בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הסכנה, באי טאאל הר הגעש הוא הבית

התפרצותו של הר הגעש בפיליפינים לא שינתה את רצון התושבים המקומיים לחיות בקרבתו. לממשלה יש תוכניות אחרות

תגובות
עקורים שוהים בבית ספר תיכון בעיר טנאואן, אתמול
AFP

הר הגעש טאאל, אחד הפעילים ביותר בפיליפינים, הוא סכנה קבועה. לכן, האזור סביבו הוכרז בלתי מתאים למגורים. ובכל זאת, יותר מ–5,000 בני אדם רואים בטאאל את ביתם. האי שופע הצמחייה היפה, שמפוזרים בו עשרות מכתשים ושבמרכזו משתרע אגם בוהק, התעורר ביום ראשון בהתפרצות אדירה ששיגרה סלעים, אפר וקיטור לגובה של קילומטרים, שעות ספורות לאחר שתושבי ארבעה הכפרים שעליו נמלטו ממנו בסירות.

כריסטיאן מוראלס, מגדל חזירים מטאאל, חזר לאי כדי לבדוק את מצבן של חיות המשק שלו. "כמעט הכל הרוס", אמר מגדל החזירים. "הצלחתי להבין איפה אני רק לאחר שראיתי את הצלב על הכנסייה השקועה בבוץ". מוראלס בטוח שמי שלא היה עוזב את האי מבעוד מועד — היה מת. "אם מישהו היה מחליט להתעלם מההוראה לעזוב את האי, הוא היה נהרג ללא ספק", אמר.

עצים ומבנים שכוסו באפר בעקבות התפרצות הר הגעש בכפר בוסו בוסו, אתמול
AFP

עד כה לא דווח על הרוגים בהתפרצות, אבל האסון שופך אור על דילמה ארוכת ימים: כיצד יכולה הממשלה להעביר אוכלוסיות כפריות גדולות הרחק מהסכנה, במדינה הסובלת תדירות מהתפרצויות געשיות, רעידות אדמה, מפולות בוץ, שטפונות וטייפונים.

לעיתים, כפי שקורה בטאאל, תושבי הכפרים מפרים את החוק שאיש אינו אוכף — האיסור על מגורים בסמוך להר הגעש הפעיל. "זה אסון בהמתנה", אמר רנאטו סולידום, מנהל המכון הפיליפיני לוולקנולוגיה וסיסמולוגיה, בהתייחסות לכפרים שעל האי. הוא הוסיף כי המכון התריע בעבר בעניין המגורים על האי, שהוכרז אזור "סכנה קבועה" ואינו ראוי למגורי אדם. בשנות ה–60 הוכרז כי האזור נמצא תחת פיקוח הממשלה ומעט לאחר מכן בוא הוגדר כפארק לאומי, הגדרה שלפיה אין להקים בו יישובי קבע. ההחלטה לא נאכפה מעולם, וההתפרצויות ההרסניות של טאאל הוכיחו שהן קטלניות, כולל זו שב–1965 גרמה למותם של יותר מ–200 בני אדם והרסה את הכפרים שעל האי.

תושבי טאאל מנקים את גג הבית שלהם מהאפר הוולקני שמכסה אותו, אתמול
AFP

למרות זאת העוני, המחסור באדמות והייאוש דחפו אנשים להתיישב באי. ג'רי נתנאואן, ראש עיריית טאליסיי — שהאי על ארבעה הכפרים שבו נמצא בשטח השיפוט שלה — מסביר שזה נעשה מחוסר ברירה. "זה עלול להיות קשה להכריז על האי כעל אזור שלא ניתן להתיישב בו, כי בעבר, כשנעשה ניסיון כזה, קשה היה לעצור את המקומיים. כשאנשים רעבים, הם ימצאו תמיד דרך", אמר.

סיבה נוספת שבגינה נשארים התושבים בטאאל היא התיירות. האי הציורי והאזור סביבו, שממוקמים במחוז בטאנגאס, כ–65 קילומטרים מדרום למנילה, ידועים בנופים המרהיבים, עצי האורן והאקלים הקריר. כל אלו מפתים את מי שמחפשים בריחה מהירה מעיר הבירה הצפופה והמזוהמת.

תושבים שפונו מאזור טאאל, אתמול בטנאואן
AFP

האזור שמשקיף על האגם והאי הוולקני, ששטחו כ–620 קמ"ר, מלא כעת בבתי מלון, מסעדות ואתרי נופש ובריאות. התיירים יכולים לצאת לסיורים בסירות, ברכיבה או בהליכה בשבילים מסומנים, או להתפעל מהנופים וליהנות מצפייה מודרכת בציפורים. "נקי כאן ואין בעיות תנועה", אמר נתנאואן. "מי שמסוגל לטפס לפסגה ירגיש כמו בגן עדן כשיראה את האי כולו עם להקות הציפורים שבו". רבים מתושבי טאאל עובדים בתעשיית התיירות והאירוח, ולהערכת נתנאואן התיירות מכניסה לתושבי האי סכום של כ–314 אלף דולר בשנה.

העשן השחור שהיתמר מעל הר הגעש ביום שני היה תזכורת למה שהתרחש באזור יממה לפני כן. התושבים שנמלטו טרם חזרו והממשלה הודיעה על סגירת נמל התעופה הבינלאומי של מנילה, וסגירת בתי ספר ומקומות עבודה.

לא ברור מה יקרה בהמשך. שר ההגנה דלפין לורנזאנה המליץ לאסור לצמיתות את חזרתם של אלפי התושבים לאי. "אני מאמין שהאי טאאל יוכרז כשטח אסור למגורים", אמר לורנזאנה ביום שלישי בשידור חירום בטלוויזיה. "לא נוכל להרשות לאנשים לחזור, משום שאם תתרחש התפרצות נוספת, אנשים ימותו שם".

סולידום אמר כי אולי תושג פשרה שבה יורשו התושבים לשהות באי בשעות היום, לעבוד כמדריכי תיירים או לעבד את אדמותיהם, ולחזור לבתיהם החדשים שיוקמו על שטחים ביבשה לפני רדת הלילה. אך נתנאואן ציין שיהיה קשה לאכוף את התנאים המוצעים, כי תושבי האי יחששו לעזוב את חוותיהם ללא שמירה, ובסופו של דבר יחליטו לחזור לאי לצמיתות.

מגדל החזירים מוראלס אמר כי יחלפו שנים לפני שתושבי האי יבנו מחדש את חייהם, אבל יש לאפשר להם לעשות זאת. לדבריו, הוא אינו דואג לעצמו כי אינו חי על האי, ומרוויח כסף גם מהובלת תיירים לסיורי־שיט. הוא הוסיף כי רבים מהתושבים איבדו את בתיהם, חוותיהם וסירותיהם. "באמת צר לי עליהם. אין להם לאן ללכת", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו