בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דריק ווייט כל כך טוב, עד שפופוביץ' ממליץ לו "להפסיק לשחק עד שיקבל חוזה חדש"

משחקן צנום שבקושי קיבל ואוצ'ר לדיור ממכללה בדרג השני, הפך דריק ווייט לשחקן חמישייה בסן אנטוניו ולאיש הכי חשוב ברצף הניצחונות הנוכחי שלה. אפילו מאמנו דורש שישבות עד שיקבל מה שמגיע לו - ומגיע

4תגובות
פופוביץ' עם ווייט. "כל מה שהוא עושה פשוט יוצא מגדר הרגיל"
Darren Abate/אי־פי

מאמן אטלנטה, לויד פירס, חיפש בסיום המשחק מול סן אנטוניו את העיתונאי ששאל אותו שלוש שעות לפני כן על דריק ווייט. "מי שהחליט לשאול אותי עליו פשוט ניחס אותנו", תירץ פירס את הפסד קבוצתו, "ווייט חיסל אותנו הלילה".

המשחק מול ההוקס בשבוע הראשון של החודש נחשב מעין פסגה מקצועית עבור ווייט, שהתגלגל העונה לחמישייה של סן אנטוניו בעקבות צירוף של נסיבות והפך שחקן מפתח. זו היתה תצוגת תכלית של הגארד, שכמיטב המסורת של הספרס - המועדון העשיר בליגה אם רק היו קיימים בה דמי השבחה על שחקנים ומאמנים - נכנס לקטגוריית "לא היה אמור להיות פה". באותו לילה ווייט דווקא היה בכל מקום: בהתקפה, בהגנה וכנראה שגם במופע במחצית, מבצע סלטות ויורה חולצות ליציעים מבלי שמישהו שם לב.

ווייט - דלג

אם יש משהו שווייט מצטיין בו זה לעבור מתחת לרדארים מבלי להתגלות. עד כדי כך אנונימי היה בשנתו האחרונה בתיכון בקולורדו, שלא קיבל אפילו הצעה אחת למלגה. עד כדי כך דהוי היה שמו בפנקסי הסקאוטים, שאביו ריצ'רד בילה שעות באינטרנט כדי להכין רשימה של אוניברסיטאות מהדרג השני שזקוקות לגארדים, ואז שלח להן DVD בצירוף דף עם סטטיסטיקות ופרטים ביוגרפיים של בנו. "לא משנה עם כמה מאמנים דיברנו או כמה קלטות שלחנו, זה תמיד חזר לאותו נושא - הוא נמוך וצנום מדי בשביל לשחק ברמות האלה", סיפר ריצ'רד ל"יאהו", "שמענו את זה אינספור פעמים".

ווייט, 1.82 מטר על 70 ק"ג בזמנו, היה קרוב לבחור באוניברסיטה בדנבר שהסטודנטים שלומדים בה נוטים להבין יותר בקרם פטיסייר מאשר בפיק-אנד-רול, אבל כנהוג במקרים הללו, הגורל התערב לטובתו. המאמן של אותה מכללה קיבל תפקיד חדש בקולורדו ספרינגס מ-Division II, והציע לווייט ואוצ'ר דיור בגובה 3,000 דולר. כשעל לשון המאזניים הנוספת מונחת האופציה לתלות את הנעליים, זה נשמע לווייט כמו זכייה בלוטו. "זו היתה החלטה קלה מבחינתי", סיפר ל"קולורדו קורנר" ב-2014, "ידעתי שאני רק רוצה להמשיך ליהנות מכדורסל".

כנראה שגם המשחק חפץ ביקרו, אחרת קשה להסביר איך הזניק אותו לגובה 1.93 מטר בשנתיים הבאות. ווייט, קומבו-גארד עם אתלטיות מפתיעה, עשה את השאר לבד: הוא שדרג את המסגרת הדקיקה, התחזק פיזית עד 86 ק"ג והפך לשחקן בולט עד כדי כך, שקיבל הצעה לעבור לאוניברסיטת קולורדו מהדרג הראשון. הוא ישב שנה בחוץ, כמתחייב מחוקי המכללות, והמשיך לעבוד עם מאמן הכושר שלו מאז כיתה ז', שעזר לו לשפר בכל קיץ היבט אחר במשחקו. עם מוטיבציה אוטומטית, פועל יוצא הכרחי של דחייה מהסוג שחווה, ווייט נבחר לחמישיית העונה באזור האול-פק 12 ב-2017. כשהסקאוטים שמחקו את שמו ארבע שנים לפני כן חזו בו משחק, ספק אם האמינו שמדובר באותו בן אדם.

ווייט - דלג

"אני מתכוון להמשיך לשחק עם הקוף על הגב ולחסום את כל רעשי הרקע", אמר ווייט ל"דנבר פוסט" לפני דראפט 2017, אז סומן כבחירת סוף סיבוב ראשון-תחילת שני. למזלו, בדיוק במקומות הללו נוהגים הספרס לאתר כישרונות; בשני העשורים האחרונים הם הרכיבו יופי של קבוצה מבחירות 26 עד 30: טוני פארקר (2001), בנו אודריך (2004), טיאגו ספליטר (2007), ג'ורג' היל (2008), קורי ג'וזף (2011), קייל אנדרסון (2014) ודז'ונטה מורי (2016). כשווייט – השחקן היחיד בדראפט שהשתמש במקדמה מהחוזה הראשון שלו בשביל להחזיר הלוואת סטודנט - נבחר על ידי סן אנטוניו במקום ה-29, הסיכויים כבר היו לטובתו. בדיעבד גם הקארמה, גם אם באה על חשבון קארמה מפוקפקת של מישהו אחר.

אחרי עונת רוקי שכללה רק 139 דקות סך הכל במדי הספרס, ובעיקר הופעות טובות במדי קבוצת הג'י-ליג של המועדון, ווייט נקרא לדגל. זה לא שלגרג פופוביץ' היו הרבה ברירות, לאור עזיבתו של טוני פארקר ופציעתו המורכבת של מורי ערב פתיחת העונה, אבל ווייט הרוויח מאז כל טיפת קרדיט שקיבל. הספרס, מצדם, הרוויחו שחקן שנוצק בתבנית האהובה עליהם בפחות משני מיליון דולר לעונה. "הוא משחק מדהים, כל מה שהוא עושה פשוט יוצא מגדר הרגיל", החמיא לו פופוביץ' בשבוע שעבר, לפני שהוסיף: "הוא צריך לסרב לשחק משחק נוסף עד שנציע לו חוזה חדש".

ווייט הוא מסוג השחקנים שמאמנים אוהבים ומאמנים יריבים רוצים אצלם. בימים מאותגרים טכנולוגית היו מגדירים את הסיבה לכך "דברים שלא רואים בסטטיסטיקה", אבל כיום רואים בה כמעט הכל – וכמעט כולם מרגישים כמו מאמנים. ועדיין, כשצופים בווייט משחק, כדאי להתמקד בו דווקא כשהוא ללא הכדור. מציק לרכז שמולו, מצליח לחטוף לסנטר בחילוף הגנתי או פשוט חוסם את שניהם כמו באותו לילה באטלנטה - אותו סיים עם שש חסימות וקילינג אינסטינקט של חניבעל לקטר ברבע האחרון. "הוא שומר ברמה הכי גבוהה שיש", החמיא פירס, "כל גארד שמסוגל לחסום שש פעמים במשחק הוא די טוב".

ווייט - דלג

בדברים שרואים בסטטיסטיקה אצל ווייט, מבחינים בעיקר כשהוא אינו. "אנחנו באמת מאוד מתגעגעים אליו", אמר פופוביץ' בחודש שעבר, כאילו מדובר בטים דאנקן ולא בדריק ווייט - שהחמיץ שישה משחקים בעקבות דורבן ברגלו. ככה זה כשהספרס מפסידים בחמישה מהם. במארס כבר הפך ווייט ברומטר לכל דבר לצד למרכוס אולדריג' ודמאר דרוזן; אלה לא רק 12.7 נקודות, 5.9 אסיסטים, 4.3 ריבאונדים ו-1.6 חסימות למשחק, אלא גם הבדלים במדדים של הספרס כשהוא על הפארקט לעומת דקות בהן הוא נח. כשווייט משחק, סן אנטוניו מוסרת יותר אסיסטים, קולעת באחוזים טובים יותר ובעיקר מציגה אינטנסיביות הגנתית בקו האחורי, כשווייט אחראי על הוצאת החשק לגארדים שמולו. כרגע זה שווה לספרס 4.1 נקודות במדד ההגנתי העונתי כשהוא משחק ורצף נוכחי של שמונה ניצחונות, כולל זה הלילה מול פורטלנד - לו תרם סל שעזר לסגור עניין. "כל מה שמעניין אותי זה לעזור לקבוצה לנצח", סיכם ווייט, מנגן מוצארט לאוזניו של מאמנו.

בשלב הזה של העונה, לא רק פופוביץ' או מאמנים יריבים מתפעלים ממנו. דאנקים מהסוג שהנחית על הראש של אלכס לן מההוקס, 2.16 מטר בלי נעליים, מאדירים את המוניטין הוויראלי שלו - כמו גם פרגון מתקשורת המיינסטרים. "זו תחושה כיפית לצפות במישהו מקבל דקות משמעותיות ולהבין מיד שהבחור הזה יודע לשחק", כתב זאק לואו מ-ESPN, "לווייט פשוט יש תחושה למשחק. הוא מחליק כמו פורץ שקט לאזורים פנויים בזמן שההגנות מתרכזות באולדריג' ודרוזן. הוא קורא היטב תנועות רגליים של יריבים. הוא מטביען חמקמק. הוא מוסר מיומן מהפיק-אנד-רול ומקבל מפופוביץ' את כל המשימות הקשות בהגנה. אני לא יכול לחכות לראות קו אחורי של מורי לצד ווייט".

עד שמורי יחזור, ווייט ימשיך להיות במקביל עוגן ונווט בקו האחורי של הספרס. לא רע עבור מי שאביו היה צריך לספוג עשרות דחיות ממכללות נידחות, לפני שקיבל הזדמנות להראות מה הוא יכול להיות. "הוא לא ציפה להיות הרכז שלנו ולא חשב שיפתח בחמישייה, והנה הוא כאן", תמצת פופוביץ' את המסע של ווייט. האחרון אולי כבר לא יידע לעולם איך להכין ביצת פברז'ה, אבל לאור השתלשלות העניינים, ספק אם זה יחסר לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#