בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בינתיים רק בעכברים: דמעות של גורים התגלו כמדכאות יצר מיני של נקבות

פרומון שמפרישים גורים של עכברים גורם לנקבות לסרב לניסיונות הזדווגות. החוקרים מקווים להשתמש בחומר כאמצעי לצמצום המכרסמים, שאינו קטלני ולא מזיק למינים אחרים

10תגובות
איור מתוך המחקר. ההורמון שמפריש העכבר התינוק גורם לנקבה לסלוד מהזכר
מתוך המחקר

השפעת בכי של תינוק על הוריו היא רבת עוצמה. מחקרים מהשנים האחרונות גילו שהבכי מעורר את אחד האזורים הפרימיטיביים ביותר במוחנו: האזור האחראי לתגובת "הילחם או ברח", שמתעוררת בתגובה לסכנה. מחקר שהתפרסם בשבוע שעבר מראה כי לדמעותיהם של גורי עכברים יש גם השפעה שלילית על היצר המיני של נקבות בוגרות. בין השאר, החוקרים מקווים להשתמש בגילוי כדי לצמצם אוכלוסיות של עכברים באמצעים לא קטלניים, שאינם מסכנים מינים אחרים של בעלי חיים.

במחקר שהתפרסם ביום שישי בכתב העת המדעי Nature Communications כותבים החוקרים מאוניברסיטת טוקיו כי עשרות שנות מחקרים זיהו מספר פרומונים - הורמונים המשמשים לתקשורת בין חברי אותו מין - המעודדים דחף מיני במכרסמים. לדבריהם, מחקרי מוח של עכברים זיהו מנגנונים שמעודדים התרבות וכאלה שמונעים אותה. אולם "בניגוד לאיתותים החיוביים, מעט ידוע על הפרומונים, או מקורותיהם, שמשפיעים באופן שלילי על ההתנהגות המינית של נקבות".

וידאו מתוך המחקר: הנקבה דוחה את ניסיונות ההזדווגות של הזכר לאחר שנחשפה לפרומון - דלג
וידאו מתוך המחקר: הנקבה דוחה את ניסיונות ההזדווגות של הזכר לאחר שנחשפה לפרומוןוידאו מתוך המחקר: הנקבה דוחה את ניסיונות ההזדווגות של הזכר לאחר שנחשפה לפרומון

במחקר הנוכחי ביקשו המדענים היפנים להשלים פער זה: לזהות פרומון שמדכא את דחף ההתרבות של נקבות עכברים, ולפענח כיצד הפרומון הזה משפיע על מנגנונים שונים במוח ששולטים בהתנהגות החיות. לצורך כך, הם התמקדו בפרומון שנקרא ESP22, אשר מחקרים קודמים הראו שהוא משפיע על התנהגות מינית של עכברים זכרים. "ESP22 מופרש בדמעות של עכברים בני 3-2 שבועות ומשמש לסימון חוסר בגרות ולמניעת ניסיונות הזדווגות לא רצויים מצד עכברים בוגרים", נכתב במחקר.

לדברי החוקרים, אופן ההשפעה של הפרומון על מוחן של נקבות עכברים היה לא ברור עד היום. החומר הכימי המופרש בדמעות גורי העכברים אינו נישא באוויר, ולפי החוקרים הנקבות הבוגרות נחשפות אליו בעת הטיפול בגורים. במחקר הנוכחי חשפו נקבות עכבר ל-ESP22 באופן מלאכותי, ועל פי החוקרים, תגובתן היתה מובהקת: בתגובה לניסיונות הזדווגות מצד זכרים הן הפגינו סדרת התנהגויות שמונעות הזדווגות בשיעור גבוה בהרבה מקבוצת הביקורת. ממצא מעניין נוסף היה שהחשיפה לפרומון לא השפיעה על מחזור הייחום של הנקבות או על התנהגויות חברתיות אחרות שלהן – רק על תגובתן לניסיונות רבייה.

החוקרים זיהו עוד כי הפרומון פועל על מנגנונים במוח הקרובים מאוד לאזורים שמושפעים בתגובה לפרומון אחר, שמופרש על ידי זכרים בוגרים - ESP1. מחקרים קודמים הראו כי חשיפה ל-ESP1 מגבירה את הדחף המיני של נקבות עכברים. המחקר החדש הראה כי שני הפרומונים אמנם לא משפיעים על אותו מנגנון נוירולוגי, אבל הקרבה בין שני המנגנונים גדולה: נראה כי החשיפה לפרומון בדמעות הגורים מונעת את השפעת החשיפה לפרומון שמפרישים הזכרים הבוגרים. החוקרים מצאו כי הפרומון משפיע על התנהגות של אמהות כמו גם על זו של נקבות עכבר שלא הזדווגו קודם לכן. החוקרים משערים כי הסיבה האבולוציונית להתפתחות הפרומון היא התועלת שגורי עכברים משיגים מצמצום מספר אחיהם, שיתחרו עמם על המשאבים המוגבלים של האם.

לפי החוקרים, פרומונים הם הורמונים שהשפעתם ייחודית לכל מין ומין, ולכן לא ניתן לגזור באופן ישיר מהאופן שבו הפרומונים בדמעות גורי עכברים משפיעים על נקבות בוגרות להשפעות דומות בבני אדם. "גם אם בני אדם יכולים לקלוט משהו מהדמעות, אנחנו לא משתמשים באותם קולטנים של פרומונים כמו עכברים. אבל אנחנו בודקים אם מינים שונים חולקים אותם מעגלים מוחיים, שמעבדים אותות מחוש הריח המשפיעים על התנהגויות", הסביר פרופ' קזושיגה טוהארה מאוניברסיטת טוקיו, שהוביל את המחקר, בהודעה לתקשורת שהוציאה האוניברסיטה.

אולם גם אם מחקרים עתידיים לא ימצאו קשר בין המנגנון הביולוגי שנמצא במכרסמים למנגנונים מקבילים בבני אדם, החוקרים אומרים שהממצאים שלהם יכולים לשמש לפתח אמצעים לא קטלניים לצמצם אוכלוסיות של עכברים. זאת, אם יצליחו להתגבר על הקושי להפיק ESP22 סינטטי. "לא סביר שבעלי חיים אחרים יושפעו (מאמצעי הדברה מבוססי הפרומון, א"ר) כי הפרומונים מאוד ממוקדי מין. בנוסף, ההתנהגויות של דחיית ההזדווגות הן אינסטינקטיביות, וקשה להניח שהעכברים ילמדו לשנות את ההתנהגות שלהם ולהתעלם מהפרומון המלאכותי", הוסיף פרופ' טוהארה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו