הגיבור האמיתי של ווימבלדון: רופוס, הנץ ששמר על הכתפיים של ג'וקוביץ' ופדרר מלשלשת יונים - מגזין ספורט - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגיבור האמיתי של ווימבלדון: רופוס, הנץ ששמר על הכתפיים של ג'וקוביץ' ופדרר מלשלשת יונים

לכתבה
רופוס הנץ. מהזריחה עד השקיעה הוא דואה בשמי ווימבלדון, משחר לטרף יונים CARL RECINE/רויטרס

בזמן שגדולי הטניסאים מתאספים כל שנה בווימבלדון ישנו נץ אחד שמפטרל בשמיים ושומר עליהם מפני אחד האויבים האכזריים ביותר של הטניסאי - לשלשת יונים. כך הפך רופוס הנץ מציפור טרף רגילה לאחד הברגים הכי חשובים במכונה שנקראת ווימבלדון

4תגובות

דמיינו את המהומה המתנפנפת. רוג'ר פדרר מגיש על מנת לזכות בתואר נוסף בווימבלדון. הוא מרים את הכדור לאוויר ומכין את גופו לקראת ההגשה.

*פלופ*. מתנה מיונה ישר על מצחו.

למזלו, משהו כזה לא קרה. לפחות לא באיזשהו מפגש גדול שזכור לנו מווימבלדון. לא מדובר בגורל - כדי שאירועים כאלה לא יקרו בווימבלדון צריך להודות לציפור טרף חומה בעלת עיניים חדות, מוטת כנפיים של כמטר וחצי וטפרים שוברי עצמות. זהו רופוס הנץ שמשחק תפקיד חשוב בטורניר הטניס הוותיק בעולם. בכל יום, מוקדם בבוקר, הרבה לפני שהמשחקים מתחילים רופוס מתעופף לו בשמי אול אינגלנד קלאב, משחר לטרף. בלעדיו ווימבלדון היתה עלולה להיכנס לכאוס ציפורי. היונים היו שולטות לא רק בשמי האזור, אלא גם בגגות המגרשים מעל הצופים והשחקנים.

וווין דייויס, אחד ממטפליו של רופוס, מסביר שזהו מקום מושלם ליונים בגלל "כל זרעי הדשא, הסדקים ומקומות המסתור עם האוכל והאשפה שמשאירים אחריהם הצופים". למעשה, ללא נוכחותו של רופוס כנראה שהיו בטורניר כמה מאות יונים עמן היו נאלצים המארגנים להתמודד. "היונים הן מסוג יונת הסלע שמזדווגת ומתרבה לאורך כל השנה", ממשיך דייויס, "אם יש לך זוג יונים אחד שיקנן‎ באחד המגרשים, עד סוף השנה יהיו שם 40 ציפורים נוספות. תוכל לראות את פדרר מגיש כשענן יונים מעל לראשו. וכמובן שיונים גם מחרבנות".

ווין דיוויס, אחד ממטפליו של רופוס. "אם יש לך זוג יונים אחד שיקונן באחד המגרשים, עד סוף השנה יהיו שם 40 ציפורים נוספות כמובן שיונים גם מחרבנות"
CARL RECINE/רויטרס

להקות יונים הן בעיה הולכת וגדלה שהחלה כבר בסוף שנות ה-90 בטורניר המדוקדק והמוקפד בווימבלדון. בשלב הזה יצרו קשר מהאול אינגלנד קלאב עם דייויס, זאת במטרה שימצא להם פתרונות באמצעות העסק המשפחתי שלו, המתמחה בנושאים מסוג זה.

"היונים למדו שהוא השולט. חוץ מכמה יונים בודדות, הן הפסיקו להגיע. הוא הפחיד אותן" ווין דיוויס

אחת מהציפורים שלהם היתה הראשונה שפיטרלה בשמי ווימבלדון, עד שרופוס הנץ הגיע והשתלט על העניינים. הוא הפך לאייקון אנגלי. מהזריחה עד השקיעה הוא דואה בשמי האזור, משחר לטרף יונים. הוא לא הורג אותן אלא משתעשע בהן, מגיח מעליהן, מסובב וצובט אותן בכנפיהן, מכריז לכולם ששמי ווימבלדון שייכות לו. "היונים למדו שהוא השולט", אומר דיוויס, "חוץ מכמה יונים בודדות, הן הפסיקו להגיע. הוא הפחיד אותן".

בטבע רופוס היה טורף מעורר יראה. הוא שוקל רק 650 גרם, אך יוצר דמות מפחידה הרבה יותר עם התנהגותו מלאת הביטחון שמתלווה למראה הנוצות המאיים. הוא יכול לפתוח את טפריו לרוחב כף יד של אדם, וראייתו טובה פי 10 מזו של כל בן אנוש. למעשה, הוא יכול להתמקד ביונה ממרחק של קילומטר וחצי.

דייויס ובתו אימוג'ן מאכילים אותו כל יום מידם, משום שמשקלו חשוב מאוד. אם ישקול פחות מ-650 גרם, הוא יעדיף לאכול יונה לארוחת הצהריים שלו. אולי הוא יסעד אותה בתא הצפייה המלכותי שבמגרש.

במקרה אחד שאירע לפני שלוש שנים, אימוג'ן  נאלצה לרדוף אחריו ולנסות לגרום לו לנחות ליד אחד ממסלולי הגולף שבאזור. רופוס התעופף שוב ואימוג'ן נאלצה לנסות לעקוב אחריו באמצעות צליל הפעמון שקשרו לאחד מטפריו. היא מצאה אותו עומד באמצע אגם בתוך סבך עשב, מסתובב ליד גופת ברווז שזה עתה הומת. היא לא יכלה לתת לו לאכול את הברווז. בטן מלאה עבור רופוס בזמן הזה משמעותה שהוא לא יחזור הביתה עד שלא יהיה רעב שוב. היא הלכה בין ערימות בוץ וצמחיה באגם, בתוך המים שלבסוף הגיעו עד למותניה. לבסוף אימוג'ן צעדה חזרה לווימבלדון, עוברת את הקהל שהתאסף לצפות בטניס במיטב מחלצותיהם, כשהיא מחזיקה את רופוס צמוד אליה. 

אימוג'ן דיוויס עם רופוס. היונים הפסיקו להגיע לווימבלדון
AP

בפעם אחרת הוא נעלם במהלך הלילה. דייויס השאיר את הנץ בקרוון המשפחה, אותו החנה מחוץ לדירה שבה הם שוהים במהלך הטורנירים. הוא הכניס את רופוס לכלוב השחור המהווה עבורו חדר שינה, כשהוא מותיר חריץ קטן בחלון הקרוון לאוורור. בבוקר, רופוס והכלוב לא היו בקרוון. מישהו פרץ פנימה וגנב אותם. "הלב שלי נפל לרצפה", אומרת אימוג'ן. היא, הוריה ואחיה קנו את רופוס ממגדל כשהיה בן 16 שבועות בלבד והפך מאז לבן משפחה. "זה היה נוראי", היא משחזרת, "זלגו לא מעט דמעות".

בשלב הזה, רופוס כבר היה סלבריטי לכל דבר - כולל עם חשבון טוויטר פעיל. הגניבה של רופוס הפכה לעניין חדשותי מרכזי. "Game, set and snatched" (משחקון, מערכה וחטיפה) היתה הכותרת בדיילי מייל, במשחק מלים על הכרזת הטניס המפורסמת. המשטרה אמרה למשפחה שיתכוננו לכך שהגנב ייצור איתם קשר על מנת לדרוש כופר. שלושה ימים חלפו. לפתע, התקבלה שיחה. מישהו התקשר לאגודה המלכותית למניעת התאכזרות בחיות. אף אחד לא יודע מה קרה בדיוק, אולי רופוס חמק מחוטפיו או שהם החליטו לוותר עליו - אך האדם דיווח כי הוא ראה אותו בפארק. הארגון להגנת בעלי החיים אסף אותו. רופוס חזר לעבודה ולא החמיץ יום נוסף מאז.

אימוג'ן אומרת שרופוס לימד אותה שיעורים חשובים. כמו הבוקר שבו החליט להתעופף לעבר אחת מקורות גג המגרש המרכזי ולהישאר שם. חלפו שעתיים, חמש ועשר שעות - והוא לא הראה כוונה להתפנות משם. "למזלנו זה לא היה בזמן שנערך הטורניר", היא אומרת כתזכורת לכך שרופוס מתעופף בשמי ווימבלדון לאורך כל השנה. היא ואמה דונה, התעטפו במגבות שהיו שם והעבירו את הלילה, במגרש המרכזי. "לא ישנו בתא הצפייה המלכותי", אומרת אימוג'ן, "כי לא ישנו בכלל". למחרת, רופוס החליט לחזור אליהן. השיעור הנלמד כאילו נלקח מתורת זן: אף אחד לא מפר את שלוותו של רופוס. הוא עושה דברים רק בזמן שלו.

האם הוא אי פעם החליט להתעופף לעבר אחת מקורות הגג במגרש המרכזי ולהישאר שם, במהלך משחק? "לא", אומרת דייויס ומצחקקת, "אבל אם היה עושה כך הוא פשוט היה נשאר על קורת הגג ואומר לעצמו 'אין לי מושג מי זה רוג'ר פדרר'".

כתב: קורט סטריטר

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס לחצו כאן

הרשמה לניוזלטר

כל מה שצריך לדעת על אמנות, בידור ופנאי - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות