בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

התפתחות חשובה בהגנה מטילים, אבל לא סגירה הרמטית

שרביט קסמים, שניסוי היירוט שלה הוכתר בהצלחה, תהיה מבצעית בעוד שנתיים. גם היא, שנועדה לטילים בטווח בינוני, תעניק רק הגנה חלקית

5תגובות

הצלחת ניסוי היירוט השני של מערכת "שרביט קסמים" הבוקר (רביעי) בנגב, היא בשורה טובה לתוכנית יירוט הטילים הישראלית. אם לא יחולו עיכובים בלתי צפויים נראה שהפרויקט, שיצא לדרך עוד ב-2006, יהפוך למבצעי בתוך כשנתיים. שרביט קסמים, מתוצרת רפאל, תספק בכך למערכת הביטחון את שכבת היירוט האמצעית, נגד טילים ורקטות לטווח בינוני, כמהלך משלים למערכות שכבר מוגדרות מבצעיות - חץ 2 נגד טילים ארוכי טווח (בעתיד, חץ 3, עם טילים חדשים שיותקנו על הסוללות הקיימות) וכיפת ברזל נגד רקטות וטילים לטווח קצר.

כמו המערכות האחרות, גם ה"שרביט" לא היה יוצא לדרך אלמלא הנדיבות האמריקאית - עובדה שכדאי במיוחד לזכור בימים של עימות פומבי בין ישראל לארצות הברית בשאלות הטיפול הנכון באיום הגרעין האיראני ובתהליך השלום עם הפלסטינים. האמריקאים נוטלים חלק מרכזי במימון, בפיתוח ובייצור של שרביט קסמים. גם החץ 3, הנמצא בתהליכי פיתוח, הוא פרויקט משותף; חץ 2 וכיפת ברזל היו פיתוחים ישראליים, אך זכו לתמיכה כספית אדירה מהממשל. למרות האזהרות התקופתיות של מערכת הביטחון, בעיתות ויכוחים על גודל התקציב, נמשך גם המימון מן הצד הישראלי לפרויקטים הללו. צה"ל כבר הצטייד בשש סוללות כיפת ברזל ומתכנן להגיע לעשר סוללות לפחות.

כל זה אינו מבטיח, כמובן, פתרון שיספק הגנה מוחלטת מרקטות וטילים. מומחי טילים נהגו לדבר בעבר על ה"אסטרו־דום", כקונספט עתידני: המונח הושאל מאיצטדיון הספורט ביוסטון, טקסס, שמעליו נבנתה כיפה ענקית, שביכולתה להגן על היושבים בו מפגעי מזג האוויר. מול איום הירי תלול־המסלול שנשקף לישראל, פתרון כזה אינו אפשרי: לא משנה בכמה סוללות יירוט לטווחים שונים תצטייד ישראל (והמספר יהיה מוגבל, בכל מקרה, משיקולי תקציב), לעולם לא תובטח כאן סגירה הרמטית. בעימות נוסף בין ישראל לחיזבאללה, המצויד בעשרות אלפי טילים ורקטות, ההגנה תהיה חלקית במקרה הטוב. ההנהגה הישראלית תצטרך להתלבט ולהחליט לאן למשוך את השמיכה הקצרה ואלו אזורים יהיו זכאים לעדיפות בהגנה, כנכסים חיוניים - מרכזי אוכלוסייה, אתרים אסטרטגיים של תשתית אזרחית (כמו תחנת הכוח בחדרה) או בסיסי חיל האוויר (כדי לאפשר המשך יציאה של המטוסים לגיחות התקפיות).

אבל אם השאיפות צנועות יותר, נראה שהמטרות בהחלט ניתנות להשגה. הדוגמה הטובה ביותר היא מה שמתרחש בין ישראל לרצועת עזה. לפני שנה, בשמונה ימי לחימה בין ישראל לחמאס במבצע "עמוד ענן", יירטו ארבע סוללות של כיפת ברזל, לפי נתונים רשמיים של צה"ל, כ-85% מהרקטות שנורו לשטחים מיושבים בישראל. מירי הרקטות נהרגו שישה ישראלים, והמספר הנמוך יחסית של האבידות איפשר לדרג המדיני די מרחב תמרון פוליטי להימנע ממהלך קרקעי מרובה נפגעים בשטח הרצועה. הניסיונות הפלסטיניים לעקוף את ההגנה שסיפקה כיפת ברזל, בעיקר באמצעות ירי מטחים, נכשלו ברובם. מנקודת המבט הצבאית, המבצע הסתיים כהצלחה יחסית לישראל והדבר תורם גם היום לשקט בגבול עזה.

המסקנה היא שבמבצעים בהיקף מוגבל יש למערכות היירוט הצלחה גדולה, מוכחת, בהגנת העורף. זה לא ימנע מחמאס להמשיך ולחפש מעקפים. במצעדים צבאיים שהתקיימו באחרונה ברצועה הוצגו רקטות מתוצרת עזה לטווח 75 קילומטרים, ומשגרים ניידים בני 36 קנים, שחוברו יחדיו באופן מאולתר. גם אם תהיה בעתיד מערכה נוספת, ימשיכו הפלסטינים להשתמש ברקטות, כי זה הכלי העיקרי שלהם לאיים על העורף בישראל. התשובה שלהם לכיפת ברזל תבוא באמצעות מסות של רקטות, בירי מטחים גדולים בבת אחת, ניוד משגרים, הפעלת משגרים מרחוק ושיגור רקטות ממקומות מסתור מבוטנים מתחת לאדמה. ועדיין, הצלחות היירוט האחרונות של המערכות השונות - בניסויים ובלחימה - מעידות שישראל היא המובילה כרגע בהתמודדות הזו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו