בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלף שנים בשעתיים: ביקור ראשון במוזיאון לתולדות יהודי פולין

המוזיאון, שייפתח השבוע בוורשה, יציג במתחם אחד קורות סמלים וגיבורים יהודים לצד קורבנות הפוגרומים שביצעו בהם שכניהם הפולנים

11תגובות

זיגמונד (זישה) ברייטברט, יהודי-פולני שנולד בסוף המאה ה-19 ליד העיר לודז', היה כוכב גדול בשמי אירופה וארה"ב בתחילת המאה ה-20. "שמשון הגיבור המודרני", "מלך הברזל" ו-"האיש החזק בעולם" היו חלק מהכינויים להם זכה. ברייטברט, גרסה מוקדמת של אורי גלר, הופיע בקרקסים כשהוא מכופף מוטות ברזל, שובר שרשראות, ומוחץ יתדות בידיים חשופות. הוא מת ב-1925 בעקבות תאונת-עבודה באחד ממופעיו.

דמותו הנשכחת קמה לתחייה במוזיאון לתולדות יהודי פולין, שתערוכת הקבע שלו תיפתח השבוע בוורשה. הקמתה עלתה 145 מליון זלוטי (כ-165 מליון שקלים), פרי תרומות שהתקבלו מאנשים ומארגונים פרטיים ברחבי העולם. הקמת הבניין עצמו עלתה כ-70 מליון דולר נוספים (כ-265 מליון שקל).

המוזיאון הענק, שבתכנונו התחילו כבר לפני עשרים שנה, שוכן במבנה מרהיב שתוכנן בידי אדריכלים מפינלנד והוקם בלב האזור בו היה הגטו של ורשה, מול האנדרטה של נתן רפפורט לזכר גיבורי הגטו. המשימה שלקח על עצמו היא כמעט בלתי אפשרית: להציג בתערוכה אחת אלף שנות חיים יהודיים בפולין, הכוללות תקופות זוהר, פריחה, יצירה ושגשוג, לצד רדיפות, אנטישמיות וכמובן שואת יהודי אירופה, שהתחוללה על אדמתה של פולין.

לאנשי המוזיאון חשוב להבהיר כי הוא "לא מוזיאון שואה". הדבר חוזר ועולה בכל שיחה עם עובדי המוזיאון, בכל דרג. “אנחנו לא מתרכזים בתקופה אחת, כמו מוזיאונים יהודים אחרים בעולם, אלא עוסקים גם בחיים לפני ואחרי השואה", אמר גז'גוש טומשבסקי, צעיר פולני נמרץ ממחלקת יחסי הציבור של המוזיאון. “המוזיאון מנציח את החיים, על מנת להראות מה אבד בשואה", אמרה נילי עמית, "מתאמת לענייני ישראל" במוזיאון. עמית, שגדלה בפולין כבת להורים ניצולי שואה, חזרה לשם ל"פרק ב'” של חייה בבגרותה.

המוזיאון לתולדות יהודי פולין

“אם מישהו יהרוג אותי מחר, הייתי רוצה שיזכרו את החיים שלי, ולא רק את מותי", הסביר פרופ' דרויש סטולה, מנהל המוזיאון, את הפילוסופיה שמלווה את המוזיאון. “הרעיון הבסיסי שלנו הוא להראות שהחיים היהודיים בפולין היו עשירים יותר משש השנים של השואה", סיכם.

חרף העניין הרב שמעורר המוזיאון החדש בעולם הרחב, הוא מיועד, בראש ובראשונה, לפולנים עצמם. בפולין, שרק לפני 25 שנה השתחררה מהשלטון הקומוניסטי של אחרי הכיבוש הגרמני, אין עדיין מוזיאון היסטורי שמספר את תולדותיה. מסיבה זו, ממלא המוזיאון היהודי החדש תפקיד חינוכי חשוב במדינה, שרוב מוחלט של תושביה הם נוצרים קתולים: הוא לוקח אותם למסע לאורך ההיסטוריה הפולנית.

"המסר שלנו לפולנים הוא פשוט: לא תבינו את ההיסטוריה שלכם בלי להכיר את הפרק היהודי שלה", אומר פרופ' סטולה. גם לישראלים וליהודים יש לו מסר: “לא תבינו את ההיסטוריה היהודית בלי להכיר את ההיסטוריה הפולנית. רוב יהודי העולם – מוצאם בפולין. אי אפשר להבין את הסיפור שלהם רק באמצעות השואה".

המבקרים הפולנים במוזיאון עשויים לנוע בחוסר נוחות כשייתקלו בחלק מהמוצגים בו. “אנחנו מראים את הטוב, אך גם את הרע. אנחנו מציגים את ההיסטוריה כולה, כולל היבלות", אומרת עמית. וכאלה, כזכור, לא חסרות בהיסטוריה של יהודי פולין.

המוזיאון לתולדות יהודי פולין

קיר שלם באחת הגלריות מוקדש לפוגרומים שביצעו הפולנים בשכניהם היהודים במהלך השואה ואחריה במקומות מקוללים כמו יֶדוַובּנֶה וקיילצה, שברבות השנים הפכו לשם נרדף לאנטישמיות הפולנית. המבקרים במוזיאון ייתקלו בציטוטים מכמה מקורות שונים ביחס לפוגרומים שביצעו הפולנים. "המוזיאון לא שופט. אנחנו נותנים למבקרים לחשוב, ולעשות את הבחירה, בלי לומר להם מה נכון. אני רוצה שהמבקרים הפולנים במוזיאון יחשבו 'איך הייתי מגיב בעצמי' ו-'איזו עמדה הייתי נוקט' נוכח הפוגרומים", אמר סטולה.

במקום אחר מוצג העיתון הפולני האנטישמי "רולה", שבסוף המאה ה-19 תקף את היהודים במאמרי שיטנה. גם כרזה של תנועת "המחנה הרדיקלי הלאומי", שהוקמה בפולין ב-1934, מוצגת במוזיאון. לצד ציור של חזיר נכתב בה: "רק חזירים קונים מיהודים".

גם מבקרים יהודים ייתקלו בפרקים רגישים בהיסטוריה היהודית במהלך ביקורם במוזיאון. אחד מהם הוא זה שעוסק בקומוניסטים היהודים, שפעלו בשירות המשטר הסטליניסטי בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה. חלקם היו אחראים להוצאות להורג של פולנים, שהמשטר הסובייטי ביקש להיפטר מהם. בשנים האחרונות, בפולין הפוסט-קומוניסטית יש מי שמבקש ליצור סימטריה בין הפשעים של הנאצים והקומוניסטים ואלה ששיתפו עמם פעולה. הנושא הטעון הזה עלה לכותרות בעשור האחרון בעקבות בקשות הסגרה שהגישה פולין לישראל ולבריטניה, שם חיו שניים מהיהודים האלה. כצפוי, הוא מעורר עניין וביקורת גם כעת, בעקבות פתיחת המוזיאון היהודי. “עיתונאים ימנים, שהזמנו לסיור מקדים במוזיאון, מתחו ביקורת על כך שאנחנו לא מציגים מספיק את הקומוניסטים היהודים", אומר סטולה.

המוזיאון לתולדות יהודי פולין

עם זאת, במוזיאון מוצגות גם עדויות לתקופות אחרות, בהן יהודים היו לגיבורים לאומיים בפולין. מבקרים ישראלים במוזיאון עשויים ללמוד באמצעותו על דמויות מרתקות, שלא הצליחו להיכנס לספרי ההיסטוריה בתיכון בישראל. אחד מהם הוא ברק יוסלביץ', לוחם יהודי מהמאה ה-18, שהיה לגיבור לאומי בפולין לאחר שפיקד על גדוד במלחמת העצמאות שלה.

המוזיאון הגדול עמוס בתמונות, בסרטים, במסמכים ובעדויות, אך אין בו כמעט מוצגים מקוריים. מי שיחפש אותם בין שלל המוצגים, עשוי להתאכזב. מנגד, מי שרוצה לקבל סקירה מקיפה ועשירה של חיי הפולנים והיהודים בפולין, עשוי למצוא בו עניין רב. לקהל ישראלי הביקור בו עשוי להוות היכרות ראשונית עם דמויות חשובות ומפורסמות, שנדחקו קצת הצדה בים ההתרחשויות ההיסטוריות שפקדו מאז את עם ישראל.

אחד מהם הוא שמואל זיגלבוים - פוליטיקאי יהודי-פולני, שהתאבד ב-1943 ממקום מושבו בלונדון, כמחאה על אדישות בעלות הברית נוכח שואת יהודי אירופה. "יהא נא מותי זעקת מחאה נמרצת נגד אדישות העולם הרואה בהשמדת העולם היהודי, רואה ואינו מעכב. יודע אני מה מועט ערכם של חיי אדם כיום, אך מאחר שלא הצלחתי לפעול מאומה בחיי, אסייע במותי לזעזע את אדישותם של היכולים עוד להציל כרגע, שהוא אולי הרגע האחרון, את השארית של יהודי פולין", כתב.

25 שנה אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין, פתיחת המוזיאון היהודי מהווה שלב נוסף בדרכה של פולין להתמודדות עם העבר ועם ההווה המורכבים שלה. תדמיתה של פולין בעולם הרחב מעולם לא היתה חיובית יותר. הכלכלה הפולנית מוצגת כ"פלא", רחובות ורשה מלאים בצעירים מרחבי העולם, שמגלים בה עניין ו"מאיימים" להפוך אותה לברלין החדשה.

המוזיאון לתולדות יהודי פולין

הקהילה היהודית הקטנה של ורשה, שמונה כמה אלפי חברים בלבד, בחרה לאחרונה הנהגה חדשה וצעירה, שאמורה לנער מעליה את האבק שהותירו זקני השבט, שטרם התאוששו מהעידן הקומוניסטי. בראש הקהילה עומדת היום צעירה חילונית. לצדה – הומו מוצהר. במקביל, הולך וגובר העניין שמגלים פולנים צעירים ביהדות. חלקם לומדים עברית או יידיש. אחרים מאמצים זהות יהודית נשכחת או כזו שהמציאו. אפילו מותג אופנה יהודי נמכר לאחרונה בחנויות בפולין, תחת המוטו שלהיות יהודי זה סקסי.

מראות כאלה אמנם לא נראו בוורשה כבר עשרות שנים, אך בהשוואה לערים ומדינות אחרות, יהודי פולין, שהיו פעם לקהילה החשובה ביותר, הם עדיין הערת שוליים זניחה. "המוזיאון החדש הוא מוזיאון יהודי למדינה בלי יהודים", אומר פרופ' פאבל שפיבק, מנהל המכון להיסטוריה יהודית בוורשה. “מאה שערים לא תיבנה יותר בוורשה. הקיום היהודי כאן חשוב בתור זיכרון, עבר ותרבות, בלי קשר למספר היהודים שיש כאן בפועל", הוסיף.

יאצק ז'קובסקי, עיתונאי בכיר במגזין הפולני "פוליטיקה", סירב עד כה להזמנה לסיור מוקדם במוזיאון היהודי. “אני רוצה לראות אותו באופן פרטי, לבד, כי אני מאוד מתוח מהמוזיאון הזה. מאוד קשה לספר את הסיפור הזה, ואני מקווה שהוא לא ייהפך לדיסנילנד ולמוזיאון שבאים לבלות בו זמן נחמד בכיף", אמר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו