בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

פרשת חיים כץ: לתפארת תיק ההשקעות

27תגובות

לפני הכל, זה המקום להבהיר: ממיקי זוהר לא ציפינו לכלום. ח"כ זוהר הוא מסוג הפוליטיקאים שיצטרכו לעבוד מאוד קשה כדי להפתיע לרעה. הציפיות ממנו כל כך נמוכות, שאפילו הסטיקר הברסלבי "קמת בבוקר — כל השאר זה בונוס!" נראה כמו דרישה מוגזמת. לכן, קשה היה להתאכזב מהמרגליות שפיו הפיק בדיון בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ, המואשם במרמה והפרת אמונים.

בכתב האישום נגד כץ מתואר כיצד בעודו מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, הוא הביא לאישורה הצעת חוק שעשויה היתה להיטיב עם תיק ההשקעות שלו, ושאותה קידם לבקשת יועצו הפיננסי, מוטי בן ארי. כץ אף הכניס את בן ארי לדיוני הוועדה כמומחה בלתי תלוי, והסתיר את הקשר ביניהם מהח"כים. בהמשך הוא גם שיקר לוועדת האתיקה, טען כי התיקון לחוק היה רעיון שלו, והכחיש קרבה לבן ארי. אותו בן ארי הוא במקרה או שלא גם היועץ הפיננסי של אחד, קובי מימון — שגם עסקיו היו עשויים ליהנות מהצעת החוק.

"אם מחר בבוקר נקדם חוק לטובת ציבור חולי הצליאק ובמקרה אחד הילדים של חבר שלנו חולה בצליאק, אנחנו חשופים לכתב אישום", אמר ח"כ זוהר בדיון החסינות הראשון בשבוע שעבר. זה נשמע הגיוני, עד שנזכרים שאותו ילד תיאורטי לא צפוי להרוויח מיליוני שקלים מהעברת חוק כזה, וכל עוד זוהר או מי מחבריו אינם דוחפים את הצעת החוק מכוח היותם בעלים או יועצים פיננסיים של חברה למוצרים נטולי גלוטן — אין כל פסול בקידום חוק כזה.

אולי זה מסובך מדי? בואו נפשט את זה קצת, ונשתמש בדוגמאות קיימות: אם כץ ידע שאין כל פסול במעשיו, ושום סירחון לא עולה מהפקת רווח מהצעת חוק שהוא קידם לבקשת יועץ ההשקעות שלו, שהוא גם היועץ של אחד מבעלי ההון החזקים בישראל — מדוע הסתיר את הקשר ביניהם מחברי ועדת העבודה והרווחה?

גם ח"כ רויטל סויד (העבודה) התקשתה להבין: "אנחנו לא יודעים איפה עובר קו הגבול. כץ חשב שהחוק מיטיב עם הציבור ושהוא מביא מומחה". וואלה. חסרים מומחי השקעות בישראל? תזרקי אבן מהחלון, תפגעי בעשרה כאלה. כץ הביא את בן ארי כעד מומחה בלתי־תלוי, במקום לומר לח"כים, "חבר'ה, זה מנהל ההשקעות התותח שלי. כל הצעת החוק הזו היתה רעיון שלו, הבוס שלו יראה ממנה מלאנת'לפים ג'ובות, וכנראה גם אני".

האם זה משום שבתוך־תוכו ידע כץ בדיוק את חומרת מעשיו? ונניח שלא ידע עד כמה הם חמורים — כנראה שהוא בכל זאת הרגיש שמה שהוא עושה זה לא לגמרי בסדר. אבל מכיוון שכבר שיקר לח"כים ושיקר לוועדת האתיקה — היה מאוחר לסגת. מה נשאר? לטעון שהכל במסגרת התפקיד. אם מה שעשיתי אסור — הכל אסור. היום זה אני, מחר אתם.

"מדובר בפעילות פרלמנטרית מובהקת לשם הגשמת השקפת עולם חברתית, והיא משרתת את ההליך הדמוקרטי", כתב כץ בבקשת החסינות. חבל שבין הח"כים של העבודה, הליכוד, כחול לבן והרשימה המשותפת לא נמצאו יותר גיבורים שיזכירו לו ש"פעילות פרלמנטרית לשם הגשמת השקפת עולם חברתית" לא אמורה לעשות אותך עשיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו