בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הרגשתי צורך לעשות יותר": כוכב הכדורסל שוויתר על 40 מיליון דולר בשביל אלוהים

דארן קוליסון הפתיע את עולם הכדורסל כשתלה את הנעליים בגיל 31, מוותר על חוזה מובטח של מיליוני דולרים כדי להתמקד באמונתו כעד יהוה. האינטרנט כמובן הגיב בתמיהה, אבל המקרה שלו מזכיר ספורטאים נוספים שהלכו אחרי הלב ושלחו אחרים לגרד בראש

תגובות
קוליסון עם הכדור במדי אינדיאנה. "אני עד יהוה והאמונה שלי חשובה לי מכל"
Brett Davis/רויטרס

בזמן שאינדיאנה פייסרס פתחה היטב את העונה שעברה, עם 11 ניצחונות ב-17 המשחקים הראשונים, דארן קוליסון חיפש את עצמו ולא מצא. "אני רוצה להיות טוב יותר עבור חבריי לקבוצה", אמר ל"אינדי סטאר" אחרי החודש הראשון של העונה, בו הפגין בעיקר חוסר עקביות, "כרגע איני שם עבורם. אני לא מרגיש את הקצב. לפעמים אתה מאוד רוצה לעשות את הדבר הנכון, אבל הוא ממשיך לחמוק ממך".

בשבוע שעבר החליט קוליסון לעשות את הדבר הנכון עבורו - הודעה על פרישה בגיל 31 - גם במחיר של מבט המום מכל מי שאינו הוא. אם רוצים לדייק, המחיר כנראה קצת יותר ספציפי: בין 10 ל-12 מיליון דולר לשנה הקרובה, ובסביבות 30-40 מיליון עד סוף הקריירה. שחקני NBA רבים סיימו אותה מוקדם מהצפוי, אלא שמעטים עשו זאת מהסיבות שלו: רצון להשקיע יותר זמן במשפחה ובהאדרת שמו של ישו.

"כדורסל היה חיי מאז שהייתי ילד", כתב ב"אנדפיטד" קוליסון, בעל ממוצעים של 11.2 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק במשך עשור, "מעולם לא חשבתי שאפיק הנאה גדולה יותר ממשהו אחר. אני עדיין אוהב כדורסל, אך אני יודע שיש משהו חשוב יותר - משפחתי ואמונתי. אני עד יהוה והאמונה שלי חשובה לי מכל. אני מפיק כל כך הרבה אושר מהתנדבות, עזרה לאחרים ונטילת חלק במוסד הכמורה. אין אושר גדול מזה".

דארן קוליסון - דלג

התגובה של האינטרנט להודעה של קוליסון היתה חומרית בהרבה. "ספר שאין אושר גדול מזה למי שלא הרוויח 33 מיליון דולר בקריירה", הגיב אחד בטוויטר. אחר בחר לבצע ביוטיוב מונולוג הומוריסטי שלם על ההחלטה, שייצג את רוח התגובות הכללית – כולל דוגמה מוחשית. "לוותר על קריירה ב-NBA בשביל להיות עד יהוה זה כל כך טיפשי. זה כמו שיש לך דוד מכור לקראק שבא לתת לך עצה ואומר 'אחיין, אולי תנסה קצת קראק'. במקום זה אתה לומד באוניברסיטה, לומד להיות מדען, מרפא מחלות, זוכה בפרס נובל, וביום שאתה מקבל עוד מדליה מהנשיא אתה חוזר לדוד שלך ואומר לו 'יודע מה? תן לי לנסות קצת מהקראק הזה'".

בצד השני של הסקאלה, יש כאלה שיכולים לנסות להבין את קוליסון. אם יש רשימה של דברים שבוחנים אמונה מכל צדדיה, חיי ה-NBA נמצאים במקום טוב למעלה. האינטנסיביות של שגרת הנדודים, הפיתויים הבלתי פוסקים. בסביבה כזו, של לו"ז שוחק ויותר גרופיז מלאלוהים, גם מי שמאמין בכל לבו בארמגדון ובתחיית המתים עשוי להתבלבל לעתים. זו הסיבה שקוליסון מכנה את אשתו קיושה "החברה לקבוצה האהובה עלי". "היא זו שהעניקה לי השראה בעשר שנות הקריירה שלי", הסביר, "היא הדריכה את משפחתנו במהלך כל מה שאפשר לדמיין בקריירת NBA. מכמות המעברים, האתגרים היומיים והעליות והירידות הרגשיות".

רכבת ההרים שהיא קריירה מקצוענית בספורט גובה מחיר, ולא תמיד הכסף הגדול מספיק כדי להימנע מאוברדראפט רגשי. בגרסה הישראלית, דורון שפר הוא השם הראשון שקופץ בזיכרון. גם הוא השאיר חוזה מכובד על השולחן באמצע הקריירה, הקשיב ללב ושלח אחרים לגרד בראש. את הרעיון לפיו יש משהו מעבר לכדורסל כולם מסוגלים לתפוש, אבל כשמגיע הרגע בו ספורטאי עושה מעשה, פתאום קשה מאוד להבין. לימים סיפר שפר כי הרגיש שאביו לקח קשה את הפרישה שלו וחש צורך להתנצל בפניו. "הוא ענה לי שאין צורך להתנצל, כי זה הסיפור שלי".

דורון שפר, בימיו בהפועל ירושלים. הרגיש שאביו לקח קשה את הפרישה
àåøéàì ñéðé

ספורט אכן שייך לכולם, אבל הסיפור של כל אחד הוא רכוש פרסונלי לחלוטין - וקוליסון לא לבד באופן בו הוא בוחר לכתוב אותו. מיה מור, משחקניות הכדורסל הטובות בעולם בשנים האחרונות, הודיעה בפברואר כי הוא לוקחת הפסקה מהמשחק בשנה הקרובה, ולמעשה מוותרת על סכומים יפים שהיתה יכולה להרוויח באירופה וב-WNBA. מור בת ה-30 הדגישה שהיא לא פורשת, אבל ב"טריביון השחקנים" הבהירה כי הבינה שיש מדדים נוספים להצלחה מלבד כדורסל מקצועני.

"אני מודדת הצלחה על ידי השאלה 'האם אני חיה את הייעוד שלי?'", כתבה, "למדתי לפני זמן רב שהייעוד שלי הוא להכיר את ישו ולהפיץ את בשורתו. ב-2019 לא אתרכז בכדורסל, אלא בבני משפחתי. אשקיע זמן גם בחלומות כמורה בהם הרהרתי בלבי במשך שנים. בכך שאגיד לא לכדורסל בשנה הזו, אגיד כן למשפחה ולמשפחת האמונה שלי כפי שלא אמרתי מעולם בעבר". בדיעבד, מור השקיעה מזמנה גם בג'ונתן איירונס – אסיר ממיזורי שמרצה 50 שנים בכלא בעוון שוד ותקיפה בנשק קטלני. היא מאמינה כי הוא חף מפשע ומנסה לעזור לו. חזרה לכדורסל? "התיאור 'עתיד לא ידוע' הוא התשובה היחידה שאני מרגישה בנוח לתת", אמרה לאחרונה ל"ניו יורק טיימס".

מיה מור, השנה, בפריז. "למדתי לפני זמן רב שהייעוד שלי הוא להכיר את ישו ולהפיץ את בשורתו"
Omar Vega/אי־פי

מקרה קוליסון הוא גם לא חסר תקדים כשמדובר ספציפית בעדי יהוה. ב-1969, כשפיטר נואלס פתח את הדלת לשני זרים בעת ששיחק בקבוצת הכדורגל האמריקאית קנזס סיטי ספרס, החלה שרשרת של אירועים שהובילה בסופו של דבר לפרישתו של אחד הכדורגלנים האנגלים הפופולריים ביותר בגיל 23 בלבד. "בזמנו הייתי אתאיסט", סיפר בעבר, "אהבתי להיות כדורגלן, הייתי טוב בזה ונהניתי מכל מה שנלווה לכך. כשהאנשים הללו דפקו על דלתי, שאלתי אותם למה אבי ושתי אחיותיי, שלא חטאו בדבר, מתו. הם ענו על כך, ואז ענו על עוד שאלה ועוד שאלה".

כשחזר לאנגליה, סיפר נואלס כי איבד את האמביציה לשחק. יום אחד פשוט לא הופיע במתחם האימונים של וולבס. משחקן שזכה להשוואות לג'ורג' בסט, שהיה מועמד לעבור לליברפול והיה על סף זימון לנבחרת אנגליה לקראת משחקי מקסיקו 70', הוא הפך חלבן ועובד מחסן. את שאר הזמן הקדיש לתנ"ך ולדפיקה על דלתות של אנשים אחרים. "לאמי היה קשה עם זה ואחי אמר 'תנו לו שישה חודשים והוא יחזור'", סיפר נואלס בשנה שעברה ל"אקספרס&סטאר", "שלחו לי חוזים לעשר שנים וציפו שאחתום, אבל מעולם לא התחרטתי. אפילו לא פעם אחת. זו היתה ההחלטה הטובה ביותר שלקחתי בחיי".

נואלס - דלג

המשפט הזה חוזר על עצמו גם בסיפורו של איליי הרינג, אחד משחקני הפוטבול הטובים במכללות באמצע שנות ה-90. אחרי שהחליט לוותר על פוטבול מקצועני מטעמי אמונה - וספציפית שמירת שבת - הוא שלח לכל קבוצות ה-NFL מכתב בו הודיע להן על כוונותיו לפני דראפט 1995. למרות זאת, אוקלנד ריידרס היו בטוחים שיצליחו לפתות אותו: הם בחרו בו בסיבוב השישי והציעו לו חוזה בגובה 1.5 מיליון דולר לשלוש שנים. הרינג עמד בפיתוי, ובחר מסלול קריירה של מחנך עם משכורת התחלתית של 22 אלף דולר לשנה. "לפחות יצא לי מזה טי-שירט של הריידרס", אמר בהומור ל"דזרט ניוז" ב-2015, "החוזה לא באמת היה פיתוי עבורי. מעולם לא היתה בי חרטה. אחרי 20 שנה, אני יכול לומר שהאל עמד בהבטחותיו ובירך אותי שוב ושוב בחיי. אני אסיר תודה על ההחלטה הזו".

נואלס סיפר כי נשאל שוב ושוב על ידי אנשים מדוע אי אפשר לשלב בין האמונה לספורט. בתשובתו היפנה אותם לתנ"ך, שם נכתב כי "כל בני האדם נוצרו שווים" - משהו שלא הרגיש לו נכון כשלבש את חולצת הכדורגל שלו. "פתאום אנשים מתחילים להעריץ אותך, להתייחס אליך אחרת", אמר, "הרגשתי שהייתי חייב לבחור איזה חיים אני רוצה".

כעת עשה קוליסון את הבחירה שלו. "תמיד הרגשתי צורך לעשות יותר כדי לעזור לאחרים", נימק אותה. גם אם קשה להחליק בגרון אלטרואיזם בשווי 10 מיליון דולר, כמעט חייבים לכבד את זה. ואולי גם לאחל לו שיצטרף לרשימה של אלו שאינם מתחרטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#