בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

התנהלות הכנסת היום היא שעת מבחן לחוסן הדמוקרטי של ישראל

בחסות המאבק בקורונה, מתערערת מדי יום שכבת ההגנה הדמוקרטית והפגיעה בזכוית הופכת מובנת מאליה. בקביעה כי יש לאפשר היום הצבעה להחלפת יו"ר הכנסת, בג"ץ העביר לאדלשטיין שיעור בסיסי בהפרדת הרשויות

5תגובות
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין במליאת הכנסת, אתמול
עדינה ולמן / דוברו

מול סירובו של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לכנס אותה, חמשת שופטי בג"ץ התקדמו בזהירות מופלגת, בתקווה אולי כי יחסוך מהם לנקוט צעדים חמורים יותר. תחילה הם שאלו מתי בכוונתו לכנס את הכנסת לשם בחירת יו"ר. רק לאחר שהבהיר כי אין לו כוונה כזאת, לא נותר להם אלא להורות לו לעשות את המינימום הנדרש במשטר דמוקרטי — ולאפשר את פעילותה של הרשות המחוקקת. לפי הצו שהוציאו, אדלשטיין נדרש לכנס את מליאת הכנסת עד השעה 23:59 היום, כדי לבחור יושב ראש חדש. החוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל עומד כעת למבחן: 24 השעות הקרובות יהיו קריטיות.

על רקע הקריאות של השרים אמיר אוחנה, יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' שלא לכבד את החלטת בג"ץ, פוליטיקאים מהליכוד ומהימין אשר אומרים ההיפך נתפסים לפתע כאמיצים, על גבול הפרטיזנים. ההתפעלות מאמירות מובנות מאליהן בדבר החובה לציית לבית המשפט היא מסימני הבלבול והתקופה. עד כדי כך השתרשה התפיסה הרואה בשלטון החוק המלצה בלבד, כזאת שאפשר, אולי, לקבל את הכרעתה רק אם היא מתיישבת עם אינטרסים פוליטיים, מזדמנים ורגעיים.

דיון בבג"ץ, בדצמבר
אוהד צויגנברג

דרגה אחת מתחת לאנרכיסטים בממשלה, אפשר למצוא גם את עמיתיהם הממלמלים אמירה רפה בדבר חובת הציות לחוק, רק לאחר שחירפו וגידפו את בית המשפט העליון. אי־שם בתחתית, בשפל חדש שאפילו לפסימיים היה קשה לדמיין, מצייץ בנו של ראש הממשלה איור המציב אדם משתין באמצע המילה בג"ץ.

תגובה מסוג אחר — למשל זו של השרה לשעבר איילת שקד — טוענת כי אין צורך להיסחף: השמועות על מותה של הדמוקרטיה מוקדמות מדי, ובסך הכל מדובר בהתגוששות "בריאה" בין הרשות המבצעת לשופטת, מעין משחק חמוד של כיפוף ידיים הדדי. מתברר שגם שרת המשפטים לשעבר נכשלה במבחן הבסיסי של שלטון החוק.

הציוץ של איילת שקד - דלג

אירועי הימים האחרונים מדגימים היטב כי לערעור שכבת ההגנה הדמוקרטית לא נלווה בהכרח צלצול פעמונים או אזעקה עולה ויורדת; ההכרה כי זו נסדקה מחלחלת בדיעבד, כאשר כבר מאוחר מדי. בחסות המאבק במגפת הקורונה, כל מהלך מוצג כמתבקש ומתקבל ככזה על ידי רבים: מעקב של השב"כ אחרי חולים שנדבקו בנגיף, השעייה חלקית של מערכת המשפט, ניסיון להפסיק את פעילות הכנסת, השתקת מחאה — את כל אלה מתבקש הציבור לקבל בהכנעה. הסגר מתהדק בהדרגה. ערבוב מסוכן של הבריאות והפוליטיקה? "מה פתאום", יגיד ראש הממשלה, המקפיד לערבב בין שני התחומים בהודעותיו לציבור כמעט מדי ערב.

הפחד האמיתי: התרגלות לצמצום הזכויות

בתקופת חירום, עוד יותר מאשר בזמן שגרה, רבים מוכנים לוותר על זכויות יסוד. הפחד משתלט. ואולם, כאשר מצב החירום יחלוף — בעוד חודש־חודשיים, חצי שנה או אפילו שנה — הפחד האמיתי הוא שנתרגל לשחיקה במעמד האזרחי, לצמצום חופש הביטוי והתנועה, לפגיעה קשה בזכות לפרטיות. במקרה המבחן הבא, צמצום הזכויות יהפוך לנורמלי, למתבקש. התקדימים הנקבעים כעת יישארו איתנו זמן רב.

לא מדובר בהשערות תיאורטיות. שלל דוגמאות, מישראל ומהעולם, מדגימות את הדינמיקה המסוכנת. ב–2003, בשיא האינתיפאדה השנייה, עם סדרת פיגועים קשים במיוחד, קבעה הכנסת הוראת שעה שאסרה על איחוד משפחות בין פלסטינים תושבי השטחים לאזרחים ישראלים. כפי שמזכיר בשיחה עם "הארץ" ד"ר אדם שנער, מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, השופט המנוח אדמונד לוי היה בין השופטים שדחו את העתירה שהגיש ארגון עדאלה, בין השאר בנימוק כי החוק אמור לפקוע בקרוב. מאז אמנם הוכנסו עדכונים שונים בהוראה, ובג"ץ אף דחה עתירה שנייה בנושא, אבל "הזמני" עדיין כאן — בדומה ל"חוק ההסדרים" שבא לעולם בתקופת המשבר הכלכלי של 1985.

שוטרי מג"ב בשכונת מאה שערים בירושלים, אתמול
אוהד צויגנברג

שופטי העליון העבירו שלשום לאדלשטיין ולחבריו שיעור בסיסי על הפרדת הרשויות. "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי, (ו)פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית", כתבה הנשיאה אסתר חיות. השופט יצחק עמית ביקש לחזור ל"מושכלות יסוד": "הממשלה היא שיונקת את חיותה מהכנסת, ולא להיפך", הוא הזכיר למי שנרדם בשיעורי האזרחות, וחושב ש"ממשלה שטרם באה לעולם" יכולה לשלוט על הכנסת ולהורות לה "'לדומם מנועים' עד אשר תיכון, אם בכלל".

עם קריאת השכמה כזאת מצד בית המשפט העליון, אין פלא שמשרד החינוך החליט לוותר בבחינת הבגרות הקרובה באזרחות על שאלות על בג"ץ, עצמאות הרשות השופטת וזכויות אזרח (ולצמצם מאוד את ההתייחסות למחלוקות בין יהודים לערבים ולאי־השוויון ביניהם. לעומת זאת, לחוק הלאום שלום). אפס בלימודי אזרחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו