בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"מאמר המערכת","items":[]}

מה בין מזרחים לשחורים | מכתבים למערכת 6.3.2019

תגובות

מה בין מזרחים לשחורים

בתגובה על "הספר הירוק, המדריך למשתכנז", מאתרחל גץ סלומון ("הארץ", 1.3)

בעקבות צפייה בסרטו של פיטר פארלי "הספר הירוק", שזכה בשלושה פרסי אוסקר ובהם פרס הסרט הטוב ביותר, משווה רחל גץ סלומון את היחסים בין לבנים לשחורים בארצות הברית למציאות הישראלית (יחסי מזרחים ואשכנזים). כל ניסיונותי להבין את הקונסטרוקציה הלוגית של גץ סלומון עלו בתוהו. מובן ונוגע ללב כאבם של מזרחים רבים, המתארים את "השתכנזותם" כתהליך של סוציאליזציה. עם זאת, ברור שללא ניעות חברתית המזרחים, שאת כאבם היא מתארת, לא היו יכולים להגיע להישגים.

אסתפק בשתי דוגמאות בלבד של "צרפתיזציה" ("השתכנזות" צרפתית) מתחום המדעים המדויקים: פרופ' קלוד כהן טנוג'י, יליד קונסטנטין שבאלג'יריה, ופרופ' סרז' הרוש, יליד קזבלנקה שבמרוקו. שניהם, יהודים מזרחים אזרחי הרפובליקה הצרפתית, הם חתני פרס נובל לפיזיקה.

אריה מיכלוביץ, חיפה

לא יישא אשה על אשתו

בתגובה על "הגבר הישראלי הראשון שהורשע בפוליגמיה לא יישלח למאסר", מאת אלמוג בן זכרי ("הארץ", 3.3)

יש לשוב ולתת את הדעת על התופעה המצערת והבלתי חוקית של פוליגמיה, שתוארה במאמרו של אלמוג בן זכרי, הקיימת למרבה הצער במדינת ישראל ופוגעת בציבור הנשים. רבנו גרשום מאור הגולה (960–1028 לספירה לערך) הקדים את זמנו ואחת התקנות שתיקן בתחום המשפחה היתה שלא יישא אדם אשה על אשתו. התיקון התקבל בפועל בעיקר בקרב קהילות האשכנזים.

לא נהיר כיצד מדינת ישראל מעלימה עין מתופעה זו ואינה אוכפת את החוק במכלול המקרים. לא זו אף זו, מפעם לפעם אני פוגשת בכתובים בקולות המצדדים בהתנהגות זו ומוצאים לה צידוק בכל מיני תואנות. יש לקוות שמציאות והתגלמות זו יעברו ויבוערו מן הארץ לחלוטין בהקדם הממשי.

יעל לוין, ירושלים

לפיד, מי שמפחד לא מאמין

יאיר לפיד מבהיר לאחרונה בנחרצות כי כחול־לבן לא תקים בשום מקרה קואליציה עם המפלגות הערביות, במקרה שתרכיב את הממשלה הבאה. יש לי כמה שאלות ללפיד ולבני גנץ: מדוע לא, בעצם? מדוע המפלגות הערביות אינן לגיטימיות בעיניכם לשותפות פוליטית? האם ברור לכם שכאשר אתם מכחישים מכל וכל אפשרות של חבירה לערבים אתם מודים, בדיוק כמו בנימין נתניהו, שערביות היא גנאי וקלון?

יוצא מכך שהתקפותיכם על נתניהו כמסית ומשסה אלה באלה קבוצות בחברה הישראלית מכוונות רק להתקפותיו על יהודים (יהודים שמאלנים ליתר דיוק), אבל עם השתלחותו בערבים אתם חיים בשלום.

את החורבן שהמיט עלינו נתניהו באמצעות שלטון ההפרד ומשול שלו אפשר לשקם רק בדרך ההפוכה: חיבור ואיחוי בין כל יושבי ויושבות הארץ הזאת, ברית ושותפות בין כולם — יהודים וערבים, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, פריפריה ומרכז. רק סולידריות שלמה ואמיתית בחברה הישראלית, ולא חלקית ומזויפת כמו זו שמציעה כחול־לבן, היא האלטרנטיבה לשלטון הרעל של נתניהו.

זכרו: מי שפוחדים להציב ערכים חלופיים מאותתים כי הם פוחדים מנתניהו, ומי שפוחדים ממנו ספק אם יוכלו להחליף אותו.

מיה עורב־הטל, ירושלים

"סמול" זה יפה

ללא אנשי השמאל ומנהיגי השמאל, שהתנהגו ככבשים שותקות, בנימין נתניהו לא היה מצליח להפוך את המושג "שמאל" למלת גנאי, שווה בעוצמתה למלה "בגידה". האם למנהיגי השמאל אין הכלים המתאימים לעצור ולאיין את המגמה הזו? עוד רגע וגם תמרורי ההוריה בדרך לא יכוונו שמאלה, וכל הפניות לכיוון זה יהיו אסורות. לאן הגענו, שמלה הופכת לאיום או אֵימָה ושכוחה של מלה המתארת כיוון, קו מחשבה, תפישת עולם — יכול להיות כל כך הרסני?

שמאל אינה קללה, שמאל אינה בושה. שמאל היא מלת ברכה, מלה מלאת גאווה. את המלה שמאל יש להאדיר ולרומם, לא להוציא אל מחוץ לחוק.

השמאל והרעיונות שלו, בניגוד לימין, היו מאחורי הקמת המדינה. בניגוד להלך המחשבה הנוכחי, השמאל ודעותיו גם יצילו את המדינה מאובדן דרכה. המושגים שעומדים מאחורי השמאל, אחווה, הומניזם, הכלה, שוויון חברתי וכלכלי, ליברליות, הפרדה בין דת למדינה ועוד, חקוקים בלבה של כל דמוקרטיה שלא איבדה את דרכה.

מפלגות השמאל חייבות לצאת דווקא בעת הזאת בקמפיין שידגיש את משמעות השמאל ואת חשיבותו לקיום המדינה ולקיום של כל אחד ואחת מאתנו. קמפיין דומה לזה היה בארה"ב בשנות ה–60 של המאה הקודמת. הקמפיין, Black is Beautiful, יצא בין היתר נגד הגזענות ששלטה בתרבות האמריקאית.

תמר זנדברג, שאינה מתביישת בהיותה שמאלנית, חייבת לנצל עכשיו, בשבועות הבודדים שלפני הבחירות, את ההזדמנות ולצאת בקמפיין נגדי, אגרסיבי ככל האפשר, להאדיר ולהאיר את המושג שמאל. כוונתי אינה שעליה להשמיץ את הימין, גם לא הקיצוני, אלא שתהלל את השמאל ותרומתו לחברה בישראל.

ד"ר נפתלי ברזניאק, תל אביב

אז שלא יראיינו אותם בלייב

בתגובה על "הגיע הזמן שהטלוויזיה תעניש פוליטיקאים המשקרים בראיון", מאת איתי שטרן ("הארץ", 28.2)

איתי שטרן, איך אתה מצפה ש"בודק עובדות" יחשוף שקר תוך כדי הראיון, וגם ינסח את התיקון בשביל המראיין? הצעתָ שתי אפשרויות כאלה. אני מציע אפשרות שלישית: מעתה לא יהיו ראיונות עם פוליטיקאים בשידור חי. הראיונות עמם יוקלטו שעה או שעתיים לפני מהדורת החדשות.

יורם א. שמיר, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו