בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

צעיר פלסטיני מקווה לשבש את זחיחות האדון. והוא טועה

182תגובות
עומר אמין יוסף אבו לילה

הרבה תעוזה יש לפלסטיני שביצע את הפיגוע שלשום. כדאי שהישראלים יתעניינו לדעת מאין היא נובעת, ולא יסתפקו בהדבקת התואר הגנרי "מחבל".

התעוזה שלו ממלאה פלסטינים רבים בהתפעלות, בגאווה. אלה מקהות קצת את רגעי ההשפלה הרבים שעובר כל אדם, ולו משום שכל אדם תלוי בהיתר ישראלי צבאי לפעולות האנושיות הפשוטות ביותר. על אף שהרוב המוחלט לא יחקה אותו, פלסטינים מזדהים עם מה שביטא מעשהו: תיעוב עמוק כלפי חיילים ואזרחים ישראלים, אדוני ארצם ואונסיה, שהתנחלו בקרבם. ובכל זאת, השאלה המתבקשת מבחינתם היא האם יש, או יכול להיות, לתעוזתו הישג קונקרטי כלשהו במאבקם לחופש.

הוא לא יכול היה לנחש שהחיילים לא יידעו איך להגיב לתעוזתו. מבחינתו, התרחיש הסביר היה מוות מירי חייל, או פציעה קשה, ולא הזינוק המהיר שלו למכונית שכורה שתייר מבוהל נטש. הוא לא יכול היה לדעת שכלי נגינה טבעיים לגל קיידאן, שאותו דקר בסכין, יותר מאשר רובה טעון. הוא לא התעניין ברקע האישי של האזרחים הישראלים — מתנחלים או לא — שלעברם ירה כי הם היו שם בצומת, שבשליטה ישראלית מלאה. הם הסתובבו והידסו שם, כפי שהם מסתובבים ומהדסים שם כל יום, במלוא הטבעיות של בעלי האחוזה. זה מה שהוא ראה. זה מראה שדוקר כל יום, בעיניים של כל פלסטיני.

מפת מסלול היורה

גם היעלמותו מעידה על העזה ותושייה. בניגוד למבצעי פיגועי ההתאבדות, או לצעירים העזתים שיוצאים לגדר ההפרדה כדי להיירות ולהיהרג בידי חיילים, מנוסתו מרמזת שהשאיפה למות לא דחפה אותו או התקבעה בו.

השב"כ וצה"ל חשפו את זהותו, לכאורה, בתוך כמה שעות. וזה המקום להזכיר שוב, שכבר חמישים ימים עברו מאז רצח אזרח ישראלי את חמדי נעסאן בכפר אל־מרייר, ולא שמענו מצה"ל ומהשב"כ ומהמשטרה שום דבר על זהות החשוד ברצח ושמו המלא ומקום מגוריו. לא שמענו על מעצרו ושליחת חיילים מחיל ההנדסה כדי שימדדו את בית משפחתו, לקראת ההריסה. בשביל ההרתעה.

כהרגלם, השב"כ וצה"ל כבר הרשיעו את מי שקבעו שביצע את הפיגוע. בעקבותיהם, כלי התקשורת הישראליים והכתבים אינם מכירים במלה "חשוד" כשמדובר בצעיר פלסטיני, דור שני ושלישי לשורדים תחת שלטון ישראלי צבאי שחצן ומתנשא ואלים. כאן העיתונאים אינם מחויבים לאתיקה עיתונאית, ואפילו אינם שומרים על מראית עין של הסתייגות מהרשעה לפני משפט. במקלדתם הצייתנית הוא מחבל, ששמו המלא ומקום מגוריו מתפרסמים מיד כעוד הוכחה ליעילותם של השב"כ והצבא.

עוד לפני שנתפס, צוחצחו שיני הדחפורים כדי שינקמו במשפחתו ויהרסו את ביתו. בשביל ההרתעה. השב"כ וצה"ל ושולחיהם לא שואלים שמא הנקמות הקולקטיביות שלהם הן שמגייסות ויגייסו עוד צעירים פלסטינים "שאין להם עבר", וש"אינם קשורים לאף ארגון".

חיילים ישראלים צעירים נשלחים להגן בגופם ובחייהם על הנורמליות הבעל־בתית של מתיישבים יהודים באדמה שדודה. נורמליות נתעבת זו כופה על בני המקום הפלסטינים חיים ללא שביב נורמליות. מהלידה עד הקבר.

בא צעיר פלסטיני ומקווה לשבש את זחיחות הדעת של האדונים. והוא טועה. אלו עכשיו ירוצו, ובמימון נסתר או גלוי של משרדי ממשלה ומועצות מקומיות, יקימו עוד מאחזים, שמטרתם להרחיב עוד יותר את הנורמליות החמושה של ארץ ישראל ליהודים בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו