בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר סיני בגנים של עוברי אדם נתפס במערב כחציית קווים אדומים

התחרות בין המדינה הקומוניסטית למערב לא פוסחת גם על מעבדות המחקר המדעיות. מדענים בינלאומיים מאשימים את הסינים שבניסיון להוביל את המחקר הביו־רפואי הם מפרים כללי אתיקה רבים

17תגובות
בלומברג

סין, השואפת להפוך לגורם מוביל במחקר הביו־רפואי העולמי, משקיעה מדי שנה עשרות מיליארדי דולרים בבניית מעבדות ובהכשרת אלפי מדענים. ואולם המאמץ להשתייך לחוד החנית של המדע עלול לגבות מחיר יקר ומומחים רבים חוששים שהחוקרים הסינים מפרים את כללי האתיקה הנהוגים במערב.

מדענים בכל רחבי העולם נדהמו באפריל שעבר לגלות שצוות חוקרים בראשות הואנג ג'ונג'יו מאוניברסיטת סון יאט סן בגואנגז'ו ביצעו מחקר שעסק בעיבוד גנים של עוברי אדם. בניסוי השתמשו החוקרים בטכנולוגיה ששמה Crispr-Cas9, העשויה לשמש בעתיד למניעת מחלות תורשתיות, אך גם כדי לשנות תכונות דוגמת צבע עיניים או רמת אינטליגנציה שיאפשרו לשינויים הללו לעבור גם לדורות הבאים.

ד"ר הואנג ועמיתיו ניסו לערוך מחדש גן שגורם למחלת תלסמיה, מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים. אף שהניסוי נכשל אצל 85 עוברים סבורים מדענים רבים שהסינים חצו גבול שאסור היה לחצות. מדענים מערביים נמנעים בדרך כלל לבצע מחקרים מסוג זה, השקולים למחקרים של הנדסה גנטית בבני אדם. "בקהילה המדעית העולמית קיימת הסכמה שלא לעסוק בכך לעת עתה", אומר הוסו־אי, ראש המרכז לביו-אתיקה באוניברסיטה הסינית בהונג קונג. אבל למדענים הסינים לא התחשק לחכות. "אני לא חושב שסין מוכנה להשתהות עוד", אמר אי, "אומרים שאי אפשר לעצור את רכבת המחקר הגנטי הסינית, משום שהיא מתקדמת בקצב מהיר מדי".

רויטרס

שכר המדענים בסין הוא נמוך מאוד, אבל הם יכולים לזכות בבונוס של עד 32 אלף דולר מהמדינה תמורת כל מאמר שיפרסמו בכתבי עת מדעיים בינלאומיים, מה שמשמש תמריץ לחציית גבולות אסורים. באחרונה הקימה סין תשתית ענפה למחקר מדעי. על פי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין, בשנת 2013 השקיעה המדינה יותר מ-1.8 טריליון יואן (190 מיליארד דולר), שמהווה יותר מ–2% מהתמ"ג שלה, ב"פיתוח מחקר וניסויים מדעיים". בשנת 2011 היתה ההשקעה כ-140 מיליארד, 1.84% מהתמ"ג.

"הפער בין הטכנולוגיות המדעיות החדשות של סין לאלה של המערב הולך ומצטמצם", אומרת ז'או שיאומיי, חברה בוועדה הלאומית לאתיקה רפואית ומרצה בבית הספר לרפואהPeking Union.

תנופת המחקר צוברת תאוצה דווקא במדינה שבה החלו לחייב מדענים בלימודי אתיקה רק לפני 12 שנים, וזאת בלחץ של מדינות המערב. "הקו האדום בסין שונה מהקו האדום במערב", אומרת דנג רוי, מומחית לאתיקה רפואית בבית הספר לרפואה שנשי. "אתיקה היא תולדה של תרבות, ותרבות של מסורת, במיוחד בכל הנוגע לחיי אדם", הוסיפה. "על פי האסכולה הקונפוציאנית, שעדיין נתפסת בסין כתפיסה מוסרית בסיסית, אנחנו נעשים בני אדם רק אחרי שאנו נולדים. בארה"ב ובמדינות אחרות זה לא כך. שם התפישה מושפעת מהנצרות, ולכן הם מתנגדים לביצוע ניסויים בעוברים מטעמי דת". המדינה אכן מציבה גבולות, אומרת דנג: "הקו האדום שלנו במקרה זה הוא איסור לבצע ניסויים בעוברים בני יותר מ–14 יום".

מדענים סינים מקפידים על הנורמות האתיות והמדעיות המקובלות במערב, אומרת ז'אי שיאומיי. אבל לדבריה, על רבים מהם מופעל לחץ לחרוג מהנורמות. "יש אנשים בתוך סין שמתנגדים לעמידה בסטנדרטים הבינלאומיים ומצדיקים זאת בהבדלים התרבותיים", מציינת ז'אי, "לפעמים מופעל על המדענים לחץ כבד מאוד".

הוועדה הלאומית החליטה שאין פגם אתי בניסוי של ד"ר הואנג, משום שהוא לא נועד "למטרות רבייה", הסבירה ז'אי. "הם השתמשו בעוברים שהיו מיועדים להשמדה והמחקר נחשב בעינינו לבסיסי ביותר". אך מדענים במערב הרימו גבה גם לשמע הטיעון הזה.

אולם לא רק מדענים מערביים מביעים דאגה מהניסוי. ראו־אי, מרצה לביולוגיה ומנהל מנהל המרכז למדעי החיים באוניברסיטת פקינג ואוניברסיטת צינגהואה, מוטרד מאוד מהמחקר. לדבריו, יש צורך דחוף בפיקוח אתי אפקטיבי יותר על המחקרים הרפואיים בסין. "ככל שהטכנולוגיה שבידינו תתפתח יותר, כן תגדל הסכנה שתישקף לנו ולמין האנושי כולו", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו