בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים מסין הצליחו להביא ללידת עכברים מגנום של שתי אימהות

מחקר חדש הצליח לגבור על מכשולים בדרך ליצירת עוברים בהתרבות חד-מינית, תוך שימוש בתאי גזע ועריכה גנטית. הפיתוח מאפשר לדמיין עתיד שייתר את תפקידם של הזכרים בתהליך

18תגובות
עכברה שנולדה לשתי אימהות עם גוריה, בחודש שעבר
Leyun Wang

חוקרים באקדמיה הסינית למדעים הצליחו להביא להולדת עכברים בריאים מגנום של שתי אמהות. עכברים אלה אף היו פוריים והולידו צאצאים משל עצמם. בניגוד לכך, הניסיון של החוקרים להביא להולדת עכברים מגנום של שני אבות הביא לצאצאים ששרדו ימים ספורים בלבד. המחקר, שהתפרסם אתמול (חמישי) בכתב העת המדעי Cell Stem Cell, בוחן את המגבלות הביולוגיות שיש בהתרבות חד-מינית וגם מצביע על דרכים להתגבר על מגבלות אלה בשימוש בתאי גזע ועריכה גנטית.

"ניסינו להתעמק בשאלה מדוע יונקים מתרבים אך ורק ברבייה מינית", הסביר אחד ממחברי המחקר, קי ז'ואו, בהודעה לתקשורת שפירסמה הוצאת הספרים של כתב העת. "ניסינו לגלות אם ניתן להיעזר בתאי גזע עובריים שעברו מניפולציה גנטית כדי להביא להולדת עכברים נורמליים עם שתי אמהות, או אפילו שני אבות".

מינים שונים של זוחלים, דו־חיים ודגים מסוגלים לרבייה חד־מינית. אולם אפילו בשימוש בטכנולוגיות הפריה מודרניות, חוקרים התקשו לשחזר זאת ביונקים. ביונקים, חלק מהגנים מההורים מושתקים בעת התפתחות העובר, בתהליך שנקרא החתמה גנומית. זאת אומרת, שגנים מסוימים מתבטאים רק אם מקורם באב או באם. כתוצאה מכך, צאצא שלא מקבל מטען גנטי זכרי ונקבי, נוטה לסבול מבעיות בהתפתחות ולעתים קרובות לא שורד.

מחקרים קודמים השתמשו בהנדסה גנטית כדי למחוק את הגנים הבעייתיים מהביציות והצליחו להביא להולדת עכברים שלהם שתי אמהות. ואולם, לפי ז'ואו, "העכברים האלה סבלו מפגמים, והשיטה מאוד מסובכת ולא מעשית".

גור עכבר שנולד מגנום של שני אבות
Leyun Wang

במחקר הנוכחי, ז'ואו ועמיתיו השתמשו בתאי גזע עובריים הפלואידיים, הכוללים רק עותק אחד מכל כרומוזום של ההורה - חצי ממטען הדנ"א שלו או שלה. אז השביתו החוקרים בעריכה גנטית שלושה אזורים הקשורים להחתמה הגנומית מהדנ"א של עכברה, והחדירו אותם לביציות של עכברה אחרת. בדרך זו הם הצליחו להביא ללידת 29 עכברים מתוך 210 עוברים. עכברים אלה חיו חיים בריאים ואף הצליחו להתרבות.

החוקרים הצליחו גם להביא ללידת 12 עכברים מגנום של שני אבות. ההליך היה דומה בעיקרו, אבל מעט מסובך יותר. תא גזע עוברי הפלואידי של עכבר זכר אחד עבר עריכה גנטית שהשביתה שבעה אזורים שונים בדנ"א שלו. אז תאים אלה הוזרקו, יחד עם תאי זרע של עכבר אחר, לביצית שהוצא ממנה הגרעין - ואתו החומר הגנטי הנקבי. התוצאה היתה עוברים של דנ"א של שני הורים זכרים בלבד. עוברים אלה הושתלו ברחמן של אמהות פונדקאיות.

העכברים שנולדו שרדו ארבע שעות אחרי הלידה. החוקרים מתכננים לשפר את התהליך כך שעכברים עם שני אבות ישרדו עד לבגרות. מחקר קודם הצליח להביא ללידת עכברים עם שני אבות בשיטה אחרת, אבל כזו שכללה "תיווך" — השתלת הדנ"א בתוך תא של עכברה — לפני השילוב בין תאי גזע של הורה זכר אחד לתאי הזרע של ההורה הזכר השני. שיטה זו עקפה את הבעייתיות של ההחתמה הגנומית, אבל אם רוצים להשתמש בה אי־פעם אצל בני אדם, היא מעוררת בעיות אתיות (האם לתינוק יש שני הורים או שלושה?) ומעשיות (השיטה מתבססת על תופעה שבבני אדם מביאה להולדת תינוקות עם תסמונת טרנר).

החוקרים אומרים כי ישנן עדיין מגבלות בשימוש בשיטה שפיתחו ביונקים אחרים, כולל הצורך לזהות את הגנים המוחתמים הבעייתיים הייחודיים לכל מין, אבל הם מתכננים להרחיב את השימוש בשיטה לחיות מחקר אחרות בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו