בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחכום ברוטלי והפלת האינטרנט: כך מצליחה איראן להתגבר על גל המחאה

ההתקוממות שנחשבת לחריפה ביותר במדינה מאז המהפכה האיסלאמית גבתה לפי הערכות את חייהם של יותר מ-300 אנשים. בטהראן חוששים מהחרמה המונית של הבחירות הקרובות

28תגובות
ההפגנות בטהראן, החודש. לפי הערכות, יותר מ-4,000 בני אדם נפצעו
WANA NEWS AGENCY/רויטרס

פחות משבועיים לאחר תחילת גל המחאה האחרון באיראן, ארגוני המודיעין במערב ובישראל מעריכים כי השלטונות בטהראן גברו על המהומות. גל המחאות, שגבו לפי הערכות שונות את חייהם של יותר מ-300 איש, נחשב להתקוממות החריפה ביותר נגד המשטר האיראני מאז המהפכה האיסלאמית, שבעקבותיה תפס את השלטון ב-1979. עם זאת, אנשי המודיעין מתרשמים כי השלטונות הפגינו ברוטליות ותחכום, והצליחו בשלב זה לבלום את התפשטות המחאה.

המהומות באיראן החלו בסוף השבוע של 15 בנובמבר, על רקע החלטת הממשלה להעלות את מחירי הדלק בשיעור ניכר. ההחלטה התקבלה לנוכח המצוקה הכלכלית הקשה שאיראן נתונה בה, עקב הסנקציות המחמירות שארה"ב מחילה. המהומות התרחבו לרוב חלקי המדינה וכללו הפגנות, התכנסויות ועימותים עם כוחות הביטחון במאות ערים ועיירות ברחבי איראן. במהלכן, נוסף על ההרוגים (בהם כמה אנשי ביטחון שנפגעו בעימותים עם המפגינים), נפצעו כנראה יותר מ-4,000 איש והוצתו מאות סניפי בנקים ותחנות דלק ברחבי המדינה.

המשטר האיראני מייחס את המהומות לחתרנות חיצונית ומאשים את שירותי המודיעין של ארה"ב, בריטניה וישראל בהתססת האווירה שהובילה להפגנות. לפי הערכות המודיעין במערב, האיראנים סבורים כי מתנהל נגדם קמפיין רב־ממדי, בהובלת ארה"ב, כחלק מתוכנית על שמטרתה להפיל את המשטר. בעיניהם, הסנקציות האמריקאיות הן חלק מאותו מהלך, ממש כמו התקיפות הישראליות המכוונות נגד מהלך ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה.

ההנהגה האיראנית מוטרדת, לצד השפעתן הגוברת של הסנקציות הכלכליות, גם מהתרחקותו של רוב הציבור מערכי המהפכה האיסלאמית ומירידה בלגיטימיות של השלטון בעיני האזרחים, בשל האשמות שלפיהן בכירים בהנהגה נגועים בשחיתות ובני משפחותיהם חיים חיי מותרות.

הפגנה בטהראן למען השלטון, השבוע. לפי הערכות המודיעין במערב, האיראנים סבורים כי מתנהל נגדם קמפיין רב־ממדי, בהובלת ארה"ב
WANA NEWS AGENCY/רויטרס

בהפגנות האחרונות נשמעו קריאות בנוסח "המהפכה היתה טעות". בפברואר הקרוב צפויות הבחירות למג'לס, הפרלמנט האיראני, ויש חשש בטהראן מהחרמה המונית של ההשתתפות בבחירות, שתערער עוד יותר את הלגיטימציה של הבחירות ושל המשטר.

בהפגנות התקופתיות, בימי "המהפכה הירוקה" הכושלת של יוני 2009 ובשנים שאחריהן, עסקו רוב הסיסמאות בדרישות כלכליות (בנוסח "לחם, עבודה"), בטענות על שחיתות ובהאשמות בדבר זיוף תוצאות הבחירות. מאז 2017 רווחות בהפגנות סיסמאות לוחמניות יותר, ובהן הצהרה כי המהפכה האיסלאמית היתה טעות, והקריאה "מוות לדיקטטור". התגובה החריפה, המהירה והאלימה של המשטר להפגנות היא חלק מלקחיו מהמהומות ב-2009, בדבר הצורך לדכא את המחאה במהירות האפשרית, בטרם תתפשט.

המהומות בטהראן, החודש. לניתוק מהאינטרנט היו השלכות כלכליות קשות על המשטר עצמו — המוערכות בכמיליארד וחצי דולר
WANA NEWS AGENCY/רויטרס

על אף הזעם המבעבע בציבור האיראני בעקבות החרפת המצב הכלכלי, ולמרות המהומות הקשות שבהן נתקלו בחודש האחרון שתי ממשלות ידידותיות לאיראן - בעיראק ובלבנון - נראה כי המשטר בטהראן הצליח להתמודד עם המחאה הנרחבת. בארגוני המודיעין במערב מתארים את האירועים האחרונים באיראן כתצוגת תכלית של דיכוי ברוטלי: לצד מעצרים בהיקף רחב, ואלימות קשה שהופעלה נגד מפגינים, הצליח המשטר לנתק בזריזות כמעט את כל שטחי המדינה ואוכלוסייתה מרשת האינטרנט.

הניתוק, שתוכנן כנראה מראש לתקופת משבר והופעל במהירות, ניתק את האיראנים כמעט כליל מהעולם החיצון, בתוך פחות מיממה. הדבר מנע הפצת סרטונים ברשתות החברתיות ובהם תיעוד אלימות, והקשה על המפגינים ועל מתנגדי המשטר לתאם את מהלכיהם.

כמו כן, לניתוק מהאינטרנט היו השלכות כלכליות קשות על המשטר עצמו - המוערכות בכמיליארד וחצי דולר. בתחילת השבוע חזרה רשת האינטרנט באיראן לעבוד בהדרגה, וביום שני הגיעה לרמת חיבור של כ-80% מן הממוצע ביום רגיל. נראה כי ההנהגה קיבלה את ההחלטה בשל הנזק הכלכלי שגרם הניתוק, ומתוך תחושה שהיא שולטת כעת במצב ומסוגלת להתמודד עם המהומות. ככל הידוע, ארה"ב ומדינות מערביות אחרות לא נקטו בעת המחאה מהלכים להחזרת קליטה חלקית של האינטרנט ברחבי איראן, אף שאפשר שצעדים אלו היו מסייעים למתנגדי המשטר.

רוחאני בישיבת קבינט בטהראן, בשבוע שעבר. חמינאי לא יצא בפומבי נגדו ולא האשים אותו באחריות למצב שנוצר
/אי־פי

למרות ההצלחה היחסית בדיכוי, אפשר להעריך שהזעם הציבורי על המשטר רק גדל וכי המחאה תתחדש בעתיד בהיקף נרחב, בפעם הבאה שתהיה עילה להתלקחות. מצבו הכלכלי של המשק האיראני מוסיף להיות קשה. לקראת שנת התקציב הבאה, התחזיות מדברות על נתון חסר תקדים: צמיחה שלילית בשיעור של 9.5% בשנה.

אמנם טהראן הצליחה לעקוף חלק מהסנקציות נגדה באמצעות עסקאות חשאיות למכירה עקיפה של נפט, אבל אין די בכך כדי לשקם את כלכלתה. השלטונות מלינים את שכרם של עובדי מדינה איראנים בהיקף עצום ונאלצים להוציא כספים מקרן הפיתוח הלאומית, שרווחי הנפט נאגרים בה, בניסיון לצלוח את המשבר. נראה כי בשנה הבאה לא יהיה לאיראנים מנוס מצעדי קיצוץ נרחבים נוספים.

למרות המחאה הקשה, והביקורת שכוונה בחלקה באופן ספציפי נגד נשיא איראן חסן רוחאני, המזוהה עם המחנה המתון יותר במשטר, צופפה ההנהגה האיראנית את שורותיה במהירות נוכח הלחץ החיצוני. המנהיג הרוחני, עלי חמינאי, לא יצא בפומבי נגד רוחאני ולא האשים אותו באחריות למצב שנוצר, אלא נתן עד כה גיבוי למהלכיו. המשטר גם לא נכנע ללחצים לעצור את העלאת מחירי הדלק, שהיתה העילה למחאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו