בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

שובו של החלון האסטרטגי: החזון של אביב כוכבי לא תואם את ההפחדות של נתניהו

בשעה שראש הממשלה מתריע מפני מלחמה אזורית קרובה, הרמטכ"ל מעביר מסרים כי זו אינה בהכרח מעבר לפינה. על כן, בתוכניתו הרב־שנתית הוא מעדיף להקדיש עוד זמן וכסף לתהליך בנייה ארוך טווח. מעל תוכנית זו מרחפים 3 סימני שאלה מרכזיים: כסף, איכות החיילים ועתיד צבא היבשה

22תגובות
כוכבי ונתניהו בקריה בתל אביב, בנובמבר 2019
מוטי מילרוד

באופן מעט מפתיע הכריז השבוע צה"ל על שובו של חלון ההזדמנויות האסטרטגי. לפני כחמש שנים הביאו התפתחויות אזוריות חשובות — הסכם הגרעין המושמץ עם איראן והטלטלה בעולם הערבי — להנחה שמלחמה גדולה אינה נראית באופק. משום כך הציע אז צה"ל להסיט סכומים גדולים מההכנות לתקיפה אפשרית באיראן לצורך שדרוג יכולות מבצעיות שונות.

וכך אכן קרה, בתמיכת הממשלה, במסגרת התוכנית הרב־שנתית "גדעון" תחת הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט. כעת מבקש יורשו, אביב כוכבי, להוציא לדרך את התר"ש הבאה, "תנופה", שגם היא תלויה בהקצבת סכומים גדולים לפיתוח וקידום יכולות מגוונות נוספות.

אם תמומש, יהיה זה שינוי יסודי ביחס למצב בחודשים האחרונים, מאז נגרר המטה הכללי בחוסר רצון לשמש כלהקת ליווי להפחדות המלחמה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כשהאיראנים על הגדרות בסוריה, טילים ארוכי טווח נפרסים בתימן וברקע מקנן חשש מחידוש של תוכנית הגרעין הצבאית, נתניהו יצר את הרושם כי הידרדרות מהירה שתוביל למלחמה אזורית היא בגדר תרחיש סביר. התרחיש חייב, באופן טבעי, את הצטרפותה המהירה של כחול לבן לקואליציה, בתנאיו ובראשותו.

אולם, המסר המגיע כעת מהמטכ"ל מורכב ואולי מדויק יותר. איראן נתונה בלחץ כלכלי ניכר ועדיין אינה דוהרת לגרעין; הסכנה למלחמה קונבנציונלית עם הצבאות באחת המדינות השכנות אינה גבוהה: צבא סוריה רק מתחיל להתאושש; ירדן ומצרים חתומות על הסכמי שלום עם ישראל — ואפילו מהפכים שלטוניים בהן לא יניבו מיד התנגשות צבאית. הסיכון העיקרי נוגע להידרדרות לא מכוונת ברצועת עזה או בגבול הצפון, שעלולה להוביל למלחמה, אבל זו התפתחות העומדת על הפרק כבר כמה שנים. 

פלסטינים בעזה נערכים לשגר בלוני נפץ, השבוע
AFP

הנסיבות הללו מאפשרות לצה"ל, לדעת כוכבי, להקדיש עוד זמן וכסף לתהליך בנייה ארוך טווח. הוא נוטה לקחת סיכונים כדי להעניק לצבא תנופה במרוץ מול אויביו — ולהעמיד אותו במצב טוב יותר, לנוכח היכולות שמפתחים בהדרגה היריבים, ובראשם גיס קודס האיראני, חיזבאללה וחמאס. בצד השני ניצבים מה שהרמטכ"ל מכנה "צבאות טרור": ארגונים מבוזרים, המחזיקים מאגרי רקטות וטילים בהיקף גדול יותר מאשר מדינות האזור. הארגונים הללו מפעילים מערכי הגנה צפופים בסביבות אורבניות קשות לתמרון ומגבשים במקביל גם יכולת לפשיטה התקפית, בעיקר באמצעות כוחות קומנדו. בנוסף לאיום הרקטות על העורף, העליונות הישראלית המסורתית תאותגר על ידי מהלכי נגד: באוויר (טילי נ"מ), במרחב הסייבר ובאמצעות לוחמה אלקטרונית.

בלב התר"ש עומדים, לתפיסת כוכבי, מוכנות למלחמה פתאומית, לצד הצורך בהשתנות לקראת מלחמה עתידית. אין סתירה ביניהם. צה"ל כבר החל במהלכים לשיפור כושר החשיפה של מערכי היריב (שרובם מוטמעים באוכלוסייה אזרחית צפופה), לעיבוד מידע מהיר ולפגיעה אפקטיבית וזריזה יותר במספר רב של מטרות. חלק גדול מהתוכנית נשען על הבאת היכולות הללו, הנמצאות כיום בעיקר במפקדות מאחור, עד לרמת הרחוב, כלומר עד ליחידת המשנה הקטנה ביותר, הנלחמת בתוך רחוב ספציפי, בעיר או במחנה פליטים. זה תלוי בהסרת חסמים, באופן שכל הכלים השונים, כל היחידות, יהיו מחוברים לבסוף יחד דרך רשת תקשורת משותפת.

האדם שבטנק יחכה

כוכבי הוא חובב גדול של פירוק והרכבה. כך ניגש לכל תפקידיו הבכירים, בהם ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הצפון. כך הוא עושה כעת, ביתר שאת, עם התר"ש. והרמטכ"ל הוא גם איש שיווק בלתי נלאה, שמשקיע מאמצים מרובים בקידום תוכניתו. הפיקוד הבכיר, כך נראה, מתייצב סביב התר"ש. המצגות, בלי ספק, נראות מצוין. ובכל זאת, התוכנית מעוררת גם ספקות. במפגש בן חמש שעות עם עיתונאים השבוע, לא הוזכרו יחידות המילואים אפילו פעם אחת. וההחלטה לקצץ שוב במספר הטנקים בוודאי תדיר שינה מעיניהם של אנשי שריון ותיקים.

כוח שריון בגבול סוריה, בנובמבר האחרון. ההחלטה לקצץ במספר הטנקים בוודאי תדיר שינה מעיני אנשי שריון ותיקים
גיל אליהו

מעל התוכנית מרחפים עוד שלושה סימני שאלה מרכזיים. הראשון הוא כלכלי: משרד האוצר מדבר על צורך בקיצוץ 20 מיליארד שקלים מתקציב המדינה לכיסוי הגירעון כבר השנה ועוד 30 מיליארד בשנה הבאה. זה לא מתיישב עם ההבטחות של ראש הממשלה לדאוג לצרכי הצבא. צה"ל אמנם יכול להסתמך על 3.8 מיליארד דולר לשנה, מכספי הסיוע האמריקאי, לצד תוספת מיוחדת של שני מיליארד שקלים שאושרה לו השנה ועוד משאבים מהסטות פנימיות בתקציב. אבל כל זה אינו מספיק למהפכה של ממש, כפי שמתכנן הרמטכ"ל. הדברים תלויים בעוד כסף, שכרגע יתעכב לפחות עד להתבהרות המצב הפוליטי.

השאלה השנייה נוגעת למרכיב האנושי. התר"ש עתירת טכנולוגיות מתקדמות — ולכן תלויה בחיילים ומפקדים שיהיו מיומנים ואינטליגנטים מספיק כדי להפעיל את האמצעים החדשים. כאן לצבא יש בעיה ארוכת טווח, ההולכת ומחמירה, ונוגעת הן למוטיבציה לשירות והן לרצון לחתום קבע. בלי די חיילים בעלי כישורים מתאימים, הדברים לא יזוזו בקצב שאליו שואף הרמטכ"ל.

סימן השאלה השלישי מלווה את צה"ל כבר יותר משני עשורים: התוכניות השונות מבטיחות בכל פעם להחזיר את צבא היבשה לגדולתו ולהעמיד שוב את התמרון הקרקעי העמוק במקום גבוה בסדר העדיפויות. הדברים הללו עשויים לקרות מעצמם — לנוכח ירי של יותר מאלף רקטות על העורף בכל יום של מלחמה, לממשלה פשוט לא תהיה ברירה אלא לאשר מהלך קרקעי רחב. אולם, בכל המבצעים האחרונים (מלחמת לבנון השנייה ב–2006, שלושת המערכות האחרונות בעזה), איום הרקטות היה צנוע יותר והממשלות היססו. לבסוף, הן בחרו להימנע ממהלכים גדולים, מחשש לאבידות רבות וביקורת ציבורית. ייתכן שהצבא עמל על השחזת כלי, שהפוליטיקאים פשוט לא יאפשרו להוציאו מהנדן.

אלה לא ימים נוחים לכוכבי. מצד אחד, נמשכת אי הבהירות התקציבית סביב התר"ש, בבת עינו. מצד שני, קיים הצורך ללחוץ על הבלמים מול הרפתקאות צבאיות אפשריות שייגרר אליהן הדרג המדיני (וזכור עדיין ליל הרקטות לאשדוד, לפני הבחירות האחרונות בספטמבר). ומצד שלישי, נשקפת הסכנה שנתניהו, במיוחד, ישוב וינסה לרתום את צה"ל לצרכי הקמפיין שלו.

ברקע, מתפתחת דאגה נוספת. הצבא נקלע לשרשרת של פרשיות, המערערות על אמינותו בעיני הציבור. זה קרה סביב הצפת המטוסים בבסיס חיל האוויר בחצור (שהוסתרה מהציבור במשך שלושה ימים) ובפרשת ניפוח נתוני הגיוס של החרדים. ובעניין הרבה פחות חשוב, התעוררה מבוכה בשל החגיגות סביב גיוסה של הזמרת נועה קירל, שחשפו את קיומו של "מסלול טאלנט", המעניק למתגייסים מפורסמים הטבות מופרכות. גם הפרשה הקטנה הזו צרמה לרמטכ"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו