במאבק מול המכוניות, הסוסים עדיין שולטים ברוב הדרכים בסנגל - אפריקה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במאבק מול המכוניות, הסוסים עדיין שולטים ברוב הדרכים בסנגל

לכתבה
חניון לסוסים ועגלות בדקר, בחודש שעבר YAGAZIE EMEZI / NYT

ראשי עיר הבירה דקר סבורים שעגלות רתומות לסוסים יוצרות תדמית של עיר ענייה. אך רבים מהתושבים מעדיפים אותן על ריקשות ממונעות ומוניות, שמשמשות בעיקר עשירים

תגובות

אחרי שקנתה בשוק פירות, כמה דגים ובד לשמלה, היתה בינטה בה, תושבת סנגל, צריכה לשוב לביתה. היא התבוננה מסביבה וחיפשה את אמצעי התחבורה שהיא מעדיפה: עגלה רתומה לסוס. היא לא התקשתה למצוא את מבוקשה. עשרות עגלות ניצבו ליד השוק של רופיסק, פרבר ציורי של דקר הידוע בבתים הרבים שנבנו בתקופה הקולוניאלית.

היא טיפסה על אחת מהן, והנהג המתין בסבלנות לנוסע שלישי מאחר שמקום אחד עדיין היה פנוי. כשהעגלה התמלאה, הוא יצא לדרכו בדהרה איטית שלפעמים הפכה למהירה. כל אחד מהנוסעים שילם 50 סנט בעד נסיעה של עשר דקות - חלק זעיר ממה שהיתה עולה נסיעה במונית. "נסיעה במוניות נועדה לעשירים", אמרה בה. "אנחנו מעדיפים לתמוך באנשים האלה, בגלל שהם בני הקהילה שלנו".

רבים מתושבי דקר, בירת סנגל, שותפים לדעתה. אך לעגלות הרתומות לסוסים נשקפת כעת סכנה מצד הריקשות הממונעות. אחדים מראשי העיר סבורים שהעגלות מציגות תדמית של מדינה ענייה, שאיננה מתאימה לכבישים המודרניים של עיר הבירה הנהנית משגשוג כלכלי. לדעתם, העגלות איטיות מדי, סותמות את הכבישים וגורמות לתאונות. וכמובן, הסוסים מטנפים את הרחובות.

סוסים בדקר, בחודש שעבר
YAGAZIE EMEZI / NYT

מאז ביקורו של הנשיא מאקי סאל בהודו, שבה ראה כלי רכב ממונעים רבים, הממשלה מעודדת יותר ויותר את המעבר לריקשות חשמליות. סאל ביקש - וקיבל - מהודו 250 ריקשות כאלה במתנה במטרה לערוך בדקר ניסוי בתחבורה.

כבישים קבורים בחול

וכך, עגלות עץ הרתומות לסוסים מפלסות את דרכן בכבישי דקר העמוסים יחד עם מוניות צהובות–שחורות מרופטות, רכבי שטח דמויי טנקים ומכוניות ספורט צעקניות. המצדדים בהמשך תנועתן אומרים שהן מתאימות להפליא לכבישים, כי אלה קבורים לעתים קרובות מתחת לחול שמעיפות הרוחות מחוף הים הסמוך, או לדרכים הצרות שמשאיות אינן יכולות לעבור בהן.

כל עגלה כזאת עושה את עבודתה של משאית. עגלות כאלה מביאות מלט לאתרי בנייה ואורז לחנויות מכולת, ואוספות חפצים זרוקים במקומות שמשאיות האשפה אינן יכולות להגיע אליהם. בעגלת הנוסעים נוסעות בדרך כלל נשים החוזרות מהשוק לבתיהן, בשכונות שבהן ילדים משחקים ללא חשש באמצע הרחובות בידיעה שמכוניות ייתקעו בחול אם ינסו לעבור דרכם.

עם זאת, הכניסה למרכז העיר אסורה לעגלות, ובכל פינה במרכז נראים תמרורים שבהם נראית עגלה רתומה לסוס כשדרכה עובר קו אלכסוני. מדי פעם נשמעות קריאות לאסור עליהן את הכניסה גם לרחובות אחרים.

סוס שמשמש לעבודה באתר בנייה בדקר, באוגוסט
YAGAZIE EMEZI / NYT

אך תושבי הפרבר רופיסק מגנים עליהן, כי הם רואים בהן חלק מזהותה התרבותית של סנגל. "הסוס הוא בעל חיים קדוש בערים שלנו", אמר סידי מבאייה, המזכיר הכללי של רופיסק שבה מסתובבות מאות עגלות כאלה שלאיש אין כוונה לאסור את קיומן. "זו הסיבה שסמל נשיא הרפובליקה הוא סוס. מבחינה תרבותית, אנשים אוהבים את הסוסים".

התוכנית: צי קטנועים שיפנה אשפה

בנגור, שכונת חוף אמידה של דקר, קיימת מערכת לא רשמית - ויש האומרים גם חשאית - של עגלות שאוספות את האשפה מכל בית מגורים ומביאות אותה למזבלה קרובה. בעלי הבתים משלמים סכום צנוע בעד השירות הזה, וכך הם לא צריכים לקחת את האשפה למזבלה בעצמם. כששוטרים נותנים דו"ח לבעל עגלה כזאת, הנהגים משאירים את סוסיהם כערבון. אחרי יום או יומיים נאלצים השוטרים - שאין באפשרותם לטפל בסוסים האלה - לשחרר אותם.

אך כמו בדקר רבתי, שכונת נגור שוקלת לצמצם את מספר העגלות. לפי התוכנית, שעדיין לא נמצא לה מימון, יוחלפו העגלות בצי של קטנועים עירוניים שיגררו פחי אשפה. בדרך זו ייווצרו גם מקומות עבודה לצעירים.

וואגו דיוף והסוס שלו אוספים זבל בדקר, בחודש שעבר
YAGAZIE EMEZI / NYT

השילוב הלא נוח של עגלות עם החיים המודרניים והממונעים אומר רבות על האמביוולנטיות בסנגל כלפי עברה הכפרי ועתידה העירוני. נהגי העגלות זה דורות רבים הם בני סרר, שבט שקשריו עם החקלאות עדיין חזקים. אלה אנשים כמו ואגה דיוף, שנוהג בעגלת ואוסף אשפה בנגור. אשתו וחמשת ילדיהם חיים בכפר במחוז פטיק ומגדלים שם דוחן, בוטנים ותירס והוא מבקר אותם אחת לחודש. לדבריו, הוא גדל עם סוסים ואוהב להרגיש גם בעיר את טעם חיי הכפר.

כהוכחה לחשיבות שהוא מייחס לסוסו הוא קורא לו "טויוטה", והוא הכין למענו רתמה מקושטת שנראית כמו הסמל של טויוטה. סוסו הקודם נקרא "בוב מארלי".

אבל דיוף אומר שהוא רואה את הכתובת על הקיר. "איזה עתיד יכול להיות לסוסים? בעוד זמן קצר אף אחד לא ישתמש בעגלה. עלינו להיות מוכנים להתמודד עם זה", אמר דיוף. הוא מנסה לארגן 500 מחבריו נהגי העגלות ברחבי האזור כדי לקנות ריקשות ממונעות מהודו או מסין כדי לנהוג בהן במקום בעגלות.

המעבר לריקשות האלה בעיצומו בדיאמניאדיו, עיר גדולה חדשה הנבנית קרוב לנמל התעופה, שאמורה להיות קשורה לדקר בכביש מהיר ובקרוב גם ברכבת מהירה. ממשלת סנגל מתכננת להעביר לדיאמניאדיו רבים ממשרדיה מהמרכז הצפוף של דקר.

אמאדו נדמנה נדוייה, השגריר בפועל של סנגל בהודו, אמר שמדברים על פריסת ריקשות הודיות בעיר העתיד הזאת להסעת עובדי ממשלה, תושבים ומבקרים. בתשובה לשאלה אם יהיה בה מקום גם לעגלות רתומות לסוסים, ענה: "בשום אופן לא. זו תהיה עיר מודרנית".

לקריאת הידיעה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות