בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

הליכוד — מפלגה אנטי לאומית, אנטי ציונית ואנטי יהודית

28תגובות
יום השנה לנפילת מחלקת הל"ה , ינואר 1952

נפילת חברי מחלקת הל"ה היתה אירוע מכונן וטרגי, שנהפך לאחד הסמלים המרכזיים של מלחמת העצמאות. 35 חיילי "מחלקת ההר", כפי שכינה אותם המשורר חיים גורי, נפלו בדרכם לסייע ליישובי גוש עציון הנצור בינואר 1948. נפילתם גרמה להלם גם בשמאל וגם בימין, ואבל כבד ירד על היישוב העברי בארץ. ב"הצפה", העיתון של הציונות הדתית, נכתב, כי "ל"ה גיבורי האומה נפלו בחושם לעזרת אחיהם הנצורים. זכרם יישאר לדורות כסמל לגבורה העילאית של גיבורי תקומת המולדת" (20 בינואר 1948). ב"משמר", עיתון מפלגת השומר הצעיר (ששמו נהפך אחר כך ל"על המשמר"), נכתב, כי הם לא היו "אנשי חרב ושואפי קרב... אלא אנשי שלום, אנשי עבודה ויצירה, אשר בשליחות העבודה והיצירה נקטף פתיל חייהם בלא עת" (19 בינואר 1948).

מחלקת הל"ה עצמה היתה מגוונת ביותר. היא הורכבה מחברי פלמ"ח, שבאו מרקע מגוון. דני מס, מפקד המחלקה מירושלים, היה חבר אצ"ל שעבר לפלמ"ח. טוביה קושניר גדל במושב כפר יחזקאל בעמק יזרעאל, ודוד צוובנר (שאג) התגייס לפלמ"ח הדתי והגיע למחלקה כחובש. הוא היה בן למשפחה דתית בולטת, למד בישיבת "עץ חיים", ואביו, אברהם חיים שאג, היה מראשי המזרחי וכיהן כחבר הכנסת הראשונה מטעם הרשימה הדתית המאוחדת. סופר, כי מצאו על גופתו את תיק התפילין שלו, שמעולם לא נפרד ממנו.

ניתן לראות בל"ה סוג של כור היתוך. ואכן בעיתון "דבר" נכתב ב–20 בינואר 1948, כי "בין הנופלים בקרב הנואש היו בחורים ילידי הארץ ומעפילים... דמים בדמים נגעו... דמו של הבחור ה'מזרחי' הרווה את אדמת הרי חברון כאשר הרווה דמו של הקומוניסט מירושלים".

מחלקת הל"ה נהפכה למיתוס, סמל הרואי למסירות, להקרבה, לאהבת אדם ואהבת המולדת ולנכונות לשלם כל מחיר, כולל החיים, למען שחרור העם והמדינה. זה היה סמל שעמד מעבר לכל המחלוקות האידיאולוגיות והפוליטיות. יצחק שדה, מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון, כתב, כי לוחמים אלה היו "לא רק עזי נפש", אלא "גם אנשים יקרים ואנושיים מאוד, כי מלחמתם היא בעד החיים ונגד המוות". דרכם מובילה "לניצחון, ליצירה, לעתיד".

הל"ה נקברו בגוש עציון בנובמבר 1949, ולאחר מכן הועברו להר הרצל, עם 228 חללי הגוש. רבבות מתושבי ירושלים השתתפו בטקס המרגש והקודר. עתה, 71 שנה אחרי נפילתם, מישהו במטה הבחירות של הליכוד החליט להשתמש בצילום הקברים שלהם כדי להזהיר מפני בחירה במפלגת "כחול לבן", שעלולה, אם תגיע לשלטון, למלא את בתי הקברות הצבאיים.

עצם השימוש בחלקת קברי הל"ה, הנתפשת כקדושה, מעיד על בורות וגסות רוח, אך גם על הד־נ־א של מפלגת השלטון: היא מוכנה לפגוע בערכים ובסמלים לאומיים כדי להכות ביריב ולהישאר עוד קצת בשלטון. אפשר לערוך השוואה בין ברית הפיגולים עם אנשי כהנא לבין השימוש האטום בקברים אלה, שהם סמל בעל רגישות כה רבה. המפלגה הזאת מנופפת בגאון בלאומיותה, אבל למעשה היא מגלמת את ההיפך — זוהי מפלגה אנטי לאומית, אנטי ציונית ואנטי יהודית.

יום השנה לנפילת הל"ה, 1952. סמל הרואי למסירות ולהקרבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו