בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

עסקת (טיעון) המאה | מכתבים למערכת 3.3.2019

תגובות

עסקת (טיעון) המאה

בתגובה על "היועמ"ש מנדלבליט: נתניהו יועמד לדין על שוחד", מאת רויטל חובל ("הארץ" 28.2)

הגשת כתבי האישום נגד בנימין נתניהו אינה סוף. זו רק ההתחלה. נתניהו יטען כעת שהוא "קורבן" של מערכת המשפט והתקשורת; ימשיך להסית כנגד היועץ המשפטי, "שלא עמד בלחצי השמאל"; ימשיך לומר שהציבור לא מאמין ל"טענות המגוחכות" ושראש ממשלה מחליפים רק בקלפי ולא באמצעות "תפירת תיקים" על ידי "עובדי הפרקליטות השמאלנים", שרודפים אותו על לא עוול בכפו.

הדרך היחידה שנותרה לנתניהו לחלץ את עצמו מהרשעה פלילית בשוחד — ואת הציבור מפגיעה אנושה בשלטון החוק, מפילוג ומשסע — היא באמצעות עסקת טיעון לפיה בתמורה לפרישתו מהחיים הפוליטיים, יימחקו התיקים נגדו.

על ראש הממשלה לפרוש מתפקידו, ולחתור לעסקת טיעון סבירה. הגיע הזמן לסיים את הסאגה הזאת, בדרך אלגנטית, שטובה לכל הצדדים, כדי למנוע טירוף מערכות שלטוני וחוסר יציבות פוליטי.

עו"ד גיא משיח, תל אביב

פרעות הו"ג והו"ק

בתגובה על " הוצאות הזוג נתניהו על ביגוד מאז 2010: כחצי מיליון שקל מכספי ציבור", מאת תומר אביטל ("הארץ", 27.2)

למקרא הידיעה על אודות הוצאותיו של ראש הממשלה בשנים האחרונות, נזכרתי בסיפור קצרצר של ש"י עגנון, הו"ג והו"ק שמו, שאני מביאו כאן ככתבו וכלשונו:

"סח לי דוד פרישמן, פעם אחת אבד להם המפתח של בית החיים שבווילנא. התקינו מפתח חדש. עשו סעודה גדולה לשם חנוכת המפתח.

משאכלו ושתו כתבו גבאי החבורה הקדושה על פנקסם הו"ג והו"ק. הו"ג, הוצאה גדולה של ארבע קופיקות מחיר המפתח, הו"ק, הוצאה קטנה של ארבעים רובל דמי הסעודה".

מתברר שסדנא דארעא חד הוא.

אלכס כהן ירושלים

מה רע בסניגוריה הציבורית?

בתגובה על "נתניהו לא יוכל לממן את הגנתו בעזרת אילי הון וישיב כסף שכבר קיבל: המבקש הוא אדם אמיד", מאת רויטל חובל ("הארץ", 25.2)

ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה דחתה בפעם השנייה את בקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל תרומות המסתכמות בכשני מיליון דולר לצורך הגנתו המשפטית. הטענה המרכזית של נתניהו מאז שחקירותיו נחשפו לציבור היתה, כי "לא יהיה כלום כי לא היה כלום". אם כך הדבר, מדוע הוא זקוק לסוללת עורכי דין הידועים לא רק ברמתם המקצועית הגבוהה, אלא גם בשכר הטרחה הגבוה שהם נוהגים לגבות מלקוחותיהם?

המגבלות החלות על ראש ממשלה ייעלמו אם יתפטר מתפקידו. כאדם פרטי לא יהיה נזקק לאישור ועדת ההיתרים כדי לקבל את התרומות. אבל אם כבר לא יהיה ראש ממשלה, יש לשער שגם זרם התרומות יצטמצם בצורה ניכרת.

האם אין בבקשה להיתר תרומות טעם לפגם? אם הוא נוקב בשמות התורמים, סימן שהדבר כבר סוכם ביניהם. האם סיכום מוקדם כזה אינו פסול, אם לא משפטית, לפחות מוסרית? אם "לא היה כלום", אולי יסתפק נתניהו בשירותי הסניגוריה הציבורית, גוף הזוכה להערכה רבה, שייתן לו ייצוג משפטי ראוי ובלי התחייבות עתידית אפשרית לתורמים הפוטנציאליים?

קלמן גולדנבלום, קריית טבעון

ההורים מתאוננים

בתגובה על "המורים והמורות השחוקים הורסים לעצמם את קצבת הפנסיה", מאת מירב ארלוזורוב ("הארץ", 26.2)

אינני מכירה את מירב ארלוזורוב, אך דבריה "אפשר בהחלט לתמוה מה כל כך שוחק במקצוע ההוראה, ומדוע מורה לא יכולה להתמיד במקצוע עד גיל 67. אחרי הכל, לא מדובר בעבודה פיזית קשה" — מוכיחים אי הבנה, גם אטימות. זה כמו לטעון שנהג אוטובוס יכול לעבוד עד גיל תשעים. הוא בסך הכל יושב בנוחות ומסובב הגה.

לידיעתך: מלבד מאמץ פיזי בעמידה במשך שעות, טיולים סיורים וכדומה, השחיקה היא נפשית. הורים מתאוננים על שהם "גמורים" מטיפול בשניים או שלושה ילדים. לרשותם אמצעי משמעת כרצונם, ואין כללים או פיקוח (פרט להתעללות פיזית). מורה אחראי על עשרות ילדים, ללא אמצעי משמעת כלל. בבית אין חובה להעסיק את הילדים. אפשר להפנותם למסכים. בכיתה יש ללמד, לחנך, לנחם, להרגיע, להבין, לטפל באלימות ההולכת וגוברת ולפתור בעיות אין סוף, יום יום, במשך שעות! הילדים ברובם אינם רוצים ללמוד, מפריעים ומתפרעים. כל מאמץ קל הוא משימה קשה להם. כך גדלים בדור הזה. המורה נתון ללחצים ממנהל, מפקח והורים, הבטוחים שהם יודעים הכל. כל זה, בנוסף לשעות רבות מחוץ לכיתה: הכנות לשיעור, בדיקת עבודות ומבחנים. השתלמויות, אספות מורים והורים — ללא תמורה כספית.

במקום להציע להיטיב את תנאי הפרישה המוקדמת למורים, מציעה ארלוזורוב שמורים שחוקים וממורמרים ילמדו את הילדים. הפתרון אינו הארכת שנות העבודה, אלא קיצורן בתנאים הוגנים ונאותים.

רחל אשרי, מורה גמלאית, ירושלים

בין הפלמ"ח לאצ"ל

הליכוד משתמש בחללי צה"ל לפרסומת, בכך שצילם בסרטון את קברי מחלקת הל"ה. אציין שהל"ה, היו אנשי שמאל: חצי היו חללי פלמ"ח, והחצי השני אנשי החי"ש.

אני לא מתפלא שהסרטון אינו מצולם מול חלקה צבאית של חיילי אצ"ל. אין כזו. מספר חיילי אצ"ל היה כמחצית מחללי הפלמ"ח. המבצע שבו הם התפרסמו, הוא מבצע "דיר יאסין", שבו נרצחו נשים וילדים. כתוצאה מכך, בטבח בגוש עציון, הוציאו להורג עשרות שבויים לוחמים, תוך כדי צעקות נקמה על הטבח בדיר יאסין.

הליכוד היום נלחם בשמאל. הוא שכח שהשמאל הקים את המדינה ולא הימין. זה ניסה ליצור מהפכה במדינה כאשר היתה בת שישה שבועות, כשהביא ספינת נשק וסירב למסור את הנשק לצה"ל.

יואל אביתר, אח שכול ממלחמת השחרור, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו