בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

פרץ ושמולי, שני שפנים

200תגובות
איציק שמולי ועמיר פרץ
אליהו הרשקוביץ

נהרות של מלל לא יוכלו לכסות על הפער הבלתי נתפס בין עמיר פרץ האידיאולוג, הסוציאליסט, יונת השלום הצחה והמאחדת, לבין הפוליטיקאי רודף השררה, האיש ששום מזכיר סניף לא חמק מהנקמנות והחשבונאות הקטנה שהוא ואנשיו מנהלים. מערך נקמנות שלא מבחין בין סוציאליסט לקפיטליסט, בין מועמדים מתחתית הרשימה למתחרים בפועל. כולם חשודים.

כמעט בכל צומת פוליטי שהגיע אליה, ניצח הפוליטיקאי פרץ את האידאולוג עמיר. אם ב-2013, כשעזב את מפלגת העבודה כי שלי יחימוביץ' העזה לנצח אותו (והיה מראשוני הנכנסים לממשלת נתניהו) ואם בסיבוב האחרון, כשנלחם בשיניים להותיר את סתיו שפיר מחוץ לזירה.

והניצולים, במקום שיביטו נכוחה, הרחיבו את טבעת הנאמנות סביבו. האמירה שאם לא ניתן לנצח אדם אז צריך להצטרף אליו היא פגומה כדרך חיים. בפוליטיקה היא חרפה. והם הצטרפו, לפעמים גם במחיר של פירוק חברויות אמיצות. כולם ידעו וכולם פחדו מהחשבון שיגיע בצורת רשימות שחורות בפריימריז. אין אדם סביר שיכול לעמוד בדרישות הנאמנות שלו. לא די שתמכת בו בבחירות פנימיות, היית צריכה ממש לעבוד אצלו. ולא די שתמכת ועבדת, היית צריך לחתום בשרשרת החיול שמכינה את יום הדין למתחרים מולו. ואם לא התחיילת אז תבקש סליחה, לא חשוב על מה. חשדת בו? תבקש סליחה ותזכיר שעמד במילתו.

גם הברית מלאת התנאים עם אורלי לוי אבקסיס, שהתפוצצה לכולנו בפנים, לוותה באותם גינוני שררה, שלא היו מביישים מפלגה עתירת מנדטים ותקציבים. מועמדים שהזיעו בפריימריז וקיבלו את אמון הבוחרים הוזזו בשביל חבורה שאין לה הכבוד המינימלי לשחרר אותנו מנוכחותם ברשימה לכנסת.

תראו למשל מה קרה לאיציק שמולי, שהתמודד מולו בפריימריז. במקום שיפעל על פי הנהלים - כלומר, שיתייצב למחרת ההפסד מושפל וכנוע - הוא העז לשבת כמה שעות בבית וללקק את הפצעים. העונש על אי ההתרפסות הגיע מהר: שמולי נופנף מהקמפיין האחרון כמו היה פעיל צמתים שנס לחו.

יהיו שיגידו עכשיו, שהכניסה הצפויה של פרץ לממשלה היא חסרת משמעות. נו, מה בדיוק ההבדל בינו לבין גנץ? ובכלל, אם חושבים על זה, אורלי לוי אבקסיס וצמד החתולים הטרויאנים מכחול לבן הם הראשונים שהזיזו את הסכר וגנץ לא עמד בפרץ ונשטף בזרם. הכל נכון, אבל אפשר היה להסתפק בפארסה הזאת מבלי ששני שפנים מהמפלגה שהקימה את המדינה יתעקשו לחבור לקוסם שמחריב אותה.

הכותבת היא חברת מפלגת העבודה ומועמדת מטעם רשימת העבודה-מרצ לכנסת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו