בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מטוסים באוויר וטילים מוכנים: 10 דקות לפני הזמן, טראמפ ביטל את התקיפה באיראן

טראמפ התנהג באימפולסיביות אופיינית כשהחליט לא לפעול נגד איראן לאחר שהפילה מל"ט אמריקאי בחודש יוני. כעת הוא שוב באותה נקודה, אך סכום ההימור גדל

54תגובות
טראמפ בבית הלבן, היום
AFP

עד לפגישתו עם ראשי הקונגרס בשעות אחר הצהריים של 20 ביוני, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה נחוש בדעתו לפעול נגד איראן בתגובה להפלת מל"ט הריגול האמריקאי. אך לשם שינוי, הוא שמר את הקלפים קרוב לחזה והעדיף לבקש עצה במקום להשתלט על השיחה. "למה לא תפעל נגד אתרי השיגור?", שאל אחד מראשי הרפובליקאים בקונגרס. "אני חושב שההחלטה תמצא חן בעיניך", רמז טראמפ בתשובה.

אך פחות משלוש שעות לאחר מכן הוא כבר שינה את עמדתו. בלי להתייעץ עם סגנו, עם שר החוץ או עם היועץ לביטחון לאומי הוא שינה את דעתו, ובזמן שהספינות הכינו את הטילים והמטוסים כבר היו בשמים, הוא הודיע לפנטגון לבטל את התקיפה עשר דקות בלבד לפני שהיתה אמורה להתבצע. כשסגן הנשיא מייק פנס ושאר הבכירים בממשל חזרו לבית הלבן, בציפייה לליל שימורים ומעקב אחר המבצע הצבאי, הם נדהמו לשמוע שההתקפה בוטלה.

שינוי העמדה הפתאומי, שאופייני באימפולסיביות שלו ושונה מכל הליך מקובל, מדגיש את הניגודים בעמדותיו של הנשיא שלעתים קרובות איים "להשמיד לגמרי" את האויב אך בו־זמנית הבטיח לחלץ את ארה"ב מהמלחמות במזרח התיכון. בכך הוא נחשף כמפקד עליון זהיר יותר ממה ששיערו מבקריו, אך גם משרטט את האפשרויות המוגבלות שעומדות לרשותו בעימות שאליו הוא דוחף.

כיום, שלושה חודשים לאחר אותו אירוע, חוששים אחדים מבעלי בריתו של טראמפ שהחלטתו לא לתקוף נתפסת בעיני איראן כסימן לחולשה, אשר דחף את טהראן לתקוף את מתקני הנפט הסעודיים. טראמפ טוען שהחלטתו היתה דווקא ביטוי לאיפוק, שנחוץ זה זמן רב אצל אומה שבזבזה יותר מדי כספים וחיי אדם במלחמות מעבר לים. עם זאת, טראמפ מוצא עצמו כעת חוזר למקום שבו היה ביוני: נאבק בהשלכות של שימוש בכוח מצד אחד, ובתוצאות של הימנעות מהפעלתו מצד שני. אך כעת, איראן מואשמת בפרובוקציה חמורה יותר וגם ההימור נראה מסוכן יותר.

בכיר במשמרות המהפכה בוחן שברים מהמל"ט שהופל, ביוני
Meghdad Madadi/אי־פי

כעת נאלץ טראמפ לשקול פעם נוספת פעולה נגד איראן, והפעם כתגובה להתקפה על מתקני הנפט בסעודיה. האופן שבו קיבל את החלטתו ביוני מלמד כיצד הנשיא ניגש להכרעות של חיים או מוות המחייבות את הכוחות האמריקאיים לפעול נגד אויב. הדיווח על מה שאירע באותו יום ביוני מבוסס על ראיונות עם עובדים בבית הלבן, בכירים בפנטגון, קציני צבא בכירים, דיפלומטים אמריקאים וזרים, חברי קונגרס ויועצים חיצוניים לנשיא, שרובם ביקשו לא לנקוב בשמם בשל רגישות הנושא.

טראמפ ממשיך בבירור לחשוב על אותו יום וסביר להניח שהוא מהרהר עליו ללא הרף בשבועיים האחרונים. "כשהתמודדתי לנשיאות, כולם אמרו: 'הוא ייצא למלחמה, הוא ייצא למלחמה, הוא יפוצץ את כולם וישקיע אותנו במלחמה'", אמר טראמפ לעיתונאים ביום שישי. "הדבר הקל ביותר שאני יכול לעשות, ובעצם יכולתי לעשות את זה בזמן שאתם כאן, הוא לומר: 'קדימה, תעשו את זה'. וזה יהיה יום גרוע מאוד לאיראן".

אך על אף להיטותו למלחמות בטוויטר, טראמפ הוכיח הסתייגות עמוקה משימוש בתחמושת אמיתית בשדה קרב אמיתי. "לכל אלה שאומרים: 'הם חייבים לעשות את זה, אחרת זה ייתפס כחולשה', אני אומר שלדעתי זה דווקא מוכיח חוזק", הסביר טראמפ את עמדתו.

תגובה פרופורציונלית

טראמפ נכנס לתפקידו כשהוא מקובע על הרעיון שאיראן היא אויב שיש להתעמת עמו. כשפרש מהסכם הגרעין באופן חד צדדי, באמתלה שזהו הסכם רע, טראמפ עלה על מסלול התנגשות עם טהראן. איראן, שסובלת מהסנקציות שטראמפ הטיל עליה לאחר הפרישה מההסכם, פעלה הקיץ בתוקפנות. היא תקפה מכליות נפט במפרץ הפרסי והבטיחה לחדש את תוכנית הגרעין שלה. הפלת המל"ט ביוני היתה אחת מנקודות השיא של ההסלמה שסיבכה את טראמפ.

מימין: טראמפ, פומפאו ובולטון בבית הלבן, בפברואר
Andrew Harnik/אי־פי

ב–7 בבוקר (לפי שעון וושינגטון), שעות ספורות לאחר הפלת המל"ט, נפגשו חברי הסגל של הנשיא לארוחת בוקר במשרדו של ג'ון בולטון, שהיה אז היועץ לביטחון לאומי. שר החוץ מייק פומפאו וראש המטות המשולבים הגנרל ג'וזף דנפורד, הגיעו בלוויית שר ההגנה בפועל פטריק שנהאן, שזמן קצר לפני כן הודיע על התפטרותו ועמד לפרוש מתפקידו ימים ספורים לאחר מכן, ומארק אספר, שנועד לרשת אותו.

בפגישה נדונו כמה אפשרויות תקיפה. נציגי הפנטגון העדיפו לתקוף את אחת מספינות הטילים האיראניות שארה"ב עקבה אחריהן במפרץ הפרסי. כוחות אמריקאיים היו אמורים להודיע לאיראנים לנטוש את הספינה, לצלם אותם בזמן הנטישה ולהטביע אותה בפצצה או בטילים. בתקיפה כזאת לא היו אמורים להיות נפגעים, ושנהאן ודנפורד טענו כי זו תהיה תגובה פרופורציונלית לאיבוד המל"ט, שאמנם עלה 130 מיליון דולר אך בהפלתו לא היו נפגעים כלשהם.

בולטון ופומפאו חששו שתקיפה כזאת לא תספיק ולחצו לתקוף מטרה על אדמת איראן עצמה. בולטון צידד במה שתואר כ"רשימה מקיפה" של מטרות, אך בפעולה שהיתה אמורה להתבצע במהירות אפשר היה לפגוע רק בחלקן, ולכן הוחלט לפגוע בשלוש סוללות טילים ובמכ"מים איראניים. במבט לאחור, אחדים מהבכירים אומרים שלא ברור אם ובאיזו מידה הקדיש טראמפ תשומת לב לדיונים. אך הם הוסיפו כי הערכות על מספרי נפגעים נכללו בחבילת המטרות שהוצגה לפניו.

"פזיז וטיפש"

צוות הביטחון הלאומי יצא מהפגישה כשהוא משוכנע שטראמפ החליט לתקוף. ואכן, לא עבר זמן רב ונושאת המטוסים אברהם לינקולן, קבוצת הספינות ומטוסי הקרב הנלווים אליה יצאו לדרך והתכוננו לתקוף ב–21:00, לפי שעון וושינגטון, כלומר, בשעות לפני עלות השחר לפי השעון באזור התקיפה. עם זאת, עדיין היו הסתייגויות מצד אזרחים בפנטגון והגנרל דנפורד. הם טענו כי הרג כ–150 אזרחים איראנים אינה משתווה להפלת מל"ט, וכי היא עלולה לגרום לתקיפת נגד איראנית שתסלים לעימות כולל. יתרה מזו, דנפורד טען כי מלחמה מתמשכת במזרח התיכון תדרוש מארה"ב להעביר לאזור כוחות נוספים, כולל מזירת האוקיינוס השקט, דבר שסין תפיק ממנו תועלת.

נושאת המטוסים אברהם לינקולן, ביוני
Jon Gambrell/אי־פי

ככל הנראה היו לטראמפ היסוסים משלו, בחלקם בשל דיווחים שהמפקד האיראני שהפיל את המל"ט פעל על דעת עצמו ולא לפי פקודות מפורשות של הממשלה. זמן קצר אחרי ישיבת הצוות הביטחוני, טראמפ נפגש עם ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, שביקר אצלו, והציג בפניו את התרחיש הזה. "למען האמת, אני מתקשה להאמין שזה היה מכוון", אמר טראמפ לעיתונאים בחדר הסגלגל זמן קצר אחרי הצהריים. "אני חושב שעשה את זה מישהו פזיז וטיפש".

בולטון טען שאין זה משנה אם הפקודה התקבלה מטהראן או שאחד המפקדים המקומיים פעל על דעת עצמו. אבל ההבדל היה חשוב לטראמפ. חשיבות רבה יש גם לעובדה שהוא מתח ביקורת קשה על קודמיו בתפקיד, שלטענתו לחצו מהר מדי על ההדק. בימים שקדמו לרגע זה שוחח טראמפ עם טאקר קרלסון, מנחה מפוקס ניוז, שהזכיר לו שהגיע לתפקיד הנשיא כדי לשים קץ למלחמות שאינן מסתיימות, ולא כדי לפתוח מלחמה חדשה. קרלסון גם אמר לטראמפ שאם יגרר למלחמה על ידי אותם אנשים שהכניסו את ארה"ב לעיראק, הוא יכול לשכוח מזכייה בעוד כהונה.

בנוסף לאפשרות שהוא עלול להפסיד בבחירות, טראמפ גם נרתע מהרעיון של מלחמה נרחבת. "אנשים ממעיטים מערך העובדה שהוא סולד, רגשית, מהאפשרות שאמריקאים ימותו ללא צורך", אמר כריסטופר ראדי, מנכ"ל "ניוזמאקס".

"מודאג בכנות"

ב–3 אחר הצהריים טראמפ הזמין חברי קונגרס בכירים משתי המפלגות. פנס, פומפאו, שנהאן, אספר, בולטון ופט סיפולוני, יועץ הבית הלבן, הצטרפו לפגישה. טראמפ דיבר בצורה מבולבלת על נזקי הסכם הגרעין של אובמה וטען שוב ושוב – אחד מחברי הקונגרס סיפר שמנה יותר מעשר פעמים – כי קמפיין הסנקציות והלחצים שלו יאלץ את איראן לבוא לשולחן המשא ומתן. הוא לא ידע מה לעשות בתגובה להפלת המל"ט. הדמוקרטים הציעו להתנהל בזהירות והזהירו כי התקפה צבאית לערער את היציבות באזור ותשחק לידי האיראנים.

זו היתה אחת הפעמים הנדירות שטראמפ לא דחה ולא ביטל את דבריהם. להיפך, הוא נראה מודאג מפני תגובה חזקה מדי. "התרשמתי שהנשיא מודאג בכנות מפני עימות נרחב", אמר אדם סמית, חבר קונגרס דמוקרטי מוושינגטון ויו"ר ועדת השירותים החמושים של בית הנבחרים, שציין שהופתע מהתנהגותו הקשובה של הנשיא. טראמפ לא גילה לנוכחים שהצבא, חיל האוויר וספינות של הצי כבר היו בתנועה. לפי התוכנית, טילי טומהוק היו אמורים לפגוע בשתי ספינות איראניות לפחות. לא היתה צפויה התקפה נגדית, אך מטוסי קרב היו בכוננות לכל מקרה של תגובה איראנית.

"הפקודה לא הגיעה"

לקראת רגע התקיפה נמסרה שוב לטראמפ ההערכה ש–150 איראנים ימותו בהתקפה. לא ברור מדוע הוא נתפס לנקודה זו בשלב זה של השתלשלות האירועים ולא קודם לכן. יש הסבורים כי קרלסון או אחד מעוזריו השפיעו עליו כשאמרו שהוא מסכן את בחירתו מחדש. וכך, כשהתקרב רגע מתן הפקודה, טראמפ הורה לפנטגון לבטל את ההתקפה. דנפורד התקשר לקנת מקנזי, מפקד הפיקוד המרכזי בטמפה, פלורידה, ומסר לו את הפקודות החדשות שקיבל מהבית הלבן. טילי הטומהוק הורדו מהכנים ומטוסי התקיפה הוחזרו לבסיסיהם. במרכז הפיקוד של האברהם לינקולן המתין אדמירל מייקל בויל, מפקד קבוצת ספינות התקיפה של נושאת המטוסים, לפקודה לתקוף. "כל המערכות היו בהיכון, כל האורות היו ירוקים, ואנחנו חכינו לפקודה", נזכר בויל. "אבל הפקודה לא הגיעה".

כשעוזריו הבכירים של טראמפ שבו לבית הלבן ושמעו מה אירע, הם היו המומים. פומפאו לא האמין למשמע אוזניו ובולטון רתח מכעס. היועצים היו המומים פעם נוספת בבוקר המחרת, כשטראמפ צייץ שהכל היה מוכן לתקיפה ושהוא ביטל אותה. לא היה כל צורך לחשוף עד כמה היינו קרובים לפעולה, אמרו אחדים מהם. בהתנהלות הזאת הראה הנשיא שהוא מצמץ ראשון.

אחדים מהם אמרו שטראמפ יכול להאשים רק את עצמו. "הוא הכניס את עצמו לקופסה שבנה במו ידיו", אמר פיליפ גורדון, שהיה יועצו של הנשיא אובמה למזרח התיכון. "הוא נקט כלפי איראן במדיניות של לחץ מקסימלי, שללא ספק עוררה תגובה איראנית תוקפנית, אך הוא לא מוכן להגיב על כך בתוקפנות, והאיראנים יודעים את זה".

לקריאת הידיעה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו