בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים שהזקנים יסתגרו? לפחות תבקשו יפה

תגובות

נפתח בנפתלי בנט. שר הביטחון (הצעיר) מצא זמן בין עיסוקיו הרבים להפיק סרטון ובו הוא טוען (באנגלית), ש"הדבר החשוב ביותר — יותר מריחוק חברתי כללי, יותר מבדיקות־בדיקות־בדיקות, יותר מכל דבר אחר — זה להפריד אנשים זקנים מאנשים צעירים יותר". ולא רק בנט. ככל שגדל מספר החולים והממשלה מחמירה את המגבלות, הקריאות לבודד את הזקנים (ורק אותם) יוצאות מהארון. לכאורה, לטובתם כמובן. לטובתם כבר סגרו את בתי האבות הרמטית ולטובתם סגרו אותם בתוך החדרים בכמה בתי אבות. עדיין לא היו כאן מקרים כמו בספרד, שם ננטשו בתי אבות ונמצאו אחר כך גופות של אנשים שמתו בבדידות — אצלנו מסתפקים בזה שהם יחיו בבדידות.

בתחילת החודש תהיתי כאן כמה זמן יעבור עד שהבידוד יזוהה בתודעה הציבורית עם המחלה. נראה שזה קרה מהר מאוד. רוגל אלפר כתב: "בעבור מרבית האזרחים, קורונה שוות ערך לשפעת. יש לאפשר להם להמשיך בחייהם. ילדים יחזרו לבתי הספר. הוריהם יחזרו לעבודה. סבא וסבתא יישארו בבידוד. המשק לא יקרוס. אנשים שמטה לחמם נשבר לא יתאבדו בעוד שלושה חודשים" ("הארץ", 25.3). זאת אמירה קשה, שמובלעת בה האשמה של הזקנים באבטלה הגוברת ובהתאבדויות בעתיד, כאילו רק "בשבילם" נגזר בידוד על כולם.

ולמה בעצם? הרי לפי הנתונים קבוצת הגיל הנדבקת ביותר בארץ היא צעירים בני 30–39, ונכון ששיעורי התמותה מהמחלה גבוהים יותר בקרב הזקנים, אבל שיעורי התמותה גבוהים יותר בקרבם ממילא. אז מה ההסבר לפרץ הדאגה הפתאומי לאנשים שבדרך כלל גס לבה של המערכת בהם? ובכן, ככל שמתקדמים בגיל עולה הסיכון למחלות רקע, שעלולות לגרום לסיבוכים, ולכן סביר להניח שחולים זקנים יזדקקו לטיפול מורכב ויקר יותר. כלומר, הקריאה לבודד את הזקנים נובעת מרצון לשמור על משאבי הטיפול, שיהיה מספיק לצעירים. אין בזה חידוש. עוד לפני הקורונה זקנים קיבלו טיפול נחות ופחות בבתי החולים, כאשר הם (ורק הם) אושפזו במסדרון. אז שהם ישתלטו על המלאי המוגבל של מכונות הנשמה?

פרופ' ליאת איילון, מומחית לגילנות מאוניברסיטת בר־אילן, מזהירה כי "יש מרחק קטן בין רצון להגן על הזקנים לפגיעה גורפת באוטונומיה שלהם רק בשל גילם. אם הפגיעה באוטונומיה מתחייבת — אז שיפגעו באוטונומיה של כולם". לדבריה, "התיאור של אנשים מגיל מסוים כאילו הם חלשים ופגיעים הוא נבואה שמגשימה את עצמה, ופוגעת מאוד".

גם במקומות אחרים בעולם הבינו שדרישה לבידוד זקנים היא גילנות בוטה. "החברה הבריטית לגרונטולוגיה" פירסמה לפני שבועיים אזהרה מפני צעד כזה  (בריטניה היתה הראשונה להעלות את הרעיון). לפי הפרסום, יותר מ–30% מבני ה–70 ויותר בבריטניה אינם סובלים ממחלות רקע, ורבים עובדים ומפרנסים משפחות. עוד נכתב, כי ממשלה שמעבירה מסר שבני 70 ויותר פגיעים בשל גילם, מסתכנת בכך שקבוצות גיל אחרות יזלזלו בהנחיות להגנה מפני הנגיף. את האפקט הזה כבר רואים, בשאננות של צעירים. התיוג לפי גיל גם נותן "פטור" לצעירים עם מחלות רקע, כמו עישון, ואלה מביניהם שיחלו בהחלט עלולים להזדקק לטיפולים מורכבים, אף יותר מזקנים בריאים. אלא מה, למעשנים אין את הנראוּת שיש לזקנים, ונראות היא תנאי הכרחי לאפליה של קבוצה גדולה.

הגילנות הזאת גם מכשירה את הקרקע ל"תיעדוף" שימוש במשאבים על פי גיל, מה שיפגע בזכותם של זקנים לגישה שווה לבריאות. על פי כמה עדויות, בספרד זה כבר נעשה. עמותת "המשפט בשירות הזיקנה" ועוד שורה של ארגונים שיגרו אתמול מכתב לשר הבריאות, יעקב ליצמן, שכותרתו "מדיניות אי־חיבור בני 80 ומעלה למכונות הנשמה במקרה של מחסור". במכתב, שחתום עליו יו"ר העמותה, פרופ' ישראל (איסי) דורון, העומד בראש המרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטת חיפה, נאמר בין השאר כי ממסרים שמועברים בשיחות עם צוותים רפואיים ובתקשורת, מסתמנת מדיניות לפיה בעת מחסור בני 80 ויותר "לא יחוברו למכונות הנשמה, ו/או יחוברו למכונות הנשמה נחותות מבחינה טכנולוגית". לדברי דורון, אם תינתן הנחיה כזאת, הארגונים יעתרו לבג"ץ.

מומחית לזיקנה מטעם האו"ם, רוזה קורנפלד־מאט, אמרה כי החלטות על פי קריטריונים לא רפואיים, כמו גיל או נכות, פסולות. היא העירה שהזקנים נראים במשבר הקורונה, "אך קולם, דעותיהם ודאגותיהם לא נשמעים". בתחילת החודש אמר פרופ' (אמריטוס) מרק קלרפילד, גריאטר ומומחה לרפואה בינלאומית באוניברסיטת בן־גוריון, ש"בדרך כלל אנשים זקנים מוכנים יותר להטיל על עצמם מגבלות, אם זה לטובת החברה", ואם יבקשו מהם להיזהר כדי לא להעיק על המערכת, הוא סבר שהרוב ייענו ("הארץ", 9.3). אבל הרשויות היום שיכורות כוח — לא מבקשים, מוציאים כוחות לרחוב. וטועה מי שחושב שאותם כוחות לא יופעלו נגד זקנים.

nurit.wurgaft@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו