בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

גנץ פגע אנושות בשלטון החוק כשהשתמש בבג"ץ בשביל להביא לבחירתו כיו"ר הכנסת

העתירה נגד אדלשטיין מצטיירת כצעד פוליטי ציני, שעלול לפגוע במעמד בג"ץ. אחרי שמכרו את עקרונותיהם תמורת טובות הנאה שלטוניות, גנץ ומפלגתו לא יוכלו עוד להציג את עצמם כשומרי הסף של הדמוקרטיה

145תגובות
גנץ במטה כחול לבן לאחר פרסום תוצאות המדגם, החודש. עמד בפני חלופות קשות, ובחר ברע במרעו
דניאל בר און

התהפכותו של יו"ר חוסן לישראל בני גנץ היא נקודת שפל חסרת תקדים עבור הדמוקרטיה הישראלית. היא מקעקעת את שלטון החוק ואת אמון הציבור בנבחריו, כמו גם נורמות בסיסיות של תרבות שלטונית ראויה. היא אף מגמדת את חשיבותה של האופוזיציה ותורמת ליחס של סגידה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. כפי שזה נראה מבחוץ, גנץ ותומכיו יצרו רושם בבג"ץ ומחוצה לו כאילו בכוונתו להנהיג רוב בכנסת לשם מימוש חילופי שלטון. אדלשטיין הוצג כמי שמסכל מהלך כזה, וזה היה הבסיס לתפיסתו על ידי בג"ץ כמי שפוגע בדמוקרטיה ומסכל מעבר שלטוני.

ניתן להעריך כי גנץ היה מודע באותו זמן לאפשרות של הסכם עם נתניהו - כזה שלא יביא לחילופי שלטון. לאור האפשרות הזו, הופכת העתירה לבג"ץ והדיון בה לרוב מהומה על לא מאומה. אפשר גם שהעתירה לבג"ץ היתה בגדר הפעלת שריר על ידי גנץ מול נתניהו כדי לחזק את מעמדו במשא ומתן עם הליכוד. לפחות בדיעבד יוצא כי נעשה שימוש בבג"ץ כדי להביא לבחירתו של "כאילו" יו"ר כנסת (גנץ עצמו) - תפקיד שאינו מתאים לו (בהיותו חסר ניסיון פרלמנטרי) ושאינו מתכוון למלא.

גם בכך עשו גנץ וכל מי שחברו אליו לעניין זה צחוק מבג"ץ. בג"ץ הורה על בחירת יו"ר קבוע לכנסת, כזה שינהל את פעילותה החיונית. בחירת גנץ  ל"יו"ר הכנסת" היא ישראבלוף שמבזה הן את בית המשפט והן את הכנסת. חסר שלב אחד כדי להשלים את המעגל: החזרת אדלשטיין, שהפר בינתיים צו שיפוטי של בג"ץ, לתפקיד יו"ר הכנסת בתמיכת גנץ ושותפיו. מה ייוותר משלטון החוק אחרי המהלומות האלה שמנחית עליו גנץ? מה יותר ציני מזה? קשה להעריך כרגע איזו השפעה תהיה לכך על נכונותו של בג"ץ בעתיד להגן על הדמוקרטיה, כאשר מי שמתיימרים לדבר בשמה מתגלים כמניפולטורים.

פרץ מעניק לגנץ את פטיש יו"ר הכנסת, בחמישי. ישראבלוף שמבזה הן את בית המשפט והן את הכנסת
עדינה ולמן / דובר

עקרון היסוד של כחול לבן הישנה היה שנאשם בפלילים בעבירות חמורות שמיוחסות לו ביחס לתקופת כהונתו כראש ממשלה, אינו רשאי, לפחות ציבורית ומוסרית, להמשיך בכהונתו. במלים אחרות: ראש ממשלה מכהן לא יכול בעת ובעונה אחת לשבת על כס ראש הממשלה ועל כסא הנאשמים בבית משפט. נתניהו נאחז במלוא כוחו בכס ראש הממשלה בתמיכה מלאה של מפלגתו וגוש הימין וניהל מאבק תקשורתי אפקטיבי כדי לנרמל את האבסורד הזה, ולהפוך אותו לחלק מהשגרה הפוליטית, כאילו לא היה דבר טבעי מזה.

על הרקע הזה, ביקשה כחול לבן, יחד עם אחרים, לתקן את חוק היסוד כדי להעמיד דברים על מכונם, לקראת הבחירות הבאות. בהצטרפה לממשלה, תחת נתניהו הנאשם בפלילים, מעניקה כחול לבן - או בשמה החדש חוסן לישראל - לגיטימציה חזקה במיוחד לחזיון הסוריאליסטי הזה, לחיסול של נורמה ציבורית אלמנטרית זו, לדרדור התרבות השלטונית ולהבסת המאבק בשחיתות השלטונית. בימים שבהם המלים מאבדות את חשיבותן, המעשים הם שמעצבים את הנורמות. "חוסן לישראל" תורמת תרומה מכרעת בגיבוש נורמה מופקרת, שהיא ההפך הגמור מכול מה שהציגה כדגל שלה.  

במציאות הפוליטית החדשה, ובתרבות הפוליטית שצנחה מטה מטה, ברור שכל עוד מנהל ראש הממשלה את המאבק בקורונה, ובהמשך את ההתמודדות בתוצאות הכלליות והחברתיות של המאבק הזה - משפטו לא יוכל להתקיים. חמור מזה, כאשר תצא המדינה מן המשבר שהיא נתונה בו, יש להניח שתימצא דרך למנוע את ההליך הזה. גם השרים האחרים שנמצאים בשלבים שונים של הליכים משפטיים יינצלו בדרך כלשהי מאימת הדין. ועדת חקירה ממלכתית בנושא הצוללות לא תקום.

נשיאת בית המשפט אסתר חיות בדיון בג"ץ בכינוס מליאת הכנסת
אורן בן חקון

אינני טוען שכך ראוי שיהיה, אלא רק שיש סיכוי משמעותי שכך יקרה בפועל, במידה רבה בגלל ההכשר שמעניקה חוסן לישראל לשחיתות השלטונית. ההנחה שאחרי שנה וחצי יחדל נתניהו מלכהן כראש ממשלה ויעביר את המקל לגנץ, בגלל שכך הוסכם, אינה אפילו נאיבית. היא חסרת שחר, משום שהיא מחייבת שנתניהו יהפוך את עורו. ואולם, ההסתמכות על מקסם השווא הזה מפריכה את הצגתו של גנץ כמרטיר שהקריב את עצמו לטובת המדינה.

העסקה בין נתניהו לבין גנץ ואשכנזי על הקמת ממשלה פריטטית מדיפה ריח רע. היא בלתי סבירה, בכך שהיא מעניקה לחוסן לישראל כוח פוליטי ניכר, הרבה מעבר למה שמגיע לה. אפילו בפוליטיקה 15 אינם שווים ל-58. נתניהו שילם כאן מחיר בלתי מידתי כדי להבטיח את המשך שלטונו (לסכל חקיקה שתמנע זאת). יש בכך כדי ללמד על חוזק הקלף שהחזיקה בידיה חוסן לישראל בעניין זה, ושהסכימה לשמוט מידיה. מן הצד השני, העסקה שהציע לחוסן לישראל היא כה מפתה מבחינת הח"כים שלה (כול או כמעט כול חברי הכנסת שלה יהפכו שרים) עד שהיא נדמית לעסקה של קניית תמיכה פוליטית באמצעות טובות הנאה שלטוניות.

חברי חוסן לישראל מכרו את עקרונותיהם תמורת כופתאות שלטוניות. שרי הליכוד שהקיפו את נתניהו בחומת מגן בניגוד למינימום של מוסר ציבורי, למדים - אם לא ידעו זאת קודם - שנתניהו לא סופר אותם. משום שמדובר במבנה ממשלה הנגוע בחוסר סבירות קיצוני, יש סיכוי משמעותי שהמבנה הזה יקרוס. אחרי שיקרוס, ובעקבות השינוי התרבותי והנורמטיבי שחוללה ההתהפכות של גנץ, לא יהיה קושי להקים ממשלת ימין טהורה. אורלי לוי-אבקסיס, האוזר והנדל, ליברמן או מי מאנשיו, אולי גם מי מחברי הכנסת של העבודה הם מועמדים להצטרף. אפשר שלכך חותר נתניהו מלכתחילה: ממשלת ימין בשני שלבים, כאשר גנץ שוכב על הגדר עבורו בשלב הראשון ומכשיר את הקרקע כדי לייצר את השלב השני.

גנץ, אשכנזי ויעלון לאחר פרסום מדגמי הבחירות, החודש. התהפכות טוטאלית ברמה הערכית
דניאל בר און

דמוקרטיה בנויה על תפיסה ריאליסטית של מנהיגים פוליטיים. הסגידה לנתניהו המייחסת לו כוחות על-אנושיים ומלבינה את העבירות המיוחסות לו, בקרב חלק גדול של הציבור, מסכנת את הדמוקרטיה. סגידה זו מתחזקת על ידי הצטרפות חוסן לישראל לממשלה של נתניהו, המנהלת משבר לאומי מורכב, בבחינת "אין מלבדו" ו"רק הוא יכול".

העובדה שחוסן לישראל לא תשתתף באמצעות שריה הייעודיים בהתמודדות במשבר מחזקת את מעמדו של נתניהו. מעמדו מתחזק גם על ידי מה שנראה כ"הליכה לקנוסה" של גנץ שמתגלה כמנהיג חלש, שאינו בנוי למהלכים פוליטיים מורכבים המצריכים אורך רוח, כושר עמידה ותחכום. היא גם מעמידה את טענת ההגנה של חוסן לישראל למהלך שנקטו - התגייסות למערכה של המדינה - כתירוץ בלתי אמין. את התמיכה שיעניקו כשרים מבפנים יכלו להעניק כאופוזיציה ממלכתית ואחראית, אך כזו שאינה כלואה על ידי משמעת קואליציונית ומסוגלת לפקח על התנהלות הממשלה.

מבחינת תפיסת הציבור את ניהול המשבר, הוא ימשיך להיות מנוהל על ידי ראש ממשלה שיישאר חשוד בעיני חלק מהציבור כמי שאינו יכול להשתחרר משיקולים אישיים של נאשם בפלילים ומשיקולים של שרידות פוליטית שהם עבורו צו עליון. תוך כדי גלגול הסלטה המושלם שביצעה, השילה מעצמה חוסן לישראל כל מידה של אמינות, ולכן הצטרפותה לא מוסיפה לאמון בממשלה. אולי אף גורעת ממנה: הרצון להגיע לכס ראשות הממשלה מחייב את גנץ לרקוד למנגינת חלילו של נתניהו. הבחירה של חוסן ישראל בתפקיד שר החוץ עבור מנהיגה היא מתמיהה במיוחד. משרד החוץ עבר תהליך ממושך של ריסוק, כאשר ענייני החוץ החשובים מנוהלים על ידי נתניהו. אם תקבל לעצמה את תיק החוץ (תחום שבו יש לנתניהו הישגים) תתרום המפלגה בפועל לחיזוק הטענה שנתניהו הוא כול יכול ואין לו מתחרים ברמתו.

הפגנה מול ביתו של אדלשטיין, בשבוע שעבר
תומר אפלבאום

היא משאירה מאחוריה אופוזיציה מרכזית (אמנם לא יחידה) - יש עתיד, של מי שעד אתמול היו בני בריתה ושותפיה. יש עתיד תסבול מאמינות פגומה: גם כאשר תתגבר על הקושי שבכך, ותתקוף את מי שעד לאחרונה נשאו על כפיים כמושיע לישראל.

ואם באמינות עסקינן, אולי חטאה הגדול ביותר של חוסן לישראל הוא בכך שבגדה בכל מה שהציגה כ"אני מאמין" שלה, שהתיימר להיות בעל אופי מוסרי. אין מדובר בצורך לסטות מן המצע בהקשר ספציפי שיש לו אופי מעשי עקב שינוי הנסיבות, אלא בהתהפכות טוטאלית ברמה הערכית והעקרונית. דמוקרטיה של נציגים אינה יכולה להתקיים בהיעדר מוחלט של אמון בנציגים הנבחרים. זה מכבר זוכים מוסדות השלטון שלנו, ובמיוחד המפלגות, לרמת אמון ציבורית נמוכה מאוד. המהלך של גנץ עלול לרסק את שאריות האמון. מה הטעם - אולי תשאל אזרחית את עצמה - ללכת להצביע, אם הצבעתי לאלף וקיבלתי בית שהוא היפוכו הגמור. כאשר הליך הבחירות מאבד את משמעותו, יש חשש שהוא יוחלף בפוליטיקה של הרחוב. מבחינתו של גנץ, הוא שרף את הנכס העיקרי שהיה לו, ושהנגיד אותו לנתניהו - אמינותו.

בחוברו לנתניהו כראש ממשלה, מאשרר גנץ מבחינה ציבורית את מכלול התנהלותו המחפירה של נתניהו: בראש ובראשונה - ההסתה הגזענית כלפי הציבור הערבי (שגנץ גילה כלפיו יחס אמביוולנטי ובסופו של דבר, "השתמש וזרק"), הדה-לגיטימציה המתמשכת והיעילה שעשה למערכת אכיפת החוק, השפל חסר התקדים אליו הוריד נתניהו את תעמולת הבחירות, אי הקבלה של תוצאותיהן, ובאופן כללי - תפיסת המאבק הפוליטי על ידו כמכשיר את כל האמצעים.

ספירת קולות הקלפיות המבודדות, החודש
מוטי מילרוד

האם עומדת לגנץ טענת הגנה טובה? נראה לי שלא. אם יחליט נתניהו לקדם מהלכים להחלשת הדמוקרטיה, חזקה עליו שהדבר יעלה בידיו באמצעות מהלכי חקיקה שיתחילו בכנסת, לא בממשלה, ושניתן יהיה להשיג להם רוב, גם ללא תמיכת חוסן לישראל. מול נתניהו וחבריו הוותיקים לקואליציה, "חיות פוליטיות" מלומדות קרב, יתייצבו הטירונים הפוליטיים של גנץ, וכמו שאומרים הילדים, "נתניהו יעשה מהם קציצות".

לא ניתן להאמין שמי שפגעו בדמוקרטיה בצורה כה קשה, יהיו מגיניה. אפשר שיעטו על עצמם אצטלה כזו, אבל רק פתי ירחש להם אמון. הדבר היחיד שצריך לומר לטובתו של גנץ הוא שעמדה בפניו בחירה בין חלופות קשות (ממשלת מיעוט בראשותו (שלא היתה מאריכה ימים, אבל היתה יכולה להעביר בכנסת חוק בולם שחיתות), הליכה לאופוזיציה, השעיית המאבק הפוליטי לתקופה של כחצי שנה לצורך התמקדות בניהול משבר הקורונה ורק בכך). במצב כזה, יש לבחור ברע במיעוטו. גנץ בחר, כנראה בתום לב, אך מתוך טעות קשה, ברע במרעו.

הפקת לקחים יסודית מהפיאסקו הזה עדיין מוקדמת. בינתיים מצביעי כחול לבן צריכים להיזהר מהנטייה האנושית הרווחת למהר ולהצדיק את הבחירה שלהם ואת כל מה שמתרחש במציאות, ולהזדרז לגזור את הרצוי מתוך המצוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו