, שמקושר עם כמה בתי דיור מוגן, הוסיף שלא זאת בלבד שאין תלונות, ישנם אנשים שרוצים שהנהלים יוחמרו ויוטל סגר מוחלט — שאיש לא ייצא מהבית מחשש להדבקה. ואולם, זה בלתי אפשרי, בין היתר בשל חוסר תיאום בין מרפאות הבית בבתי הדיור המוגן, לבין קופות החולים — אחד המקומות שאנשים יוצאים אליהם גם בימי בידוד. יש פתרונות חלקיים, כמו הבאת תרופות על ידי שליחים, "אבל אתנו לא דיברו", אמר בר דוד.

הנושא אינו חדש, והועלה כאן בעבר (19.8.2019), אך כעת, לנוכח הצורך למעט ביציאה מהבית, פנה בר דוד (שוב) לשר הבריאות, יעקב ליצמן, והציע לממשק סוף סוף את מרפאות הבתים עם קופות החולים (כפי שזה נעשה עם חדרי מיון ובתי חולים). ליצמן השיב לו שדיירי הדיור המוגן "מהווים פחות מ–2% מכלל אוכלוסיית הקשישים", הודה כי הבעיה מוכרת, וסיים בכך ש"למרבה הצער, לא נוכל להתפנות לדבר בימים אלה".

nurit.wurgaft@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו