בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצפייה בכדורגל הפכה למסע ארוך בליווי רותם סלע ורכבי ליסינג. השבוע מצאתי את הסיבה לכך

בכל שתי דקות פרסומת עם רותם סלע, בכל שלוש דקות חידה יומית, בכל ארבע דקות "האם ההחלטה של השופט נכונה". למה מפריעים לנו כל הזמן לראות כדורגל? כי אלירן עטר הסתפק ב-78 אלף שקל נטו לחודש

27תגובות
רותם סלע בפרסומת חסות במהלך משחק כדורגל. בכל שלוש דקות צריך לענות על חידה אחרת
צילום מסך

לקח לי זמן עד שחיברתי בין שני הדברים. בהתחלה חשבתי שאין שום קשר ביניהם. שניהם הטרידו אותי אבל לכאורה מכיוון שונה.

תחילה השתאיתי כשנחשפתי לחוזה החדש של אלירן עטר בבית"ר ירושלים. שחקן בסדר, אין מה לומר, אבל הבנתי שהוא ירוויח 250 אלף יורו לעונה. כלומר, כ-21 אלף יורו לחודש. כלומר, 930 אלף שקל לעונה. כלומר, כ-78 אלף שקל לחודש. נטו, כן?

מקור ההשתאות היה קשור גם לכך שבכל מקום נכתב שעטר ויתר לא מעט במשא ומתן ביחס לחוזה הקודם שלו במכבי תל אביב. ממש חלוץ וג'נטלמן. כלומר, ש-78 אלף שקל נטו לחודש עבורו זה סכום שנתפס כוויתור. הרי מגיע לו יותר (עובדה, הוא כבש פנדל נגד מכבי חיפה!).

בגלל שבית"ר ירושלים כיכבה בחלון ההעברות, יצא שמאוחר יותר נחשפתי למשכורת של מאמן בית"ר ירושלים רוני לוי: 70 אלף שקל נטו לחודש. ואז נחשפתי למשכורת של אלי אוחנה כיו"ר בית"ר ירושלים: 50 אלף שקל נטו לחודש. ואז למשכורת של המנהל המקצועי יוסי בניון: 40 אלף שקל נטו לחודש.

אלירן עטר, בבכורה מול מכבי חיפה. חלוץ וג'נטלמן
שרון בוקוב

הבטתי במספרים האלה וניסיתי להבין מה ההיגיון שלהם: האם בית"ר ירושלים היא חברה רווחית ולכן היא מחלקת משכורות כל כך גבוהות? האם הבעלים משה חוגג מאמין שעטר, לוי, אוחנה ובניון עושים עבורו כסף גדול ולכן הוא מצ'פר אותם בבונוסים שמנים? מה הולך פה בעצם?

ביום רביעי בערב, כשהאזנתי לתוכנית הספורט ב-103 FM, התוודעתי לתקציב של מכבי נתניה תחת הבעלים אייל סגל. הדיון היה אגב עזיבתו הצפויה, וההנחה היתה שהתקציב יירד מ-35 מיליון שקל בשנה לאזור ה-20 מיליון שקל. האמת שיותר מאשר עניין סגל, תהיתי ביני לבין עצמי איך קבוצה כמו מכבי נתניה יכולה להכניס 20 מיליון שקל בכוחות עצמה? אלא שאז משה פרימו, אוהד הקבוצה, עשה חישוב כלשהו ובין היתר הסביר שעשרה מיליון שקל מגיעים לה אוטומטית מהמינהלת.

עשרה מיליון שקל מעבירה מינהלת הליגה למכבי נתניה? מאיפה למינהלת יש כל כך הרבה כסף?

---

בצד השני של היקום הטריד אותי דבר לגמרי אחר: מדוע אי אפשר לראות משחק כדורגל או כדורסל, בערוץ הספורט או בצ'רלטון, מבלי שבכל שתי דקות יעלה סטריפ בגובה כמעט שליש מסך עם פרסומת כלשהי (עם כל הכבוד לרותם סלע וההצלחה המיסטית שלה בניבוי מהלכי כדורגל)?

רותם סלע - דלג

ומדוע אי אפשר לצפות במשחק מבלי שבכל שלוש דקות ניאלץ לענות על חידה אחרת: החידה היומית, החידה החודשית, החידה השנתית, חידת הבורסה לניירות ערך, חידת המכון הביולוגי בנס ציונה?

ומדוע אי אפשר לצפות במשחק מבלי שבכל ארבע דקות נצטרך לשלוח את תשובתנו על השאלה "האם ההחלטה של השופט נכונה", "האם ההחלטה של הקוון שגויה", "האם ההחלטה של האפסנאי חכמה"?

ומדוע אי אפשר לצפות במשחק מבלי שבכל חמש דקות נצטרך לבחור את השחקן המצטיין, את שחקן המחזור, את השחקן המנצח של החודש, את הקבוצה השולטת או את הרגע המושלם?

---

מכבי נתניה מול הפועל תל אביב, העונה. איך קבוצות יכולות להכניס 20 מיליון שקל?
ניר קידר

בשלב מסוים נזכרתי שלפני כמה שנים, ב-2015, נרשם "זינוק משמעותי ביותר" במחיר זכויות השידור של ליגת העל. כמה משמעותי? עד לאותו חוזה שילמו בעלי הזכויות 43 מיליון שקל לעונה (גם מופרך, אבל מילא), ואילו "במכרז החדש ניאותה צ'רלטון לשלש את המחיר ל-126 מיליון שקל לעונה. המכרז היה לארבע שנים עם אפשרות להארכה בשנה, ובחודש הקרוב אמורה המינהלת לאשר את בקשת צ'רלטון להמשיך את החוזה לשנה נוספת לעונת 2021-2020" (נתי טוקר, דה מרקר, 22.9.2019).

הדברים התחילו להתחבר. נוצר לפתע קשר בין משכורות השחקנים ותקציבי הבסיס של הקבוצות, לבין רותם סלע והטורנדו שלה שקופצים בכל רגע על המסך.

הקשר הוא זה: מינהלת הליגה קיבלה סכום עתק - לא מוצדק בעליל - על זכויות השידור של ליגת העל. סכומי העתק האלה מוזרמים לקבוצות ולכן מכבי נתניה מקבלת עשרה מיליון שקל, ולכן אלירן עטר מקבל 78 אלף שקל נטו בחודש, ורוני לוי 70 אלף, ואוחנה 50 אלף, ובניון 40 אלף (כמובן שמשה חוגג מוסיף משלו).

ואילו בצד השני של הפלנטה: צ'רלטון, ששילשה את הסכום כדי להשתלט על הכדורגל הישראלי, צריכה להצדיק את הטירוף הזה. וגם ערוץ הספורט, שרכש מצ'רלטון את הזכויות על המשחק המרכזי ומשחק 6-7, צריך להצדיק את הטירוף הזה. להחזיר את ההשקעה.

איך מחזירים? הופכים צפייה במשחק כדורגל למסע בין מזגנים, המבורגרים וליסינג; במקום לאפשר לאנשים לראות קצת גולים בשקט, טוחנים להם את המוח עם חידות חסרות תכלית ותחינות לבחירת שחקנים מצטיינים אחרי רבע שעת משחק.

העובדה שכל חובב ספורט ישראלי משלם כמעט 130 שקל כדי לצפות בכל הערוצים האלה, כבר לא רלוונטית. זה פשוט לא מספיק לזכייניות שהשתגעו עם הסכומים ששילמו. אז כעת אנחנו אמורים להשלים את הפער. למה לא בעצם? אם אלירן עטר ויתר על לא מעט כסף כדי להגיע לבית"ר ירושלים ולהרוויח רק 78 אלף שקל נטו לחודש - אז תוותרו גם אתם קצת, מה הבעיה? 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#