בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

השמאל לא קולט: גנץ ניצח את הימין

תגובות
הפגנה נגד כניסת גנץ לממשלת נתניהו
מגד גוזני

רגשות הכעס שמפנה השמאל כלפי בני גנץ מוגזמים, ואפילו מופרכים. בייחוד אם יש לאותו שמאל אג'נדה נוספת מלבד "רק לא ביבי". כי הממשלה החדשה שמתגבשת בימים אלה איננה ממשלת ימין, בוודאי לא כפי שדמיין הימין. זוהי ממשלה שמשקפת את העובדה שבנימין נתניהו ניצח, אבל הימין הפסיד. זאת ממשלה שאכן מסירה את עננת החוקים הפרסונליים המרחפת מעל ראשו של נתניהו, אבל במקביל מפזרת עננים כבדים מעל ראשו של המחנה הלאומי.

חלוקת התיקים בין גוש הימין לכחול לבן בגרסתה המצומצמת ונטולת יש עתיד אינה שוויונית באופן מהותי. ביחס לגודלו וכוחו, גנץ עשה עסקה טובה מדי. מילא אם לא היה מקבל את תיק המשפטים — שהמאבק בין בג"ץ ליולי אדלשטיין הבהיר היטב מדוע הוא התיק החשוב מכולם — אבל נתניהו נכנע גם בחזית הקריטית הזאת.

לכן קשה לצפות בכמויות הארס והאכזבה שמציפות את מצביעי כחול לבן והשמאל בימים האחרונים, מבלי להשתאות: ממה הם מזועזעים כל כך? גנץ עשה עסקה מצוינת מנקודת מבטו. הוא כמובן ידע היטב מה מצפה לו במחנה שעמד מאחוריו — וששאף לדחוף אותו לממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת — אבל הוא גם יודע היטב שדווקא הכניסה לממשלה בראשות נתניהו, בתנאים האלה, משרתת את המחנה שלו בצורה יעילה הרבה יותר.

הכישלון של הימין גדול: חילי טרופר, שמיועד לתפקיד שר המשפטים, בוודאי לא ייאבק למען מערכת משפט הוגנת ומקצועית כפי שאמיר אוחנה נאבק. גבי אשכנזי, שגיבש צבא מכיל, לא יילחם באנרכיסטים משמאל ולא יבנה שכונה יהודית בחברון כמו נפתלי בנט. ואם זה היה תלוי במיקי חיימוביץ', היא היתה משאירה את הגז — ואת מיליארדי הדולרים — טמון באדמה.

זה לא שלשאר התיקים המוצעים למצטרפים — החינוך, התרבות, הבריאות, החקלאות והתחבורה — אין חשיבות ציבורית או תועלת פוליטית. בצלאל סמוטריץ' כשר התחבורה הצליח גם להשקיע בהתיישבות ביו"ש על ידי סלילת כבישים וחיזוק תשתיות, וגם לשדרג את מעמדו הציבורי. תפקיד שר האוצר יכול לבנות ולהרוס (בעיקר להרוס) פוליטיקאים. את בנימין נתניהו הוא הוביל לראשות הממשלה, את משה כחלון הוא הרס. 

ובכל זאת, חלוקת התיקים עושה עוול לימין. יותר מכל, נדמה שנתניהו קנה את המשך שלטונו במחיר יקר מדי. אולי זה קשור לכתבי האישום נגדו, ואולי זה משום שהוא אינו איש ימין אמיתי. בסופו של דבר, המרחק האידיאולוגי בינו לבין מפא"י קטן מכפי שנהוג לחשוב. נתניהו מתנגד להתנחלויות, תומך בשלום (נאום בר־אילן) ומתנגד לפגיעה ממשית בבית המשפט (למרות ההסתה של השמאל בעניין).

מלבד בממשלה האחרונה, נתניהו תמיד העדיף קואליציות מתונות. לא במקרה ב–2013 הוא נתן קודם לציפי לבני את משרד המשפטים וב–2015 הוא הכניס תחת כנפיו את אהוד ברק. על מערכת המשפט הוא שמר מכל משמר, וימשיך לעשות זאת גם עם גנץ. לגבי הסיפוח שנתניהו וטראמפ חגגו אך לפני כמה חודשים, נראה שאין טעם להרחיב את הדיבור כעת.

אז השמאל רוטן וצורח ומשתולל, הוא הרי רגיל לזה. אבל בשורה התחתונה הוא צריך דווקא להיות מרוצה. נתניהו ניצח, אבל הימין הפסיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו