בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

באמ"ן סבורים שנוצרה הזדמנות להאיץ את קצב התקיפות נגד איראן ובעלות בריתה

ברקע התחזיות לייצור פצצה גרעינית, ישראל טרם החליטה אם לשוב ולהכין את האופציה ההתקפית. באגף המודיעין מודים כי בקצב האירועים הנוכחי באזור, היומרה לספק תחזית מדויקת הופכת למופרכת

46תגובות
מפגינים בטהראן, שלשום
Ebrahim Noroozi/אי־פי

השורה התחתונה של הערכת אמ"ן לשנת 2020, שפורסמה היום (שלישי), אינה שונה באופן משמעותי מההערכות בשנתיים הקודמות. הסבירות למלחמה יזומה שתיפתח כנגד ישראל נותרה נמוכה (בשנים האחרונות השתחרר המודיעין מהטאבו של מלחמת יום הכיפורים והיום הוא כבר מוכן לנקוב במלים אלה במפורש); לעומת זאת, הסכנה להידרדרות לא מתוכננת למלחמה, כתוצאה מרצף של מהלומות הדדיות, מוגדרת כיום כבעלת סבירות בינונית עד גבוהה.

החידוש טמון בשתי הערות הסתייגות: ראשית, אנשי המודיעין מודים כי בקצב האירועים הנוכחי באזור, ובמיוחד בקצב המואץ שבו מתפתחות תקופות הסלמה, היומרה לספק תחזית מדויקת הופכת למופרכת, אפילו בלתי אפשרית. ההערכה היא לכל היותר קריאת כיוון כללית. שנית, במיוחד במה שקשור בהתנהגות הציבור במדינות השכנות ובמצב הכלכלי שלהן, יכולת החיזוי מצומצמת במיוחד. את זאת הוכיחו, למשל, התנודות האחרונות במחאה באיראן, או התבדות ההערכות המוקדמות בדבר קריסתה הכלכלית של סוריה, ובמידת מה גם של איראן.

תמונות של סולימאני בכיכר בטהראן, בשבוע שעבר
Vahid Salemi/אי־פי

ההתנקשות בגנרל האיראני קאסם סולימאני, וגלי ההדף שחוללה בעקבותיה, מוגדרת כאירוע הדרמטי הגדול באזור בתחילת השנה הנוכחית. קדמו לה שתי התפתחויות חשובות באיראן בשנה שעברה: החלת הסנקציות האמריקאיות המוגברות במאי האחרון, שהולידה גל תקיפות איראניות שכוונו ברובן כנגד תעשיית הנפט במדינות המפרץ; וסדרת התקריות בין האיראנים ושליחיהם לכוחות צה"ל בגבול סוריה ולבנון בחודשים אוגוסט וספטמבר.

מות סולימאני מתואר באמ"ן כ"מכה מעצבת" שצפויות לה השלכות משמעותיות על הזירה האזורית. ממשל טראמפ הפתיע את האיראנים בנכונותו לפגוע אישית בגנרל, מפקד גיס קודס במשמרות המהפכה, וחיזק במידת מה את ההרתעה האמריקאית כלפי טהראן.

אחרי החיסול, מחכה להנהגה האיראנית שנה של החלטות קשות. האם להמשיך בהפרה השיטתית והמדורגת של הסכם הגרעין, תוך הסתכנות בכך שהדבר יגרור החלטה אירופית לפרוש מההסכם, בעקבות ארצות הברית? האם להמשיך ולדבוק בצוואתו של הגנרל, כלומר – בביסוס הציר השיעי באזור, באמצעות הקמת מחנות צבאיים בסוריה והברחות נשק מתקדם ללבנון, גם במחיר סכנה גוברת של עימות ישיר עם ישראל? ואיך לטפל בגרעון העצום בתקציב, כשהסנקציות על סחר הנפט שוללות מאיראן את מקור הכנסתה העיקרי?

ברקע, צפויות השנה שתי מערכות בחירות בעלות חשיבות רבה - לפרלמנט האיראני (המג'לס) ולנשיאות ארצות הברית. ובינתיים, שבו והתפרצו הפגנות המחאה, שאף קיבלו תנופה נוספת לאחר פרשת הפלתו בשוגג של מטוס הנוסעים האוקראיני בידי מערך ההגנה האווירית האיראני, בעיצומו של משבר סולימאני.

טנק של צה"ל בגבול עם סוריה, בנובמבר
גיל אליהו

הפרות הסכם הגרעין מצד איראן מתפרשות עדיין בישראל כמהלך מבוקר ומדורג, שמטרתו – לצד ההתקפות במפרץ – לדחוק באמריקאים לחזור לשולחן המו"מ ולשוב ולהתחייב להסכם. ההפרות מושוות לצבירת קלפים, שעמם אולי אפשר יהיה להתמקח עם האמריקאים בעתיד. אלא שבינתיים, טהראן מסתכנת גם במשבר עם השותפות האירופיות להסכם הגרעין: המשך ההפרות שלה עשוי לאלץ אותן לנקוט עמדה תוך כמה חודשים.

בקצב הנוכחי של העשרת האורניום, אם איראן תחליט לשוב ולהתקדם לייצור פצצה גרעינית, התהליך אמור לארוך לה כמעט שנתיים – בצירוף ייצור טיל בעל ראש נפץ קרבי שיוכל לשאת אותו. השינוי בהתנהלות האיראנית כבר חייב הסטת משאבים פנימית באמ"ן, לצורך תגבור המעקב המודיעיני אחר תוכנית הגרעין. נראה שכדי לשוב ולחדד את האופציה ההתקפית, כפי שנעשה בתחילת העשור הקודם, תצטרך ישראל להשקיע הרבה יותר הכנות ומשאבים, וזו החלטה שטרם התקבלה. מרחב החיכוך המיידי אינו סביב הגרעין, אלא סביב מורשת סולימאני וההתבססות הצבאית של איראן בסוריה.

במקרה זה, למרות ההפוגה המסתמנת בתקריות בשבועות האחרונים, באמ"ן סבורים שנוצרה הזדמנות שאפשר לנצלה כדי לשוב ולהאיץ את קצב התקיפות נגד האיראנים ובעלות בריתם. הדברים נאמרים חרף ההערכה שלפיה איראן וחיזבאללה יגיבו באופן צבאי על הרג אנשיהן בתקיפות נוספות. אגב, במבט לאחור, אמ"ן אינו מעריך שסולימאני הספיק להגשים את אחת המטרות המרכזיות שסימן לעצמו בשנים האחרונות; חיזבאללה לא מחזיק עדיין במערך של טילים מדויקים שביכולתו להפעיל כנגד ישראל וגם לא עבר לייצור שיטתי של נשק מדויק. היכולת בתחום זה בלבנון עוד לא מוגדרת כמבצעית.

בזירה הפלסטינית, אמ"ן דבק בהערכתו כי חמאס נרתע ממלחמה, מעוניין בשיקום רצועת עזה, מבקש להשיג רגיעה ארוכת טווח – ולכן מוכן להמשיך ולפעול כדי לרסן את הג'יהאד האיסלאמי ופלגים קטנים יותר, "סוררים". לעומת זאת, ואף שזו טרם התממשה בשנים האחרונות, המודיעין הצבאי אינו חוזר בו מההתרעה האסטרטגית שהציב בפני הדרג המדיני בדבר סכנת ההתלקחות בגדה המערבית. זו עלולה להתפרץ עקב תקרית נקודתית בשטח, או על רקע קריסה פנימית ברשות הפלסטינית, שיכולה להיות קשורה ביום שאחרי – מאבקי הירושה שיפרצו כשתסתיים כהונת היו"ר, מחמוד עבאס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו