בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

יונתן אוריך וטופז לוק לא גאונים — העם פשוט ימני

137תגובות
ראשי מפלגות הימין, יומיים לאחר הבחירות
אמיל סלמן

עם היוודע תוצאות המדגמים החלו מיטב הפרשנים הפוליטיים להתפייט על הצלחת קרקס התעמולה הנורא והנפלא של בנימין נתניהו. יוסי ורטר, למשל, ציין כי הניצחון בא בזכות עשרת הימים האחרונים של מערכת הבחירות, שבהם התפרע נתניהו בקמפיין מלוכלך ו"בעידוד רוח בנו בכורו לא בחל באף אמצעי, שקר או תכסיס מלוכלך, כדי להגיע להבקעה. וזה עבד" ("הארץ", 3.3). גם רוית הכט הצטרפה למחמאות המעליבות, וטענה כי "את מה שלא הצליחו לעשות 'תוכנית המאה', נעמה יששכר ועוד מיני שפנים מצחיקים... הצליח קמפיין ארסי במתכונתו הידועה של נתניהו" ("הארץ", 3.3).

המסקנות האלה קצת דרמטיות לאור ההישג של נתניהו והימין בתום ספירת הקולות, שאמנם הוא נאה אך רחוק מלהיות מרהיב, ודאי כאשר מולם לא ניצבה אופוזיציה מתפקדת ורעבה. אבל גם אם נניח לנתונים היבשים, טענות כאלה מלכתחילה מבוססות על הנחה מובלעת, שהציבור רפה שכל והגורם העיקרי שקובע כיצד יצביע הוא שבוע־שבועיים של תעמולה.

בפועל רוב האנשים לא משנים את הצבעתם בעקבות "פצצה" שהטילו מנהלי קמפיין. הטקטיקות שנתניהו נוקט ממילא אינן משתנות מסבב בחירות אחד למשנהו: פעם הוא משתמש ביחסיו עם ולדימיר פוטין כדי להשיב את הגופה של זכריה באומל, ופעם כדי להחזיר את נעמה יששכר תבדל"א; פעם טראמפ מעניק לו במתנה הכרה בריבונות ישראלית בגולן, ופעם את "תוכנית המאה"; פעם יאיר נתניהו מפיץ שמועות על סרטונים ארוטיים בטלפון של בני גנץ, ופעם מוסיף קריצה רבת משמעות לתמונה של גנץ לצד אשה צעירה. ובינתיים מפת הגושים קפואה על עומדה, כי רק מעטים קונים את הסחורה הסרוחה.

כואב לי הלב לפגוע במטה לחמם של יועצים נאלחים כמו יונתן אוריך וטופז לוק, אבל נראה שמסע הבחירות המזוהם שלהם עובד בעיקר על התקשורת. לפי בדיקה שערכה "יפעת מחקרי מדיה" בסבב הקודם, פחות משליש מהידיעות התקשורתיות בעניין הבחירות עסקו בנושאים מהותיים או הזכירו אותם בכלל. כ–66% מהסיקור נסב סביב הקמפיינים של המפלגות. בעיתון "הארץ" אף הרחיקו לכת במסעות הבחירות האחרונים ומינו מבקרי תעמולה, ואלו ניתחו את השיווק העצמי של המפלגות. קשה לדמיין שבעמודים הכלכליים נראה ביקורת על פרסומות במקום ניתוח עומק של החברות העומדות מאחוריהן, אבל העיסוק בנושאים פוליטיים וחברתיים משעמם את העיתונאים, והרבה יותר כיפי וקליק־בייטי לכתוב על פרופגנדה דבילית. כך אותה תקשורת שמהופנטת לתעמולה משוכנעת שזה מה שהכריע את הכף, והיא נותרת עיוורת למהות ולמציאות.

והמציאות העצובה היא שהישגי נתניהו נובעים מהעובדה שישראל היא מדינה ימנית, ורוב אזרחיה היהודים תומכים בכיבוש, בסיפוח ובגזענות. אין הכוונה רק למפלגות שנחשבות לחלק מבלוק הימין. אביגדור ליברמן מוצג כלשון מאזניים מתונה, אך בפועל הוא איש ימין עמוק, והצבתו במרכז המפה נשענת על האיזון העדין בין עוינותו כלפי חרדים לשנאה שהוא רוחש לערבים; ואילו כחול לבן כבר הכריזה על תמיכתה בסיפוח של שטחים כבושים, וראשיה הבהירו בשלל דרכים וכינויי גנאי שמבחינתם האזרחים הערבים אינם חלק לגיטימי מהמערכת הפוליטית. על הזכויות הפוליטיות וזכויות האדם של כ–5 מיליון פלסטינים אין מה לדבר בכלל.

תעמולה מוצלחת איננה הקלטה מביכה, שהינדסו יועצים חסרי עכבות במסע בחירות. תעמולה יעילה באמת מטופטפת כמו רעל לאוזן בימים ובשנים שבין קמפיין לקמפיין. בזירה הזאת נתניהו הוא אכן קוסם, כפי שהתקשורת אוהבת לכנותו. אחד מקסמיו העיקריים הוא הסתה בוטה ובלתי פוסקת, שמקבעת בתודעת הרוב היהודי את התפישה שחמישית מהאזרחים הם איום שיש להשתיקו — ולא חלק לגיטימי מהחיים הציבוריים. ובינתיים בכחול לבן מתעסקים באובססיביות בהקלטות סתר זדוניות, שגוזלות מהם חצי מנדט בקושי, ומגבים בהתלהבות תעמולה גזענית שגוזלת מהם 15 מנדטים של שותפים לקואליציה. גם התקשורת, שהמומה תדיר מהכשפים של נתניהו, משמשת בשגרה בתפקיד שוליית הקוסם, בשעה שהיא מסקרת את הפלסטינים בישראל ובשטחים באופן מוטה וגזעני.

ההערצה לנוכח הקמפיינים של הימין תמוהה כמעט כמו הפליאה מהצלחתה המסחררת של המפלגה הלאומית בדרום אפריקה, שעד נפילת האפרטהייד זכתה תמיד בכמחצית המושבים בפרלמנט. למרות ההבדלים, בשני המקרים ההישג האלקטורלי אינו תוצאה של מסע בחירות קְצר מועד, אלא של מדיניות אלימה, חקיקה גזענית והסתה מתמשכת. ובשני המקרים ההצלחה נשענת גם על שלילת זכות ההצבעה ממיליוני בני אדם, שאינם רשאים להשתתף בעיצוב המשטר ששולט על חייהם. כמו תמיד, גם בשביל הקסם הבא יזדקק נתניהו לגזענות ממוסדת, ולמטפחת עבה שתסתיר את האמת האיומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו