בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

הפחדה המונית בשביל היאחזות בשלטון

351תגובות
בנימין נתניהו
אוהד צויגנברג

הפחד הוא ידידו הטוב ביותר של העריץ — ואויבו הגדול של החופש. היצר האנושי לשרוד חזק מכל מחויבות חברתית להגינות, להליך תקין, להפרדת רשויות או לדקויות הדמוקרטיה. "אין אדם או קהל או אומה", קבע הפילוסוף ברטראנד ראסל, "שאפשר לסמוך עליהם שינהגו בצורה הומנית או יחשבו בצורה שפויה תחת השפעתו של פחד אדיר".

הפחד הוא מכשיר שבאמצעותו עריצי המאה העשרים שיתקו ביעילות את נתיניהם. הוא איפשר להם להסיר מגבלות, להרחיב סמכויות ולצמצם, אם לא לבטל בכלל, איזונים ובלמים. כפי שכתבה חנה ארנדט בספרה "מקורות הטוטליטריות": "ההבדל היסודי בין דיקטטורות מודרניות וכל העריצויות מן העבר הוא, שהטרור איננו משמש עוד אמצעי לחיסול והרתעת יריבים, אלא כמכשיר לשלוט במאסות של אנשים ממושמעים ביסודם".

סטלין טען למזימה קפיטליסטית לשעבד מחדש את מעמד הפועלים המשוחרר, היטלר לקשר יהודי־בולשביקי להשמיד את הגזע הארי ומוסוליני לאיום סוציאליסטי־ליברלי והשתלטות המאפיה הסיציאליאנית. בימינו, ויקטור אורבן רואה מזימה של ג'ורג' סורוס תחת כל עץ רענן, דונלד טראמפ הפך הגירה לא חוקית לפלישה של כוחות הרשע, ובנימין נתניהו טוען לשאיפה אינהרנטית של ערביי ישראל לחתור תחת יסודות המדינה ולהשמידה.

מגפת הקורונה, לעומת זאת, איננה זקוקה לניפוח או הגברה: היא מעוררת אימה אנושית קַמָּאִית העוברת בגנים האנושיים מדור לדור, מעשר מכות מצרים דרך מגפת הדבר היוסטיניאנית שחיסלה, בין היתר, את ארץ ישראל הביזנטינית במאה החמישית ו"המוות השחור" שהרג עשרות מיליונים באירופה במאות ה–13–14, ועד לשפעת הספרדית שקטלה 60 מיליון איש בתחילת המאה שעברה.

כל מנהיגי העולם מחויבים להילחם בווירוס הקורונה; רק מיעוטם ינצל את האימה כדי להשתיק ביקורת ולהאדיר את שלטונם. נתניהו, למזלנו הרע, נמנה עם המיעוט. הוא ניצל את האימה כדי לדחות את משפטו הפלילי, בהנחה מוצדקת שדעת הקהל מוטרדת יותר מהקורונה מאשר מהקרימינל. הוא הפך את יולי אדלשטיין למחסום אנושי בפני הריבון, הוא הכנסת. והוא פתח את הדלת למדינת מעקב טוטליטרית על ידי התרת השימוש ב"אמצעים הדיגיטליים" של השב"כ ללא פיקוח חיצוני או פרלמנטרי.

ממשלתו הסמרטוטית תמכה בהחלטה פה אחד: בעידן הפחד וההתקרנפות הפה האחד והיחיד הוא פיו של נתניהו. במקום להתמודד עם ביקורת שמדובר במהלך אנטי־דמוקרטי, נתניהו הפעיל מיד את פצצת הפחד: "עיכוב אפילו של שעה אחת בשימוש בכלים הללו יכול להביא למותם של ישראלים רבים מאוד", הוא קבע, למרות שההחלטה התעכבה אצלו ימים ארוכים. מי יעז לקבל על עצמו את האחריות "למותם של ישראלים רבים"? התשובה מתבקשת מאליה: רק ערבים, שמאלנים ושאר חורשי רעתה של המדינה.

נתניהו לעולם לא יישא נאום הדומה לנאום ההכתרה הראשון של פרנקלין רוזוולט ב–1932, על רקע קריסתה המוחלטת של הכלכלה המערבית: "הדבר היחיד שיש לפחד מפניו הוא הפחד עצמו — פחד עלום, נטול היגיון או הצדקה, המשתק את המאמצים הדרושים כדי להפוך נסיגה להתקדמות". נהפוך הוא: מאז פרוץ משבר הקורונה נתניהו מקפיד להפחיד את אזרחיו ככל שניתן, לערער את ביטחונם, ובחסות האימה, להחליש את שלטון החוק, לערער את הדמוקרטיה ולהיאחז בשלטון ככל שניתן, ואם אפשר — לנצח נצחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו