בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הפוטבול

הפרשן מדבר שטויות, אז איך זה שמישהו נותן לו הזדמנות לשחק?

ג'ייסון וויטן הוא מסוג האנשים שיכולים לעשות דברים שהם אפילו לא מסוגלים להסביר, ושנה אחרי שפרש עבור תפקיד ב-ESPN הוא שב אל המגרש. אלא שבדאלאס עלולים לגלות שהנעליים שלו כבר גדולות מדי גם עבורו

תגובות
ג'ייסון וויטן, על כס הפרשן. אחת לשבוע הביט מרחוק על אחרים המגלמים את תפקידו
Michael Ainsworth / AP

החיים נעים בכיוון אחד, תמיד קדימה. זה נכון לאדם מהשורה שכבר לא יהיה בן 23 אחרי שמלאו לו 24, ואמור להיות נכון גם לשחקן שפרש אחרי 15 עונות. אם יש מקצוע שאפשר לעזוב ולחזור אליו, פוטבול הוא לא אחד מהם. בקיץ שעבר הוריד ג'ייסון וויטן את המסך על קריירה שאין רבות כדוגמתה - עשור וחצי במדי דאלאס, מקום רביעי בכל הזמנים בתפיסות - ועבר אל מאחורי הקלעים, אל החיים עצמם. להבדיל מרבים שהגיע זמנם, וויטן אולי עזב את המגרש, אבל לא את המשחק; את הקסדה והמגנים החליף במיקרופון וחליפה, ומהטייט-אנד של דאלאס קאובויס הפך לפרשן ה-Monday night football של ESPN. זו היתה אמורה להיות תחילתה של קריירה שנייה ומופלאה.

במאי שעבר כינס וויטן מסיבת עיתונאים ונפרד מהספורט בדמעות ולפי כל כללי הטקס, בחברת בני משפחה וקומץ מחבריו לקבוצה. "לא רציתי שהיום הזה יגיע", אמר הטייט-אנד בן ה-36, "אבל בכל זאת הוא מגיע לכולנו. ישנו משפט ישן שאומר 'הקרקס לא נשאר בעיר לנצח', וככל שאתה מתבגר אתה מבין שלכל דבר ישנה משמעות עמוקה יותר. עדיף לעזוב שלוש שעות מוקדם מדי ולא דקה אחת מאוחר מדי".

פורש - דלג

וויטן הודה כי ההצעה מ-ESPN דחפה אותו אל הדלת, ואפשר להבין מדוע - היא ריככה שינוי שבכל קונסטלציה אחרת עלול להיות טראומתי מדי. שחקנים רבים מתקשים למלא את הריק שנפער עם הפרידה ממשחק שדורש כל כך הרבה, אך גם מעניק לא מעט. ESPN הציעה לוויטן תחליף פוטבול סינתטי - להישאר חלק מהמשחק במובן האינטלקטואלי אחרי שכבר נואש ממנו בפן הפיזי.

ביום חמישי, אחרי עונה אחת של דיבורים במקום מעשים, הדהים וויטן כשמצא את הדרך חזרה מהחלטה שנדמה שאין ממנה דרך חזרה. הקרקס שלו חוזר העירה, לעיר היחידה שהוא מכיר. "האש הבוערת שבתוכי חזקה מדי", הסביר מדוע החליט לפרוש מהפרישה ולחתום על חוזה לעונה אחת בדאלאס בתמורה לשלושה מיליון וחצי דולר, כמיליון וחצי פחות משכרו בטלוויזיה. שנתיים אחרי שג'יי קאטלר הפך משחקן לפרשן ובחזרה לשחקן באותה פגרה, וויטן הגדיל לעשות כשביצע את פניית הפרסה אחרי עונה שלמה. ייתכן שדווקא הקרבה המלאכותית למשחק היא שהקשתה עליו להיפרד ולהמשיך הלאה. וויטן לא התנתק במידה שפרישה "אמורה" לנתק את השחקן. אחת לשבוע הוא הביט מרחוק על אנשים אחרים הממשיכים לגלם את התפקיד שגילם בעצמו. הפער הזה עשוי לעורר בכל אחד את הקנאה ובהמשך את תחושת המסוגלות.

ואולי ההסבר הזה הוא ספקולטיבי מדי, והאמת פשוטה בהרבה; ייתכן שוויטן בסך הכל מגיב על הכישלון בעבודתו כפרשן בחזרה לעבודה שביצע בהצלחה גדולה. את הקריירה הטלוויזיונית שלו ניתן להגדיר בעדינות כאסון. רבים גיחכו כי בהחלטתו שיפר וויטן הן את דאלאס והן את ESPN. וויטן, כך התברר, הוא מסוג האנשים שיכולים לעשות דברים שהם אפילו לא מסוגלים להסביר. לעתים נדמה שעל כל תפיסה מרהיבה כשחקן השיב באמירה סתומה כפרשן. וויטן חסר את השנינות, יכולת הניתוח וההמחזה המצופים מאדם בתפקידו. לעתים אמר את המובן מאליו, ולפעמים טעה אפילו בזה. רגע אחד שרטט על המסך את התנועה של השחקן, ורגע לאחר מכן נראה משהו אחר לחלוטין בשידור החוזר. כשלא שגה בהגיית השם של השחקן, טעה בזיהויו.

פרשן - דלג

ברור מה ESPN מצאה בוויטן לפחות עד לרגע שפתח את הפה. ייצוגי, מנוסה ובעל רזומה מרשים, וויטן אמור היה לספק לרשת את מה שטוני רומו, חברו לקבוצה במשך שנים, סיפק עונה קודם לכן ל-CBS. לא יהיה מוגזם לקבוע שרומו הגדיר מחדש את תפקיד הפרשן. בידענות מתובלת בחוש הומור, הצליח הקוורטרבק לשעבר לתווך לצופה ההדיוט את המורכבויות הרבות של המשחק, והכל בחן של חבר ולא בהתנשאות של אדם יודע כל. הוא עשה זאת לא רק בדיעבד, אלא גם מבעוד מועד. לא פעם חזה רומו את המהלכים לפני שהתרחשו, ובכך הוסיף פן אינטלקטואלי מעבר לחוויה האסתטית של המשחק.

איתרע מזלו של וויטן לעמוד להשוואה ישירה מולו. רומו, שמסר את הכדורים שהפכו את וויטן לאחד הגדולים בהיסטוריה, הוא זה שבמלותיו גרם לו להיראות גרוע אפילו יותר מכפי שהיה באמת. החליפה של רומו הייחודי לא מתאימה לכל אחד; פרשן הוא תפקיד שמצריך תקופת חונכות והשתפשפות. כריס קולינסוורת' המצוין, בעצמו שחקן עבר, השחית אינספור מלים לפני שהפך לפרשן הראשי של NBC. הציפייה היתה שאחד השחקנים האינטליגנטיים במשחק יצליח לעבור את המתרס ולתרגם במדויק את המחשבות לקול. בראשם של מקבלי ההחלטות ב-ESPN, נקודות ההשקה הרבות בין וויטן לרומו - קריירה מפוארת, היכרות משותפת - אמורות היו להתחבר לכדי העתק מדויק. לא כך היה הדבר, ו-וויטן, שלאורך הקריירה כשחקן זכה להערכה גורפת (11 בחירות לפרו-בול ואהבת אין קץ מקהל האוהדים הרחב של דאלאס), פגש לראשונה בחייו בציניות וביקורת. במובנים הללו, החזרה למשחק היא בבחינת בריחה למקום הבטוח היחיד שהכיר. בשיבה לדאלאס מתאפשר לשני הצדדים, וויטן ו-ESPN, להודות בטעות מבלי להודות בה. הנראטיב הרומנטי שבחזרה למשחק אחרי פרישה צובע את הסיפור כולו בגוונים ורודים.

בריאן קרטיס מ"The Ringer" סיפר כי במהלך הסופרבול האחרון חשף וויטן בפניו כי יקדיש את הפגרה הקרובה לתיקון הטעויות שעשה בעונתו הראשונה כפרשן. עתה צפויה לו עבודה מסוג אחר. על פי פרסומים אחדים, כבר בדצמבר האחרון שקל מאמן הקאובויס, ג'ייסון גארט, לפנות לוויטן במטרה להחזירו מפרישה עוד במהלך העונה. הדבר, מן הסתם, לא יצא לפועל. "לשחק פוטבול נמצא עמוק בלבו", אמר גארט השבוע, אבל עם כל הכבוד למאווים של וויטן, שילובו הוא קודם כל שאלה פיזית. האם הוא מסוגל להמשיך מהמקום בו עצר לפני עשרה חודשים? האם אדם שהחליף את האימונים הרבים והמשקולות בחדרי ישיבות ובקריאת דו"חות סטטיסטיים מסוגל להחזיר את הגלגל לאחור? לואיס רידיק מ-ESPN מציע שלא לפסול מראש את האפשרות שוויטן נמצא כבר עכשיו בכושר משחק. "הוא שומר על עצמו, והוא מהשחקנים החכמים בתולדות המשחק", אמר, "ברמה החברתית הוא רק יעזור לקאובויס ולשחקנים לממש את הפוטנציאל שלהם".

ג'ייסון גארט, מאמן הקאובויס. שקל להחזיר את וויטן מפרישה עוד במהלך העונה
Steve Mitchell/רויטרס

דאלאס, שהודחה בסיבוב השני של הפלייאוף האחרון, מחזיקה במספר שחקנים צעירים ומוכשרים - דאק פרסקוט, אזיקיאל אליוט, לייטון ואנדר אש ודמרכוס לורנס (בכפוף לחוזה חדש). כולם יכולים להפיק תועלת מ-120 קילוגרם הניסיון שמביא עמו אדם ששיחק 239 משחקים בקריירה. אלא שמעבר לדברים ברומו של חדר הלבשה, לדאלאס יש צורך מיידי בטייט-אנד. ארבעה שחקנים ניסו להיכנס לנעליו של וויטן בעונה החולפת - ג'ף סוויים, בלייק ג'רווין, דלטון שולץ וריקו גאת'רס - רק כדי למצוא אותן גדולות עליהם בכמה מידות. לצערה של דאלאס, ייתכן שהנעליים האלו כבר גדולות גם עבור וויטן. מספריו ב-2017 היו הנמוכים ביותר מאז עונת הרוקי שלו. היכולת לשנון כיוון, אשר סייעה לו להפוך לאחד מרצי הראוטים הטובים בעמדה, כבר נשחקה. מסוגלותו לחסום כבעבר מוטלת בספק. וויטן היה זקן מכדי לעמוד בסטנדרטים שלו לפני שנה וחצי, אז מה ישתנה הפעם? וממילא, מי מבטיח שוויטן בכלל ייכלל בסגל הסופי של 53 השחקנים שיפתחו את העונה? נדמה שעוד יותר מיכולותיו, תעודת הביטוח של וויטן היא ציבורית; ניפויו בסמוך לפתיחת העונה יהווה אסון יח"צני עבור דאלאס.

מוצא מכובד מהפרשנות או חידוש ימיו כקדם - העובדה שוויטן חתם על חוזה לעונה אחת בלבד מרמזת לא מעט על מה שצפוי לקרות גם בעונה שלאחריה, ב-2020. חזרתו למגרש היא בגדר שלב סמלי בלבד בדרך ליעד הסופי - קריירת אימון והשתלבות בצוות המקצועי של הקאובויס. בעונה הקרובה ישמש וויטן כמעין שחקן בפועל ועוזר מאמן לא רשמי עבור גארט, ובעתיד - אולי אפילו כמחליפו של המאמן שעתידו לוט בערפל. "הוא יהיה כאן בעתיד, בין אם על המגרש או כמאמן", אמר ג'רי ג'ונס, הבעלים של דאלאס, על הבן האובד ששב. אחרי שהתפכח מאשליית הפרשן, ייתכן שבדרכו אל עולם האימון אין לוויטן ברירה אלא לחזור, לפחות לתקופה קצובה, אל המגנים והקסדה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#