בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגפת קורונה

מי יוכל לעקוב אחרינו, ומה יקרה עם המידע שייאסף? "הארץ" מסביר

הממשלה אישרה הלילה תקנות חירום שיקלו באיתור חולי קורונה ובפיקוח על מבודדים, תוך שהיא עוקפת את הכנסת ומשאירה את הפיקוח על התקנות עמום. איך יתבצע המעקב, מי יכול לחמוק ממנו, וכיצד דילגו השרים על הוועדה לשירותים חשאיים?

24תגובות
עבודות חיטוי בבית הכנסת הגדול בתל אביב, היום
מוטי מילרוד

הממשלה אישרה פה אחד לפנות בוקר (שלישי) תקנות לשעת חירום לאיסוף נתוני מיקום סלולריים ונתונים אישיים נוספים של חולי קורונה או מי שחשודים כחולים בנגיף. זאת לצורך התרעה בפני נדבקים פוטנציאליים ואכיפת הנחיות הבידוד. השרים, שאישרו את המהלך במשאל טלפוני מיוחד, עקפו בכך את הכנסת, שלא הספיקה לדון במהלך - אף שמשרד המשפטים התחייב שכך יהיה. הממשלה אישרה בנפרד גם תקנות חירום בנושא למשטרה וגם תקנות לשב"כ.

אחרי מי אפשר לעקוב?

כל מי שאובחן כחולה בנגיף, או שיש חשד שהוא חולה גם אם טרם התקבל אישור מעבדה לכך ועליו להישאר בבידוד. גם מי שהיה במגע קרוב עם החולה או המבודד ב-14 הימים לפני אבחונו, תקופת הדגירה של הנגיף בגוף, יוכל להיות תחת המעקב. הנתונים נועדו להתריע בפני מי שבא עם אותם אנשים במגע באמצעות הודעות טקסט, ולפקח על מי שנשלח לבידוד.

איזה מידע ייאסף?

המשטרה תוכל לאסוף את נתוני המיקום של האדם שנמצא תחת מעקב ולהעביר אותם למשרד הבריאות. לצרכי אכיפת הבידודים, נתוני המיקום ייאספו באופן מדגמי שאינו מתמשך או רציף. מדובר במיקום האחרון של האדם. שב"כ יוכל לגשת לכל מידע מהמכשיר, למעט תוכן השיחות וההודעות שנחשב האזנת סתר ומחייב צו ייעודי של בית המשפט. בין היתר, אומרת ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מהמכון לדמוקרטיה, הוא יוכל לגשת גם להיסטורית האשראי השמורה במכשיר. מטרתו היא לאתר את האנשים שהיו בסביבת חולים או חשודים כחולים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר היום כי שב"כ לא יאסוף את תוכן ההודעות והמיילים של האזרחים.

אדלשטיין עובר בדיקת חום בכניסה לכנסת, אתמול
עדינה ולמן / דוברו

איך עובד המעקב?

כבר כיום מאפשר החוק לרשויות האכיפה לקבל איכון של הטלפון הנייד באמצעות פנייה לחברות הסלולר. הנתונים אינם מדויקים, אך מאפשרים לקבל רדיוס של עשרות או מאות מטרים, באמצעות האנטנה שקלטה את האותות מהמכשיר. על פי החוק הקיים, קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה יכול לבקש מבית משפט שלום אישור לביצוע מעקב, לצורך חקירת עבירות או מניעתן. התקנה חדשה מייתרת, למעשה, את הצורך בקבלת האישור משופט. האותות שנאספים הם סלולריים, ואינם קשורים לרכיב ה-GPS שנמצא בטלפונים חכמים ומשמשים אפליקציות המבוססות על מיקום. לכן, כיבוי של המכשיר או אפליקציית המיקומים לא יסייע בהסרת המעקב - האופציה היחידה לא להיות נתון למעקב סלולרי היא לא לנוע עם טלפון נייד.

מי ינהל את המעקב?

את הפנייה הראשונית יבצע משרד הבריאות למשטרה או לשב"כ, בהתאם למידע שיזדקק לו. על שימוש בנתוני מיקום ואכיפת הבידוד תהיה אחראית המשטרה, ושב"כ יעסוק באיתור לאחור של "נתיב ההדבקה" של החולים. כלומר לא רק מיקום החולים אלא מי שהם פגשו. התקנות קובעות כי המידע יועבר מהגוף שקיבל את הפנייה לאנשי משרד הבריאות, ורק הם יהיו רשאים לעשות בו שימוש כדי להגיע לחולים, למבודדים או לאנשים שהיו עמם במגע. בשב"כ אמרו כי "בשל רגישות העניין, קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא". חרף הגדרתו כארגון ביטחוני, יטפל השירות בנושא אזרחי.

לכמה זמן יישמר המידע, ולמי תהיה גישה אליו?

תוקף התקנות הנוגעות למשטרה הוא כרגע שלושה חודשים מיום אישורן – 17 ביוני. המידע אמור להימחק עם פקיעת תוקפן, אלא שהממשלה יכולה להאריך אותן ככל העולה על דעתה. גם לאחר מכן, רשאי משרד הבריאות לשמור את המידע ל-60 ימים נוספים, לצורך מה שהוגדר "תחקיר פנימי של הפעולות שביצע". תוקף התקנות של שב"כ הוא שבועיים, וגם אותן ניתן להאריך. ראש השב"כ נדב ארגמן הודיע כי המידע לא יישמר במאגרי השירות.

מה יקרה במקרה של שימוש אחר במידע?

בתקנות שאושרו הלילה אין התייחסות לסנקציות על הפרתן בידי המשטרה. בסעיף האחרון לתקנות נקבע כי "משרד הבריאות ומשטרת ישראל יקבעו נוהל לעניין עיון במידע, ודרכים להבטיח שלא ייעשה בו שימוש בניגוד לכתוב". העונש על הפרת התקנות הנוגעות לשב"כ הוא שלוש שנות מאסר.

נהג אוטובוס בירושלים, אתמול
אמיל סלמן

איך עקפה הממשלה את הכנסת?

הוועדה לשירותים החשאיים, ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון, היא בעלת הסמכות החוקית לאשר תקנות הנוגעות לשב״כ. בראש הוועדה עמד עד אתמול ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן), אך היא פוזרה עם השבעת הכנסת ה-23 – שעות אחדות לאחר תחילת הדיון, וטרם כונסה מחדש. בתחילה הדגיש משרד המשפטים כי התנאי לאישור התקנות הוא הצבעה בוועדה, אך הוא נסוג מהדרישה הזאת לאחר שהתברר כי הקמת הוועדה החדשה מתעכבת. לאחר מכן נמסר כי ינסו לקיים דיון מחדש בכנסת לכשתורכב הוועדה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו