בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

אפשר למנוע מלחמה עם איראן

33תגובות
נתניהו מציג אתר גרעין איראני סודי במסיבת עיתונאים בירושלים, ספטמבר 2019
Tsafrir Abayov/אי־פי

רוב מלחמות ישראל פרצו מתוך דינמיקה דומה: תהליך הסלמה לאורך גבול אחד או שניים, שהבשיל — בין שישראל התכוונה לכך ובין שלא — לעימות צבאי גדול. ב–1956, התקפות הפדאיון ממצרים וירדן ופעולות התגמול של צה"ל הובילו למערכת סיני. ב–1967, הסלמה בגבול הצפון הביאה למלחמת ששת הימים. מתקפות המחבלים מדרום לבנון ותגובות ישראל הביאו ב–1982 למלחמת לבנון הראשונה. גם למבצעי הלחימה הגדולים בעזה מאז ההתנתקות ב–2005 קדמה הסלמה.

הדינמיקה האלימה בין ישראל לאיראן בשנים האחרונות מזכירה את התהליכים האלה, ובייחוד את ההסלמה שהובילה למלחמת ששת הימים. ב–1967 היה ה"סטרא אחרא" משטר הבעת' הקיצוני בדמשק, שקרא להשמיד את ישראל ופעל נגדה בדרכים שונות. היום המשטר האיראני הוא שקורא "מוות לישראל" ובונה יכולות צבאיות נגדה. אז העריך המודיעין, שהמשך ההסלמה לא יוביל למלחמה, כל עוד הצבא המצרי מבוסס בבוץ של מלחמת האזרחים בתימן. היום ההערכה היא, שאיראן וחיזבאללה יירתעו מתגובה על מהלכי צה"ל בשל מצוקות פנימיות. ב–1967 איים הרמטכ"ל יצחק רבין להפיל את המשטר בדמשק. היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קורא להרעיד עוד יותר את האימפריה של איראן.

מניסיון העבר ברור, שהמשך התהליך עלול להוביל למלחמה גדולה. לכל הצדדים אין עניין בה — ביכולתה לזרוע הרס עצום בלבנון ולפגוע קשה באיראן, אם תהיה מעורבת, ועלולה להביא לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. בסיומה המפעל הציוני עלול לעמוד מול שאלות קיומיות.

ועם כל זה, האיום הכבד איננו נושא לדיון ציבורי. כשנתניהו מדבר עליו הוא נתפש כמי שמנצל אותו כדי להחזיק עוד בקרנות המזבח, ובמהדורות החדשות הוא מבליח בכל פעם שיש תקיפה ישראלית ונוצר חשש מתגובה. הציבור עסוק בריאליטי הרבה יותר משהוא עסוק במציאות עצמה. התוצאה היא, שהמלחמה הבאה נתפשת כגזירת גורל, באשמת איראן, וכזאת שאין מה לעשות נגדה זולת טיפוח עוצמת צה"ל.

אבל המלחמה הבאה איננה גזירת גורל, ולישראל יש דרכי פעולה כדי לצמצם את הסיכוי שתפרוץ. הנה כמה מהן:

הורדת הפרופיל התקשורתי. דרך פשוטה וזולה למנוע הסלמה, אבל הפוליטיקאים מתקשים לשתוק. בכל פעם שנתניהו מתהדר בהישגי המוסד ולועג לניסיונות איראן לשמור את סודותיה, כשנפתלי בנט מבטיח לסלק את איראן מסוריה, או כשצחי הנגבי מתפאר בהרג איראנים — הם מעמידים אתגר להנהגה של מדינה גדולה, בעלת יכולות מרשימות ומסורת של עמידה נחושה נגד התערבות חיצונית, מחזקים את נחישותה ותורמים להסלמת הקונפליקט.

זהירות, עד הימנעות מהפעלת כוח. המערכה בין המלחמות (מב"ם), שנועדה בעיקרה להגביל את התפשטות איראן באזור, נתפשת על פי רוב כסיפור הצלחה, ייתכן שאף בצדק. אבל האיום של איראן להגיב על המבצעים נגדה עלול להביא למלחמה. התחליף למב"ם יהיה מאזן אימה, שבו איראן וישראל מרתיעות זו את זו.

חתירה לגיבוש כללי משחק. מערך היחסים בין ישראל לאיראן ולחיזבאללה איננו משחק סכום אפס, והרצון המשותף להימנע ממלחמה מייצר בסיס להכרת ישראל באינטרסים האיראניים החיוניים בתמורה להכרת איראן באינטרסים החיוניים לישראל. גם אם איראן אינה מוכנה להידבר ישירות, אפשר למצוא צינורות עוקפים כדי להגיע להסכמות מעשיות. כללי משחק כאלה יהפכו גם את מאזן ההרתעה עם איראן ליציב יותר.

קבלת הסכם הגרעין. רוב המומחים, כולל בישראל, מעריכים שההסכם שנחתם ב–2015 להגבלת פרויקט הגרעין של איראן מרחיק אותה מהפצצה יותר מאשר העדר הסכם כזה. מאבק נתניהו בהסכם העמיק עוד יותר את היריבות עם איראן. הצלחתו לשכנע את דונלד טראמפ לפרוש מההסכם מאפשרת לאיראן להתקדם שוב לפצצה ומותירה את ישראל קירחת מכאן ומכאן.

קידום תהליך השלום. מהלך כזה יקל את שיתוף הפעולה עם המדינות הסוניות ובעיקר עם סעודיה, ויוציא חלק ניכר מהעוקץ האנטי־ישראלי של איראן. עלי חמינאי אמר בעת האחרונה כי משמעות "מחיקת ישראל" בעיני המשטר היא, ש"בעלי הארץ האמיתיים, מוסלמים, נוצרים ויהודים, הם עצמם יבחרו את הממשלה". במשתמע הבהיר, ש"מחיקת ישראל" איננה תפקיד איראני. בעבר הבהירו מנהיגים דוגמת מחמוד אחמדינג'אד כי יקבלו את מה שהפלסטינים יסכימו לו, ואיראן גם לא יצאה נגד יוזמת השלום של הליגה הערבית. חידוש תהליך השלום יכול לצמצם את החיכוך עם איראן.

אפשר להתווכח על מידת התקפות של הצעות אלו ואחרות, אך העדר ויכוח וחוסר שינוי במדיניות רק יחריפו את הבעיה. כמו בעבר, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמה שלא רצתה בה. הפעם יהיה מחיר המלחמה גדול בהרבה.

הכותב הוא פרופ' אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. ספרו "מתקפת פתע: מנהיגות ומודיעין במבחן העליון" יצא בהוצאת דביר (2019)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו