בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

האם יקום עוד יגאל עמיר?

66תגובות
נתניהו נואם בהפגנת הימין נגד יצחק רבין בכיכר ציון בירושלים, אוקטובר 1995
דוד מזרחי

בשנת 1993 נבחר בנימין נתניהו ליו"ר הליכוד. רצונו האובססיבי היה להגיע ללשכת ראש הממשלה במהירות שיא. תנאי הכרחי להגיע ליעד הנכסף היה ערעור מעמדו של ראש הממשלה המכהן יצחק רבין, שהיה אז דמות מאוד דומיננטית. מבחינתו, הצטרפות למסע ההסתה נגדו היוותה קרש קפיצה ליעדו והוא נהפך לאחד מגדולי המסיתים באותם ימים, אף כי היה בראשית דרכו הפוליטית.

כבר אז התגלה נתניהו כאדם חסר מעצורים לחלוטין. נראה היה כי אין לו כלל היסוסים ולא שום פקפוק לגבי שיקולים אתיים־אנושיים הקשורים לכבוד הזולת. שיקולים כאלה היו זרים לו, ואכן הוא היה מעורב מאוד במסע ההסתה. הוא נקט צעד חריג, כאשר נשא נאום הסתה ליד שרידי אוטובוס שפוצץ בפיגוע בתל אביב. הוא השתתף בשתי נקודות שיא בתהליך ההסתה: הראשונה במארס 1994, בהפגנה שנערכה ברעננה ובה מפגינים נשאו ארון קבורה עם הכתובות "ישראל בסכנה" ו"רבין קובר את הציונות". השנייה התקיימה באוקטובר 1995 — בהפגנה שנערכה בכיכר ציון בירושלים, שבה הונפו תצלומים של רבין במדי אס־אס.

נכון, יגאל עמיר רצח את יצחק רבין, אך ההסתה של נתניהו ושותפיו הביאה את הרעיון לעולם. בניגוד לאליק (אחיו של משה שמיר), עמיר לא נולד מהים. שמונה חודשים אחרי הרצח נתניהו נבחר לראש הממשלה.

עתה, אחרי ישיבה ארוכה ביותר במשרד ראש הממשלה, נתניהו מפגין שוב את רצונו האובססיבי — להימלט מאימת הדין ולהישאר בלשכת ראש הממשלה, גם עם כתבי אישום חמורים. מדובר ברצון שמנוגד לצדק הטבעי, למוסר, לחוק ולעקרונות הבסיסיים של נורמות המשפט.

כמו לפני 24 שנים נתניהו פתח במערכת הסתה עלובה ונמוכה והפעם לא נגד מנהיג פוליטי אלא נגד פקידי ציבור, שאין להם שאיפות פוליטיות — הם רק ממלאים את תפקידם באופן נאמן. המצב עתה הוא אבסורדי: ראש הממשלה היוצא מתיר את דמם של שי ניצן וליאת בן־ארי המשרתים במנגנון הממשלה שהוא עצמו עומד בראשו. האם ההסתה תביא לעולם עוד יגאל עמיר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו