"אלוהים בוחן אותנו": משפחות הקורבנות בניו זילנד מחפשות תשובות בבית החולים - אסיה ואוקיאניה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אלוהים בוחן אותנו": משפחות הקורבנות בניו זילנד מחפשות תשובות בבית החולים

לכתבה
קרובי אחד הנעדרים, היום בכרייסטצ'רץ'. מתמודדים עם מבול שיחות טלפון מהמשפחה בחו"ל AFP

קפיטריית בית החולים בכרייסטצ'רץ' הוסבה לחדר משפחות, בו שוטרים ואנשי דת מנסים לסייע לקרובי המתפללים שנפגעו בטבח בשני המסגדים בעיר. שלל הרגשות האנושיים כוללים זעם, אך גם אהבה

תגובות

המשפחות, מוכות הלם עם עיניים אדומות, נדדו משני המסגדים בעיר כרייסטצ'רץ' לבית החולים. יותר מיממה עברה מאז הירי ההמוני בו נרצחו 50 מתפללים, אך רבים עדיין לא יודעים את גורלם של יקיריהם. הם חוששים שהקרובים אליהם השתתפו בתפילה כשהיורה ברנטון טרנט, אזרח אוסטרליה, הגיע ופתח באש.

אחתר חוחתר הגיעה לניו זילנד לפני כחודשיים כדי לבקר את בנה. היא הגיעה לבית החולים בתקווה לקבל תשובות. "זה בעלי", אמרה לאימאם שהגיע לבית החולים כדי לנסות לעזור למשפחות. היא הציגה בפניו תמונה, אולם איש הדת הניד ראשו והודה כי אינו בטוח אם הבעל נמצא בבית החולים.

"זה הכי טוב שהם יכולים לעשות?", שאל זוהיר דרוויש, שלא יודע מה עלה בגורלם של אביו ואחיו

אחרים התמודדו עם תסכול דומה טרם פרסום שמות כל ההרוגים. "זה הכי טוב שהם יכולים לעשות?" שאל זוהיר דרוויש. גיסו בירדן התקשר אליו שוב ושוב, נואש, בניסיון להבין אם יש צורך להתחיל ולתכנן הלוויה.

עצב ותסיסה

כמה שעות קודם לכן הואשם היורה שהסב את כל הכאב הזה ברצח של אדם אחד. התביעה בניו זילנד צפויה להגיש נגדו כתבי אישום בגין רצח של עשרות נוספים. אדם נוסף הואשם אתמול (שבת) כי "התכוון ללבות עוינות או זדון".  

ראשת הממשלה, ג'סינדה ארדרן, המריאה לעיר כדי לבקר את משפחות הנפגעים. היא הבטיחה כי הגיע העת לשנות את חוקי הנשק במדינות. כמה דקות לפני הטבח נשלח לחשבון הדוא"ל שלה מניפסט גזעני, שנטען כי הוא פרי עטו של היורה.

שני גברים מתחבקים, היום בכרייסטצ'רץ'. לצד הבלבול והעצב, הורגשה גם אהבה
AFP

אולם דרוויש ורבים אחרים לא יכלו להאמין לאסון שפקד אותם. הקפיטריה של בית החולים, ששינתה שמה ל"חדר קרובי המשפחה", היתה מלאה עצב ותוססת מזעם. היו שם עשרות קרובים – נערים בחולצות טי, סבתות מכוסות ראש וגברים מזוקנים במכנסי ג'ינס - שנדחסו יחד ודחקו מהגורמים הרשמיים במקום לקבל מידע.

"זה לא חוקי להסתיר מאתנו את השמות!", זעק דרוויש על שוטר שענה על שאלות בעודו עומד על כיסא בקצה החדר. למרות זאת, רק מעט מהנוכחים הצליחו לשמוע אותו. "אתם חייבים לספק לנו אותם!"

חלק מהניצולים מהטבח השאירו מאחוריהם שפיכות דמים וטרור לאחר שנמלטו ממדינות כמו פקיסטאן, אפגניסטאן וסומליה. אחרים נולדו בניו זילנד והיו מורגלים לשקט ולשלום. אך במדינה המלאה מגרשי רוגבי ירוקים, השנאה הצליחה להגיע לכולם. 

בית החולים בכרייסטצ'רץ', היום. השנאה הצליחה להגיע לכולם
AFP

הם הגיבו בשלל רגשות אנושיים. הליכה בין המסגדים לבית החולים חושפת אין ספור דוגמאות לבכי ולזעם. היתה שם עצבות מתישה ובלבול, אך גם אהבה מהסוג שניתן לראות בחיבוקים צמודים שמובילים לדמעות - בלי לדאוג אם מישהו מסתכל.

"זה מבחן",  אמר זיה אייז בן ה-32. הוא מהנדס, מאפגניסטאן במקור, שטס לכרייסטצ'רץ' מהעיר המילטון כדי לסייע למשפחות של ההרוגים והפצועים. "אלוהים בוחן אותנו - מעמיד את המשפחות ואותנו במבחן. אנחנו כאן כדי לעזור".

שלווה וביטחון

יאסיר אמין נסר, בן 35, היגר לעיר מלאהור שבפקיסטאן לפני חמש שנים ועובד כיום בעירייה. הוא ואביו, מוחמד אמין נסר, החנו שלשום את רכבם על הדרך המובילה למסגד אל נור והלכו לעברו כשהחלו לשמוע יריות. אחרי צרור נוסף ביקשו השניים להימלט, אך זה היה מאוחר מדי.

"שתיים-שלוש שניות והוא היה הישר מולנו, מכוון אלינו רובה", סיפר נסר. הוא החווה בידיו כדי לתאר מרחק של כשבעה מטרים שהפרידו ביניהם. "ראיתי אותו והוא הביט בנו", אמר. "הוא נהג, עצר את רכבו כשזיהה אותנו ופנה לקחת את הרובה שלו". נסר המשיך ותיאר כיצד היורה כיוון לעברם את הרובה דרך החלון בצד השני של הרכב והחל לירות.

דלת של בית מגורים בכרייסטצ'רץ', היום. רוב הקרובים עדיין לא יודעים בוודאות מה עלה בגורל יקיריהם
AFP

אביו נפגע פעמיים. אמש הוא אושפז במצב אנוש בבית החולים של העיר. כמו רבים אחרים, גם נסר נותר להשיב לשיחות מקרובי משפחתו ברחבי העולם, המשוועים לעדכונים חיוביים לגבי מצבו של אביו. לא היה לו דבר להגיד להם.

האב, שנסע למדינה בקביעות, הגיע לפני שלושה שבועות ותכנן להישאר עם בנו יותר זמן מהרגיל. "הוא אוהב את המקום", הסביר הבן. "אמר שהוא יישאר לפחות לשנה בגלל השלווה, בגלל שאין כאן ממה לדאוג והוא יכול פשוט להירגע".

יש שנים בניו זילנד שבהן נרצחים במדינה לא יותר מכמה בני אדם. בשל כך, רבים מהניצולים מצאו עצמם נאחזים בעבר ומשתמשים במילים כמו "שלום", "שקט", "שלווה" ו"ביטחון". דרוויש, בן 40, סיפר כי כך הצליח לשכנע את אחיו, כאמל, להגר למדינה מירדן. "אמרתי לו שזו המדינה הבטוחה בעולם, והמקום הטוב ביותר לגדל בו ילדים". דרוויש הוסיף כי אחיו שהה במדינה כחצי שנה, ותכנן להביא אליה את רעייתו בעוד כחודש. כעת הוא נעדר, וככל הנראה נהרג.

הדלקת נרות לזכר הנרצחים, אתמול בכרייסט'צרץ'. "אבי יכל פשוט להגיע לכאן ולהירגע"
AFP

לא תאונת דרכים

בתוך החדר בבית החולים, דרוויש לא יכול היה עוד להסתיר את תסכולו. כמה מקרובי המשפחות היו צריכים ללוות אותו החוצה ולהרגיעו. הוא זעם לאחר שאימאם מקומי, אותו לא הכיר, הסביר שהם מנסים לחכות עד שניתן יהיה לאשר את כל שמות ההרוגים ולזהות את כל הגופות לפני שימסרו את המידע לבני המשפחות. "אנחנו רוצים שכולם יחווה את סיום הדברים יחד", הסביר האימאם מוסטפא פארוק.

אחרים בקהל דרשו לפעול אחרת ומהר יותר. "כדי שנוכל לנוח!" צעק גבר שעמד בפינת החדר הרחוקה. פארוק הסביר שלא ניתן לזהות חלק מהקורבנות בגלל האופן בו נפגעו. אימאם אחר פנה לנוכחים: "זו לא תאונת דרכים, זו זירת פשע בינלאומי". הוא הוסיף שהגורמים הרשמיים צריכים להיות זהירים כדי לא לטעות כלל.

ועדיין, הקהל התחנן: "תנו לאנשים לשתף תמונות. הניחו לאימאמים שמכירים חלק מההרוגים לזהות את גופותיהם". בחלק מהזמן הביא הכאב לפילוג, אך הריב נפסק כשאדם צעד "אללה אכבר" וקרא לנוכחים לגלות סבלנות.

תפילה בכנסייה בהיידראבאד שבפקיסטאן לזכר הנרצחים בניו זילנד, היום. רק כאב נוסף צפוי לבוא
Pervez Masih/אי־פי

כמה דקות לאחר מכן הודיעו הגורמים הרשמיים שהם לא יחכו לזיהוי כל הגופות. הם נעתרו לבקשות הקהילה ואפשרו לחבריה לשלוח למשטרה תמונות ולבחור אנשי דת שיזהו את אלו אותם הם מכירים.

הניצולים יודעים שההישג הזה יביא רק כאב נוסף. אך לפחות הם מתקדמים לפתרון – יחד ולבד.

לכתבה של דמיין קייב וג'יימי טרבי בניו יורק טיימס

הרשמה לניוזלטר

להמלצות וביקורות ספרים חדשים ממיטב הסיפורת והשירה - הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות