בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

טראמפ זרע בעיקר כאוס במזה"ת

16תגובות
דונלד טראמפ עולה למטוס הנשיאותי
AFP

בימים אלה התחיל דונלד טראמפ את שנת נשיאותו הרביעית והמכרעת, שבה ייקבע אם יזכה לכהונה נוספת. זה גם עיתוי נאות לבחינת מאזן הישגיו במזרח התיכון. כיאה לכאוס הטראמפיסטי, קשה לבחון את הדברים במונחים של מדיניות סדורה — אין כזאת, יש אוסף של מהלכים וגחמות מוצלחים יותר ופחות.

תוכנית הגרעין של איראן ומאמציה להרחיב את השפעתה בזירה היו הסוגיות העיקריות שהעסיקו את טראמפ במזה"ת. במישור הגרעין נקט טראמפ, בעידוד בנימין נתניהו, שני מהלכים עיקריים: פרישה מהסכם הגרעין והטלת סנקציות על איראן. לאיראן נגרם משבר קשה, וייתכן שהמשך הלחץ יביא לשינוי מדיניותה ואף לערעור המשטר בה. לפי שעה לא חלו השנויים המיוחלים, להיפך: איראן מחדשת את תוכנית הגרעין שלה. הערכת אמ"ן האחרונה, ולפיה תוכל להגיע לפצצה בתוך שנתיים, עלולה להתממש.

במקביל כשלה ארצות הברית במניעת התבססות איראן במרחב. בסוריה עשרות אלפי מיליציות שיעיות הסרות למרות איראן, נוכחות צבאית איראנית מצומצמת אך גדלה, ואיראן ורוסיה נהפכו לגורמי הכוח החזקים במדינה. ההוראות הסותרות של טראמפ ביחס לפינוי כוחות ארה"ב מסוריה ופריסתם ונטישת הכורדים לא היו מביישות רפובליקת בננות. בלבנון לא היה די במאמצי ארה"ב המוגבלים למנוע את המשך התעצמות חיזבאללה ואחיזתו בשלטון. בעיראק נהפכו המיליציות השיעיות גורם המאיים על השלטון, והטילים שאיראן מציבה בשטחה ובתימן מצטרפים למאגר הרקטות של חיזבאללה ונותנים לה מרחב נוסף לאיום על ישראל. בתימן — החותים, המזוהים עם איראן, מאיימים על מצרי באב אל מנדב.

במפרץ נמנע טראמפ מתגובה על התגרויות איראניות, לרבות תקיפות של מכליות, הפלת מל"ט אמריקאי והתקפה חסרת תקדים על מתקני נפט סעודיים. כל אחד מאלה היה נחשב בממשלים קודמים כעילה לתגובה צבאית חריפה ואף למלחמה. סעודיה ומדינות המפרץ איבדו אמון במשענת האמריקאית, חותרות להידברות עם טהראן, והמערך האזורי נגד איראן נחלש. חיסול קאסם סולימאני היה גחמה, שהפתיעה את יועצי הנשיא לא פחות מאשר את איראן. בתגובה תקפה איראן בטילים בסיסים אמריקאיים, וטראמפ, שאיים עליה בהשמדת 52 יעדים, נמנע מתגובה מחשש להסלמה. מאז הפגיזו מיליציות שיעיות את שגרירות ארה"ב בבגדאד, בלא תגובה.

השורה התחתונה מבחינת ישראל היא, שהאיום האיראני החמיר משמעותית בעת כהונת טראמפ, היא מוקפת בשלוחי איראן ועלולה להישאר בודדה במערכה נגדה.

בסוגיה הפלסטינית המאזן של טראמפ ברור פחות. לפלסטינים ניתנה קריאת השכמה: גם הם יידרשו להגמיש עמדות בהסדר עתידי. הופסק הסיוע לאונר"א ולארגונים מושחתים אחרים, שחדלו מזמן למלא את ייעודם. עסקת המאה, שהושקה בתזמון מקרי של ערב בחירות, נועדה להבטיח בחירה מחודשת של נתניהו יותר מאשר להביא להתקדמות במשא ומתן. שלום מזה לא יהיה. סיפוח שטחים ואיום על עתיד המפעל הציוני — אולי כן.

ההכרה בירושלים וברמת הגולן היו החלטות היסטוריות. לו היה מו"מ, נכון היה לשמור אותן כ"סוכריות" לישראל להמתקת הוויתורים שיידרשו ממנה. כיאה לטראמפ, ההחלטות היו בעלות אופי הצהרתי במידה רבה, בלי קביעת עובדות להסדרי קבע. מצד אחר, אם היו מחכים לפריצת דרך במו"מ, ייתכן שההכרעות לא היו מתקבלות. לכן, בחשבון כולל, טוב עשה טראמפ, שפרץ מחסומים מדיניים מדומים וקיבל החלטות אמיצות.

ביטחון ישראל קשור למעמד של ארה"ב, וכאן המצב ברור. טראמפ היה ללעג בדעת הקהל העולמית, בריתות היסטוריות התערערו, ומעמד ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי נפגע. עם סין ניטש מאבק על הבכורה, ורוסיה מתערבת בתהליכים אלקטורליים. כשמעמד ארה"ב נחלש, נחלש גם המעמד של ישראל.

בארה"ב, בשותפות הרסנית עם נתניהו, ריסק טראמפ את התמיכה הדו־מפלגתית המסורתית בישראל, עמוד התווך של "היחסים המיוחדים". במחנה הדמוקרטי חלה קריסה בתמיכה בישראל, ולראשונה מועמדים מרכזיים לנשיאות מדברים על התניית הסיוע לה בשינוי מדיניותה בעניין הפלסטיני.

ולבסוף, שתי סוגיות הרחוקות מתודעת מרבית הישראלים: התחזקות האנטישמיות ופגיעה בערכי יסוד של הדמוקרטיה האמריקאית. טראמפ אינו נושא באחריות בלעדית להן, אך בדבריו ובמעשיו ליבה את האנטישמיות ואת הגזענות. ארה"ב משנה את פניה הדמוגרפיות, וצפויות מגמות שיקשו על היחסים אתה, בלי קשר למדיניות של ישראל. הזעם במחנה הדמוקרטי, שבמוקדם או במאוחר יחזור לשלטון, והניכור בציבור היהודי רק יחריפו מגמות אלה. אם ייבחר מועמד דמוקרטי, המתיחות תגבר כבר בקרוב. אם טראמפ ייבחר, זה עשוי להידחות, אך להחריף בעתיד.

הבחירות הקרובות הן הזדמנות קריטית לשנוי המדיניות של ישראל ולהצלת המצב בטרם פורענות.

ד"ר פרייליך היה סגן ראש המל"ל. ספרו "תפישת הביטחון הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות" ראה אור באחרונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו