בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במצרים כנראה סבורים שהנגיף מדביק רק בלילה

8תגובות
כיכר תחריר בקהיר, בשבוע שעבר
AFP

"אכלו אותנו, שתו אותנו, ממה אתקיים? איך אביא אוכל לילדים שלי?", זעקה אשה מצרייה צעירה בסרטון שהעלתה בחשבון הטוויטר שלה. גם בימים רגילים חייה של אותה צעירה אינם קלים, אבל אחרי שממשלת מצרים הכריזה בשבוע שעבר על עוצר כללי למשך שבועיים, החיים נהפכו לבלתי נסבלים. זהו עוצר תמוה. הוא מתחיל בשעה שבע בערב, ונמשך עד שש בבוקר. "מה ההיגיון? האם הנגיף מדביק רק בלילה?", תמהו גולשים רבים. בעבור מיליוני המצרים שעובדים שתי במשמרות ובכמה משרות כדי לגמור את החודש, העוצר הוא "פסק דין מוות. שיוציאו את כולנו להורג, ואז לא יהיו נדבקים", צייץ אחד הגולשים.

העוצר חל על התחבורה הציבורית לסוגיה, כולל הרכבת התחתית, שמובילה מיליוני בני אדם מדי יום ברחבי קהיר, ועל כל החנויות, למעט בתי מרקחת וסופרמרקטים. העיר השוקקת שאינה נחה לעולם, נהפכה, כמו ערים רבות באירופה ובישראל, לעיר רפאים. כוחות שיטור גדולים פרוסים בשווקים הגדולים, שחלקם כבר נסגרו לחלוטין, בסמטאות ובכבישים הראשיים, ושולחים את האנשים להסתגר בבתיהם. מפירי עוצר עלולים להיקנס ב–4,000 לירות מצריות (כ–255 דולר), סכום עתק גם בעבור מעמד הביניים.

בה בעת מתקשים האזרחים לדעת מה חומרת המגפה במדינה. על פי הנתונים הרשמיים מתו עד כה 40 בני אדם, וכ–540 זוהו כחולים. איש אינו מאמין לנתונים האלה, אבל מי שמערער עליהם ומציג נתונים אחרים צפוי לעונש. כך קרה לעיתונאית הבריטית רות מייקלסון, שמסקרת את מצרים בעבור "גרדיאן" מאז 2014. בשבוע שעבר היא סולקה מהמדינה אחרי שפרסמה מחקר מדעי של מומחה למחלות מידבקות, שבו נטען כי מספר הנדבקים במצרים מגיע עד ל–19 אלף, בשעה שהשלטונות הודיעו שרק שלושה בני אדם זוהו כנושאי נגיף. המחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת המדעי החשוב "לנסט", הוביל לתשאולה של מייקלסון במשך כשלוש שעות וחצי, בנוכחות ראש שירות המידע המצרי, דיאא רשוואן. בהמשך היא זומנה לתשאול נוסף, שנועד לדון במעמד הוויזה שלה, אך אז קיבלה העיתונאית, שנושאת גם דרכון גרמני, אזהרה משגרירות גרמניה, לבל תתייצב לתשאול הזה משום שהיא עלולה להיאסר.

בסופו של דבר מייקלסון הצליחה לעלות על אחד המטוסים האחרונים שיצאו ממצרים. לעיתונאים מצרים אין לאן להימלט, ובכל מקרה, אף כלי תקשורת מצרי לא היה מפרסם נתונים שסותרים את ההודעות הממשלתיות אחרי האזהרות והאיומים שקיבלו העורכים.

ברשתות החברתיות, לעומת זאת, מתפרסמים סיפורים ונתונים מפחידים, שלא כולם עומדים במבחן האמת. באחד מהן נטען כי הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי ובני משפחתו נדבקו בקורונה, וזאת הסיבה לכך שהוא לא נראה כבר שבועיים. הידיעה הזאת גרמה לנשיא להופיע בשבוע שעבר פעמיים ברציפות. פעם אחת כשדיווח על מאמצי המדינה לבלום את התפשטות הנגיף, ופעם שנייה כדי לאשר את דבר מותם של שני גנרלים, שפיע עבד אל־חלים וחאלד שלתות, "בעת מאבקם בקורונה". הידיעה הזאת הסעירה את מצרים, שכן לפתע הבינו הכל שאפילו הצבא עצמו, שלרשותו אמצעי הבדיקה והטיפול הטובים במדינה, אינו חסין בפני המחלה.

הבעיות הגדולות שמאיימות כעת על מצרים הן מימון השירותים הציבוריים, והצורך לספק סיוע כלכלי לחברות ולעסקים שפעילותם הוקפאה או צומצמה בחדות. הבנק המרכזי הודיע על תוכנית כלכלית שכוללת קיצוץ של 3% בשיעור הריבית להלוואות, והעמדתה על 9.25%, ועל הזרמת הלוואות ומענקים בהיקף של מיליארד ורבע דולר לעסקים. לא ברור מי יוכל ליהנות מהסיוע הממשלתי הזה, שכן הקריטריונים מעורפלים, אבל מה שאינו מוטל בספק הוא, שבתקופה כזאת קשה לצפות שמשקיעים זרים או מקומיים ימהרו להשקיע במדינה, גם אם יקבלו תמריצים גדולים מאלה.

אחרי שהבורסה המצרית הפסידה בחודש אחד יותר מ–40%, הממשלה יכולה אמנם לבשר ששיעור האינפלציה ירד ל–5.3%, בשל צמצום דרמטי בצריכה, ולחסוך גם בהוצאותיה על נפט — התפתחויות שבימים כתיקונם היו מעידים על הצלחה מרשימה של הרפורמה הכלכלית שהחלה ב־2016 — אבל באותה עת, הפעילות התיירותית פסקה כמעט לחלוטין. מדובר בענף השלישי בחשיבותו להכנסות המדינה (כ–12 מיליארד דולר בשנה), אחרי הכספים שמועברים מהעובדים בחו"ל (כ–24 מיליארד דולר), וייצוא שאיננו נפט (יותר מ–17 מיליארד דולר). זו גם תעשייה שמעסיקה מיליוני מצרים, שנותרו עכשיו ללא עבודה. לכך מצטרף איום חזרתם של מאות אלפי מצרים העובדים במדינות המפרץ ועלולים לאבד את מקור פרנסתם בשל צמצום פעילותן של חברות הנפט.

אזרחי מצרים עלולים גם לאבד את הנחמה הקטנה שמצפה להם מדי חודש רמדאן — סדרות הטלוויזיה. חלק ממפיקי הסדרות שהיו אמורות להיות מוקרנות בחודש הבא הודיעו על הפסקת פעילות כל עוד הקורונה משתוללת. נראה שזה יהיה הרמדאן האכזרי ביותר שידעה מצרים זה עשורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו