בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהבי רובוטים כבר לא מתביישים בזהות המינית שלהם

הרעיון שבני אדם יכולים ליצור קשר עמוק עם מכשיר דיגיטלי כבר לא מוגבל לסרטי מדע בדיוני. חלוצי הרומן הקיברנטי יוצאים מהארון, וכבר יש להם כינוי משלהם

19תגובות
רובוטית המין "הרמוני"
Graham Walzer / NYT

כשאקיהיקו קונדו, בן 35, מנהל בית ספר בטוקיו, חגג בנובמבר את נישואיו, אמו לא באה לחתונה שחגגו 40 אורחיו. לדבריו, מבחינתה "זאת לא היתה סיבה למסיבה". אפשר להבין אותה. הכלה, זמרת בעלת שתי קוקיות ארוכות בצבע טורקיז בשם הטסונה מיקו, היא לא רק אמנית מפורסמת הממלאת איצטדיונים בכל יפן. היא גם הולוגרמה.

קונדו טוען בעקשנות שהחתונה לא היתה תעלול, אלא ניצחונה של אהבת אמת אחרי שנים שחש שנשים אמיתיות התעלמו ממנו משום שהוא Animé Otaku — מכור למחשב ולאינטרנט. הוא רואה את עצמו בן למיעוט הסובל מאפליה מינית. "זה ממש לא בסדר", אמר קונדו לעיתון ג'פאן טיימס. "אפשר להשוות את זה לניסיון לשכנע הומו לצאת עם אשה, או לשכנע לסבית לפתח יחסים עם גבר".

זוהי תקופה שבה ההתקדמות המהירה ברובוטיקה ובבינה המלאכותית מתנגשת בהתרחבות רעיון הזהות המינית, וההתרחבות הזאת באה במהירות בעקבות העובדה שבעולם כבר מקבלים להט"בים יותר מבעבר.

אנשים יכולים לתאר את עצמם כפוליאמורים, דמיסקסואלים — אנשים שחשים משיכה מינית רק כשהם חווים קשר רגשי עמוק — או כא־רומנטיים. זיהוי עצמי אינו יוצר זהות, וכמה אסכולות מתארות אותו כמטאפורה. אך הרעיון שבני אדם בשר ודם יכולים ליצור קשרים מלאי רגש — או אפילו יחסים מיניים — עם מכשיר דיגיטלי, אינו מוגבל עוד לסרטי מדע בדיוני דיסטופיים כמו "היא" ו־Ex Machina, שבהם חובב הטכנולוגיה הבודד מתאהב בתוכנת "פאם פאטאל".

מתוך הסרט Ex Machina
אי־פי

לחלוצי הרומנים בין בני אדם לבין אנדרואידים יש כעת שם — דיגיסקסואלים — ולדברי אקדמאים ועתידנים, השם מתאר זהות מינית חדשה ומתפתחת. בין שהרעיון הזה מגוחך ובין שהוא בלתי נמנע או מעליב, הוא מעורר תהיות לא מעטות. ראשית, בעולם שבו יש צעצועי מין שמגיבים ונותנים פידבק, ורובוטי מין בעלי בינה מלאכותית מתקרבים ללא הרף לזרם המרכזי, האם הדיגיסקסואלים הם קבוצה שולית שגורלה נגזר להישאר חבויה מתחת לפני השטח המיניים? או האם ייתכן שבתרבות המלאה פורנוגרפיה באינטרנט, מסרונים מיניים וחילופי זוגות, כולם דיסקסואלים סמויים?

קונדו איננו היחיד שפרסם, בשנים האחרונות, את רגשותיו העמוקים ליצור דיגיטלי. ב–2016 סיפרה אשה בצרפת, שהזדהתה רק בשם "לילי": "אני נמשכת אך ורק לרובוטים". היא טענה בתקשורת שהיא מאורסת לרובוט שתכננה והדפיסה במדפסת תלת־ממד, והוסיפה: "היו לי רק שתי מערכות יחסים עם גברים, והתברר לי שאני מתעבת מגע עם גוף אנושי ומעדיפה את הנטייה שלי".

ב–2017, אחרי שלא הצליח למצוא אשה מתאימה ולהתחתן אתה, מהנדס בינה מלאכותית סיני בשם ז'נג ג'יאג'יא התחתן (לא באופן חוקי) עם אשה־רובוט שתכנן ונתן לה את השם יינגיינג. הוא טען שהיא יכולה לקרוא אותיות סיניות ברמה בסיסית ואפילו לומר כמה מלים פשוטות.

ניל מקארתור, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מניטובה, ומארקי טוויסט, מרצה להתפתחות האדם ולימודי המשפחה באוניברסיטת ויסקונסין־סטאוט, פרסמו בשנה שעברה מאמר בשם "עליית הדיגיסקסואליות". המאמר התפרסם בכתב העת Sexual and Relationship Therapy וצוטט באתרים כמו Vice וברייטבארט, המרוחקים זה מזה 180 מעלות.

הטריילר לעונה הראשונה של Westworld - דלג
הטריילר לעונה הראשונה של Westworld

כותבי המאמר מתחו קו בין "הגל הראשון" של הדיגיסקסואליות (פורנוגרפיה באינטרנט, אפליקציות למציאת בני/בנות זוג, מסרונים מיניים וצעצועי מין אלקטרוניים), שבו הטכנולוגיה היא רק אמצעי למציאת סיפוק מיני, לבין "הגל השני", שהשייכים אליו יוצרים יחסים מעמיקים ומשמעותיים באמצעות טכנולוגיות המאפשרות למשתמש "להיטמע" בתוך עולם וירטואלי, ורובוטי מין בעלי בינה מלאכותית שלפעמים מבטלים את הצורך בבן או בת זוג אמיתיים.

טוויסט, שגם מנהלת קליניקה לטיפול משפחתי ומיני, אמרה שיש לה כמה פציינטים בשנות ה–20 וה–30 לחייהם שמתאימים להגדרת הגל השני. "הם שקועים בטכנולוגיות מין, בצעצועי מין שעליהם הם יכולים לשלוט עד כדי כך, שאין להם קשר עם בני אדם ואין להם עניין במין עם בני אדם", אמרה. "זה מה שהם רוצים לעשות, ואילו יכלו לרכוש רובוט מין, הם היו קונים רובוט כזה".

המיניות שלהם עלולה להיראות כיום גבולית או סוטה, כי כל התקדמות בתחום הסקס ברשת נתקלת בהתנגדות תרבותית לפני שהיא הופכת לחלק מהנורמה, הוסיף מקארתור. "בכל פעם שיש לנו טכנולוגיות חדשות, נשמעות קריאות בהלה", אמר. "זה קרה בתחילה עם הפורנו, נמשך בפגישות דרך האינטרנט ואחר כך במסרוני מין וסנפצ'ט. הטכנולוגיות האלה מגיעות בזו אחר זו, ועם כל אחת מהן מתעורר גל פאניקה. אך כשאנשים רבים יותר מתחילים להשתמש בהן, הם הופכים להיות חלק מחיינו", אמר מקארתור.

האם צעצועי מין ביוניים הם גם בני או בנות זוג רומנטיים? הדגמים החדישים ביותר של רובוטי מין הולכים ומתקרבים לרמה של דמויות "המארחים" בסדרה "וסטוורלד". החברה Abyss Creations מקליפורניה מייצרת רובוטיות מין שאפשר להחליף את פניהן. הרובוטיות האלה מצוידות בבינה מלאכותית, המאפשרת להן לקרוץ בעיניהן, לפטפט וללחוש דברים רומנטיים (החברה עובדת על גרסה גברית ששמה הארי, שתצויד בפין ביוני).

הרובוטיות, שמחירן ההתחלתי 12 אלף דולר, מתוכננות לשמש גם בנות לוויה, לא רק בנות זוג למין, אומר מט מקאלן, מייסד החברה. "המין הוא בהחלט רכיב, אבל לא היחיד", הוא מוסיף. "מבחינת הלקוחות, חלק מהחוויה הוא לחזור הביתה אחרי יום ארוך בעבודה והבית לא ריק. אולי הם אפילו ירחיקו לכת ויקנו לרובוטית פרחים, או יעמידו שולחן לארוחה משותפת עם הבובה".

לאלה שאינם מסוגלים להרשות לעצמם אנדרואיד מין, יש גרסאות רובוטיות לבתי בושת. בתי בושת רובוטיים צצים בקנדה ובאירופה, ולעתים הם גם נסגרים כמעט מיד. בית בושת רובוטי במוסקבה, למשל, גובה כ–90 דולר לבילוי של חצי שעה עם רובוט מין (אפשר להזמין מין בשלישייה).

הניסיונות לייבא את הרעיון לארה"ב נתקלו בהתנגדות. העיר יוסטון פרסמה צו איסור באוקטובר, אחרי שיצרן של רובוטי מין מקנדה ניסה לפתוח אולם תצוגה ניסיוני שנשא את השם "בית בושת לבובות אהבה לבוגרים".

כל קפיצה טכנולוגית עשויה להביא עמה אפשרות חדשה לטשטוש גבולות בין מין קיברנטי למין אמיתי. זה מה שקורה עם תופעת הדיפ פייק (deepfake), טכנולוגיה ויזואלית מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת להחליף את הפנים בסרטונים. אחד השימושים הוא השתלת פניה של ידוענית בגופה של שחקנית פורנו.

אבל טשטוש הגבולות אינו בהכרח דבר רע. טשטוש כזה עשוי להיות בלתי נמנע, אומרת בראיוני קול, מייסדת Future of Sex, חברת תקשורת בניו יורק המפיקה פודקסטים, סמינרים ומחקרים על המיניות בת זמננו.

"המונח דיגי־סקסואלי לא יהיה רלוונטי בעתיד", היא מוסיפה. "ייתכן שהדורות הבאים בכלל לא יכירו את ההבחנה בין חיים מקוונים  וחיים לא מקוונים. ייתכן שהם יגדלו עם רובוטים מדברים שילמדו אותם חינוך מיני, והם יעשו אהבה בעולם של מציאות וירטואלית משלהם, או יפגשו את בני זוגם באמצעות הולוגרמה".

אבל נשאלת השאלה, האם אהבה באמצעות רובוט מספקת באמת. "כבר היום מראה לנו המחקר שבני אדם מסוגלים להגיע לאורגזמה בעזרת חפצים, ואנחנו כבר רואים איך אנשים מפתחים געגועים למכשירים הטכנולוגיים שלהם וחשים חרדות נטישה אם המכשירים האלה אינם בסביבה", אומרת טוויסט. "לדעתי, סביר מאוד שאנשים יפתחו אהבה אמיתית כלפי מכשיר טכנולוגי. כבר היום בני אדם מעניקים שמות חיבה למכוניות ולסירות שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו