בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

היא חזתה את הקורונה מזמן. אבל למה שנקשיב?

תגובות
מגפת הקורונה בספרד
GONZALO FUENTES / REUTERS

"העולם בסכנה חמורה מפני מגפה גלובלית, שגם תגבה חיי אדם רבים וגם מחיר כלכלי עצום". כך נכתב בדו"ח שפורסם לפני חצי שנה (18 בספטמבר 2019). הוא נכתב על ידי 15 המומחים הגדולים בעולם למגפות, כלכלה, פוליטיקה וסביבה, ובראשם גרו הארלם ברונדטלנד. ברונדטלנד היתה האשה הראשונה שעמדה בראש ממשלת נורווגיה (ממשלתה אף תיווכה בהסכם אוסלו) ואחר כך כיהנה כמנכ"לית ארגון הבריאות העולמי. היא נחשבת למי שהפכה את המושג "פיתוח בר־קיימא" לבאז־וורד ולמי שהובילה בסוף שנות ה–80 ותחילת ה–90 ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם לעיסוק בעניינים סביבתיים ורתמה את מדינות העולם למאבק בהתחממות הגלובלית.

בשנים האחרונות עוסקת ברונדטלנד בתחום חדש, שנקרא "מוּכנוּת". זו אולי מלה זרה לאוזנינו בעידן של פוליטיקאים ציניים, שמוכנים רק לסבב הבחירות הבא שלהם, אבל בהתחשב בהצלחותיה של ברונדטלנד, סביר להניח שגם המושג הזה יהפוך לבאז־וורד גלובלי, בטח כעת, כשהקורונה והשלכותיה מכות ללא רחמים.

הדו"ח חובר על ידי "המועצה לניטור מוכנות גלובלית", שהקימו האו"ם וארגון הבריאות העולמי בעקבות התפרצות האבולה במערב אפריקה ב–2013. המועצה הזאת, שלצד ברונדטלנד מוביל אותה גם אלהאדי אל־סי, מנכ"ל הצלב האדום הבינלאומי, חקרה לעומק את סוגיית המגפות ומצאה שבשנים 2011–2018 פרצו לא פחות מ–1,483 מגפות ב–172 מדינות. על סמך ניסיון העבר והידע הקיים, הם חזו לפני חצי שנה התפרצות פנדמיה, מגפה כלל עולמית, שכלכלות העולם ישלמו עליה מחיר כבד בגלל היעדר היערכות מתאימה.

בפרק "פעולות שיש לנקוט" נכתב: "העולם זקוק למנהיגות פוליטית נחושה, שתתכונן לאיומים בריאותיים ברמה לאומית וגלובלית", ומפורטות שם שבע פעולות קונקרטיות שמדינות צריכות לנקוט מבעוד מועד כדי למזער את נזקי האסון. אם לשפוט לפי מצב העניינים הנוכחי, מעטות הן המדינות ששעו להמלצות.

בישראל מסתובב זה ראבע שנים מסמך, שחובר ופורסם בעברית תחת הכותרת "מדדי חוסן לישראל", ובו אזהרה מפני מגפה כמו הקורונה. חיבר אותו ד"ר אסף צחור, היום חוקר במרכז המחקר לסיכונים קיומיים בקיימברידג' ואז אסטרטג של המשרד להגנת הסביבה. בראיון בסוף השבוע (TheMarker, 27.3) אמר צחור: "אנחנו רוצים להגיע לאירוע בלתי צפוי ולהיות מוכנים להתמודד אתו... זיהינו את האפשרות שמחלות זיהומיות ייצרו אבטלה וחרדה. אלה משברים נדירים, אבל ברור שהם הולכים להתרחש".

הזלזול הגורף בארגונים בינלאומיים, או בארגוני מחקר בעלי אוריינטציה גלובלית, הוא מנת חלקן של מדינות רבות, ובהן ישראל. עוד מימי "או"ם שמום" וביתר שאת בשנות שלטון נתניהו, הארגונים האלו נהפכו למוקצים, שם קוד לחבורת אליטיסטים, גלובליסטים, הומניסטים, יפי נפש ומתחסדים.

העובדה שמדובר בארגונים שמאגדים את מיטב המוחות; העובדה שהם עושים זאת במנותק מהפוליטיקה הלאומית שמייחדת כל מדינה; העובדה שהם לא תלויים במנהיג ציני, מושחת ובעל אינטרסים — אין בה די. כי מי הם שיגידו לנו איך לחיות? או במקרה זה, איך למות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו