בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

בדרך לשולחן המו"מ החתן האמריקאי מוכן, הכלה האיראנית עדיין מהססת

באיראן מנסים להראות שפיטורי בולטון לא השפיעו על עמדתה בנוגע לפתיחה במו"מ, אך הצעד עשוי לפתוח דיון על תנאים מקדימים. במקרה כזה, ספק אם לישראל יהיה תפקיד משמעותי בתחרה העדינה שוושינגטון תנסה לרקום כדי להקל על איראן מבלי להסתכסך עם סעודיה

33תגובות
נשיא איראן חסן רוחאני בישיבת קבינט בטהראן, אתמול
OFFICIAL PRESIDENT WEBSITE/רויטרס

פיטוריו המצויצים של היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון בולטון חוללו כזה גל של אופטימיות, שאפילו הצניח את מחיר הנפט ב–21 סנט לחבית. המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן עדיין לא התחיל, אך המהמרים כבר מניחים שסילוק אבן הנגף העיקרית שניצבה מול המגעים בין וושינגטון לטהראן היא רק ההתחלה — שהמשכה יהיו ויתורים אמריקאיים נוספים בנטל הסנקציות שעשויים להוביל לחזרת הנפט האיראני לשוק. הערכות אלה נשענות אולי גם על דבריו של עבאס עראקצ'י, יועצו של נשיא איראן חסן רוחאני, שאמר אחרי דיוניו של שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת ה–G7 בביאריץ כי "ארה"ב מגלה גמישות מסוימת בנושא הנפט".

אבל איראן עדיין אינה ממהרת לשום מקום. תנאיה נותרו בעינם: "משא ומתן עם ארה"ב ייתכן רק אם יוסרו כל הסנקציות". אלא שאם עד לפני שבועות ספורים דחתה איראן כל ניסיון לחדש את המשא ומתן, הפך עכשיו התנאי היסודי הזה לעמדת מיקוח. אחרי ועידת ה–G7 הצהיר רוחאני כי "המפתח להתפתחויות חיוביות נמצא בידי וושינגטון... אם פגישה עם נציג (אמריקאי) רשמי תוביל לפיתוחה של איראן, אנחנו לא נדחה זאת". עם זאת, שבוע מאוחר יותר הוא הבהיר בישיבת הפתיחה של הפרלמנט כי משא ומתן עם ארה"ב אינו על הפרק. "אמרנו זאת בעבר ואנחנו אומרים זאת שוב. היו כבר קריאות לשיחות אבל מעולם לא נענינו להן", אמר.

בולטון, בשנה שעברה. איראן התאפקה מלהפגין אופטימיות אחרי סילוקו
Cliff Owen/אי־פי

חבר הפרלמנט הבכיר, עלא א־דין בורוג'רדי החבר בוועדת הביטחון הלאומי, לא לגמרי השתכנע מהצהרותיו של רוחאני. בראיון לסוכנות הידיעות "מאהר" הוא דרש מהנשיא האיראני לדבר בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "הצהרות מעורפלות אינן משרתות את איראן. אנחנו לעולם לא ננהל משא ומתן עם ארה"ב".

איראן גם התאפקה מלהפגין אופטימיות אחרי סילוקו של בולטון, באופן שבא לידי ביטוי בתגובת משרד החוץ. דובר המשרד אמר שלשום שהפיטורים הם עניין אמריקאי פנימי ואיראן אינה מגיבה על ענייניה הפנימיים של ארה"ב.

פגישתם של שר החוץ האיראני זריף ונשיא צרפת מקרון בפסגת G7 בחודש שעבר - דלג

אבל הנונשלנטיות האיראנית הזאת אינה צריכה להטעות. איראן מנהלת מגעים עקיפים עם ארה"ב באמצעות צרפת, וגם שר החוץ של עומאן ויורש העצר של איחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן זאיד, מנסים לתווך בין טהראן לוושינגטון. חשוב גם לשים לב להצהרתו של רוחאני מהשבוע שלפיה איראן תמשיך לנקוט במדיניות הפחתת המחויבות שלה להסכם הגרעין "ככל שיעלה הצורך". אחרי שלושה סבבים של "הפחתת מחויבות" — שכללו הגדלה של כמות האורניום המועשר והעלאת רמת ההעשרה ליותר מ–4.5% (מ–3.67% המותרים לה על פי ההסכם) — איראן עדיין לא פירטה מה יכלול השלב הבא וגם לא נקבה במועד יעד.

אותו "צורך" שעלול לגרום לה להמשיך במהלך הזה, תלוי כנראה במחוות או בוויתורים שיציע הממשל האמריקאי ובעיקר בהקלות משמעותיות על ייצוא הנפט. פיטורי בולטון והצהרתו הלא חדשה של שר החוץ מייק פומפאו כי ארה"ב מוכנה לנהל משא ומתן עם איראן ללא תנאים מוקדמים אינם מספיקים כדי להניע את טהראן להגיע לשולחן הדיונים, אבל הם עשויים לפתוח מגעים מקדימים על תנאי קיומו של המשא ומתן המהותי.

מנוף הלחץ העיקרי שעשוי לגרום לארה"ב ולאיראן להגיע לשולחן המשא ומתן מצוי בהיעדרה של אסטרטגיה איראנית או אמריקאית למצב של סירוב הדדי. איראן משתמשת אמנם בהסכם הגרעין כדי לנהל "הסלמה לאחור" שפירושה נסיגה בשלבים מההסכם. זוהי אסטרטגיה מדינית שמטרתה להפעיל לחץ על מדינות האיחוד האירופי וארה"ב לדבוק בהסכם הגרעין, ולא תוכנית צבאית לפיתוח נשק גרעיני. ככזאת, היא עלולה להביא את איראן לשלב האל־חזור שבו היא תיחשב שוב כאיום מיידי שיחייב תגובה קשוחה, כלכלית או צבאית.

טראמפ בבית הלבן, אתמול. לא יכול לסמוך על כך שמחליפו של רוחאני יהיה מתון יותר
Evan Vucci/אי־פי

איראן לא תוכל אז לסמוך על ההנחה כי ארה"ב תמשיך לדבוק במדיניות ההתנגדות לעימות צבאי עמה. מנגד, אם תעצור את מהלך "הפחתת המחויבות" ללא הישג, היא תאבד את מנוף הלחץ היחיד שנותר בידיה. זו גם הדילמה של דונלד טראמפ, אשר כלוא במדיניות ה"לחץ המקסימלי" שהטיל על איראן, שכל נסיגה ממנה ללא תמורה איראנית, פירושה מפגן של חולשה שתקרין על מעמדה של ארה"ב בעולם כולו.

על הדילמה האיראנית והאמריקאית משפיעים גם הלחצים הפוליטיים הפנימיים, ובהם מערכת הבחירות לפרלמנט באיראן ולנשיאות בארה"ב שיתקיימו בשנה הבאה, והבחירות לנשיאות באיראן שיתקיימו ב–2021. זהו לוח זמנים קריטי במיוחד בצד האיראני, שכן רוחאני יסיים את תקופת כהונתו השנייה ועל פי החוקה לא יוכל להתמודד לכהונה שלישית רצופה. אם טראמפ שואף לנהל משא ומתן עם איראן מוטב לו למהר לעשות זאת עוד בתקופת כהונתו של רוחאני, אשר חרף ביקורתם של יריביו, עדיין נהנה מגיבויו של עלי חמינאי וכבר הוכיח את יכולתו לנווט את דרכו בין המוקשים הנפיצים שהניחו בדרכו.

ארה"ב אינה יכולה לצפות לכך שהנשיא האיראני הבא (ואולי גם המנהיג העליון הבא אם חמינאי ייפרד מהעולם במשך השנתיים הקרובות) יהיו מתונים יותר ונוחים יותר למשא ומתן. איראן מצדה יכולה להניח שאם טראמפ לא ייבחר, הנשיא האמריקאי הבא עשוי להיות נוח יותר, או לפחות רציונלי יותר, מטראמפ. בה בעת, אם טראמפ ייבחר לכהונה שנייה היא תוכל להמשיך מהמקום שאליו יגיעו הצדדים עם תום כהונתו.

דובר המורדים החותים, עבד אל-סלאם, נפגש עם המנהיג העליון, אייתוללה עלי חמינאי בטהראן, בחודש שעבר
/אי־פי

השיקולים הפוליטיים והמדיניים של איראן אינם מנותקים מהשפעתן הקשה של הסנקציות ומיכולתה של איראן לממן את פעילותה השוטפת עד שיתרחש, אם יתרחש, השינוי הפוליטי בארה"ב. עד כה לא חוללו הסנקציות את דינמיקת המרי האזרחי שלה ציפה הממשל האמריקאי — ובמיוחד בולטון שהטיף לסילוק המשטר האיראני — וקופותיה של איראן עדיין מרופדות באופן שמאפשר לה להמשיך ולממן גם את פעילותה מעבר לגבולותיה.

ה"קואליציה" מתאדה

אולם לציר וושינגטון־טהראן ולמשא ומתן ביניהן עשויות להיות השלכות דרמטיות על האזור כולו. ישראל רואה עצמה כנפגעת העיקרית מפיוס אמריקאי־איראני, מהלך שימוטט את מדיניות העימות הישראלית ושעלול להגביל את פעילותה הצבאית נגד איראן בזירות אחרות כמו סוריה, לבנון ועיראק. אין מדובר רק בעימות הבילטרלי שבין ישראל ואיראן — הקואליציה הערבית שבהובלת סעודיה תצטרך גם היא להסיק מסקנות ולשנות אסטרטגיה.

הסדקים בברית הזאת כבר החלו להיראות בגלוי במחלוקת שמתחוללת בין סעודיה לאיחוד האמירויות ביחס להמשך הלחימה בתימן. נסיגתה החלקית של איחוד האמירויות מן הזירה התימנית, תמיכתה במיליציות הבדלנים הדרומית שכבשה לפרק זמן קצר את העיר עדן, ופיתוח היחסים המסחריים עם איראן, הבהירו ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ולטראמפ שהמושג "קואליציה" והמערכה לבלימת השפעתה של איראן במזרח התיכון הולכים ומתאדים.

הריסות מבנה ששימש מתקן מעצר של המורדים החות'ים מדרום לצנעא בתימן והותקף בידי הקואליציה הסעודית, בשבוע שעבר
AFP

איחוד האמירויות חרדה מפגיעה בשטחה על ידי המורדים החות'ים התימנים - ויותר מכך מהיותה בקו האש שבין איראן לבין כוחות אמריקאיים אם אלה יחליטו לתקוף אותה. אלה היו הגורם הישיר לתפנית המדינית שלה. נוספו לכך גם שיקולים כלכליים כבדי משקל שנוגעים להיקף הסחר בין איראן לאיחוד האמירויות, שחרף הסנקציות עומד על כ–12 מיליארד דולר, ולצורך של האיחוד לגייס משקיעים חדשים כדי להחיות את ענף הנדל"ן הקורס.

שיקול מדיני חשוב לא פחות הוא רצונה של איחוד האמירויות להרחיק את עצמה מהברית עם סעודיה, שמאז רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י נחשבת למדינה נגועה - במיוחד בקונגרס האמריקאי. בהתחבטות בין המשך שיתוף הפעולה עם סעודיה במלחמה נגד החות'ים בתימן לבין מעמדה הבינלאומי והכלכלי, כשלאלה נוספים גם לחצים מבית להחזיר את החיילים הביתה, גברו השיקולים האחרונים. סעודיה, שנקלעה לבדידות אסטרטגית, צריכה עכשיו להחליט אם לקבל את הדרישה האמריקאית לנהל משא ומתן ישיר עם החות'ים ולסיים את המלחמה, או לפעול לבדה.

הדרישות טושטשו

הלחץ שמפעיל פומפאו על בן סלמאן למצוא פתרון מדיני מתפרש בסעודיה כצעד אמריקאי נוסף שנועד להכשיר את הדרך למשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. סעודיה רשאית להסיק את המסקנה הזאת במיוחד אחרי שהנשיא טראמפ טשטש, אם לא ביטל לגמרי, תשע מתוך 12 הדרישות שהציבה ארה"ב בפני איראן, ובהן אי־התערבות במדינות זרות, כתנאי לחזרה להסכם הגרעין.

מערכת הכלים השלובים שאותה בנו ארה"ב וסעודיה כנגד איראן — ונשענה על המשוואה כי כל מי שבעד איראן הוא נגד ארה"ב ולכן יש לפעול כדי לגייס עוד מדינות ערביות לטובת הקואליציה הערבית — עלולה להתרסק ולגרום לצינון או אף לקרע בין וושינגטון לריאד. התפתחות כזאת תשרת באופן טבעי את האינטרסים של איראן והסיכוי להתגשמותה עשוי להוות גורם מעודד לניהול משא ומתן עם ארה"ב.

טראמפ מתייחס לאפשרות של הסכם עם איראן, אתמול - דלג
טראמפ מתייחס לאפשרות של הסכם עם איראן, אתמול

ואולם, מערכות היחסים בין סעודיה לוושינגטון ובינן לבין איראן אינן בינאריות. לסעודיה יש השפעה רבה במדינות ערביות ומוסלמיות, כולל בפקיסטאן ובאפגניסטאן וגם בהודו — וארה"ב, שלא הוכיחה עד כה מיומנות דיפלומטית, תצטרך להלך על קליפות ביצים כדי למנוע משבר ביחסיה עם סעודיה בגלל איראן. באותה שעה, היא תצטרך גם להניח בפני איראן פיתוי סביר שיאפשר משא ומתן על הסכם ממוקד ומוגבל, אבל כזה שלא ימנע ממנה להמשיך ולתחזק את מרחב ההשפעה שלה בעיראק, סוריה, תימן ולבנון.

ספק אם בתחרה העדינה שוושינגטון תצטרך עכשיו לרקום, יהיה לישראל תפקיד משמעותי. כרגע נראה שטראמפ נחוש לדבר עם האויב ולהגיע עמו להסכם ישיר, כפי שעשה מול צפון קוריאה ועם טליבאן. ישראל תיאלץ לבלוע את רוקה ולאמץ אסטרטגיה של הבלגה כדי לא לפגוע ביחסיה עם טראמפ, לא להיראות כזרוע הצבאית של ארה"ב, ובעיקר לא לסכל את מה שטראמפ רואה כפסגת אמנות עשיית העסקאות שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו