בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 59 שנה

איש לא הצליח לעצור את הסקורר האנגלי הגדול בהיסטוריה. רק הנפש הפגועה שלו

האינסטינקטים הנדירים של ג'ימי גריבס הותירו מאחור שובל של יריבים חסרי אונים והפכו אותו לאחד מגדולי הסקוררים. הרגליו עוד ידרדרו אותו לאלכוהוליזם ולפשיטת רגל, ואת הזכייה בגביע העולם הוא יזכור ברגשות מעורבים, אבל עד היום אי אפשר להוציא אותו מספר השיאים

17תגובות
גריבס במדי נבחרת אנגליה ב-1965. הודה כי שתה כל כך הרבה עד ש"השנים 1974 עד 1978 אבדו לי"
Robert Rider-Rider / AP

19.11.1960 באחד מימיו כמנג'ר קווינס פארק ריינג'רס בין 2012 ל־2015 שהה הארי רדנאפ במגרש האימונים של הקבוצה, כשעל מסך במקום הוקרן שער של ליאו מסי. "הוא נכנס לרחבה, לקח את הזמן, חיכה שכל שחקני ההגנה והשוער יבצעו מהלך, ואז פשוט גלגל את הכדור לרשת", משחזר רדנאפ באוטוביוגרפיה שלו. בעוד שחקני ריינג'רס מריעים, המנג'ר שלהם הגיב באדישות. "אמרתי להם שג'ימי גריבס הבקיע שער כזה בכל סוף שבוע", הוא מציין, "ובתכיפות גבוהה יותר".

כמו רדנאפ, יש אנשים שמוכנים להישבע כי ראו את מסי משחק כדורגל עוד כשניצוץ בעיני אביו נדלק לכל היותר כשראה את ארגז החול בגן הילדים. כדרכן של אגדות ייתכן שגם זו מוגזמת, ומבוססת על זיכרון שמשמר את הרגעים הטובים. רק שבמקרה של גריבס, יש כל כך הרבה רגעים טובים - לפחות 422, כמספר השערים שהבקיע ב־602 הופעות בקבוצותיו בין 1957 ל־1971. 357 מהם נכבשו בליגה האנגלית הבכירה. אף אחד מאלו שהיו לפניו, שלא לדבר על אלה שבעטו בזעם אחריו, לא הצליח ולא מצליח אפילו לדגדג את הנתון שהעמיד אחד מגדולי הסקוררים בהיסטוריה.

וגריבס בכלל לא היה אחד שבועט בכדור בזעם. למעשה, הוא כמעט לא טרח לחפש את המסגרת מחוץ לרחבה. דרכו להבקעת עוד שער ועוד שער עברה בשילוב של יכולת כדרור עילאית, סיבוב מהיר וכישרון נדיר למצוא דרך להשכין את הכדור במקום הנכון. "אף אחד לא הניח את הכדור ברשת כמותו", אמר פאט ג'נינגס, שוער טוטנהאם, "ג'ימי פשוט מסר לרשת".

גריבס - דלג

שער מפורסם שהבקיע ב־1965 נגד מנצ'סטר יונייטד מאפיין אותו; הוא קיבל את הכדור 30 מטר מהשער, השכיב יריב אחד בעודו מסתובב ורץ קדימה, עבר שחקן שני כאילו אינו שם, ברח מהשוער וגלגל פנימה. "התחלתי לעשות זאת במגרש המשחקים בבית הספר, זה אינסטינקט, טבעי", אמר פעם על יכולת הכדרור שלו, "לא הייתי בעל ביטחון כזה מחוץ למגרש. בצורה מסוימת, כשעברתי את מנהרת השחקנים זה כבר לא היה אני".

את הכישורים שחידד במשחקים עם כדור טניס ברחובות הביא גריבס ב־1955 לצ'לסי, שחטפה אותו בגיל 15 מטוטנהאם. כשעזב את בית הספר יכול היה להתמחות בבית דפוס של "הטיימס", "אבל ידעתי שזה חייב להיות כדורגל", אמר. זו היתה בחירה מוצלחת. את עונת 1956/57 יסיים עם 114 שערים בקבוצות הצעירות של צ'לסי. באוגוסט 57' יופיע לראשונה בבוגרים, בגיל 17, ויכבוש ב־1:1 נגד טוטנהאם - ממשיך טרנד שיאפיין אותו כל הקריירה: הוא תמיד כבש בהופעות בכורה. בקבוצת בית הספר, בנבחרת עד גיל 23, בנבחרת הבוגרת, בצ'לסי, במילאן, בטוטנהאם, בווסטהאם.

"תרמתי מאוד במשחקי הראשון", אמר פעם גריבס, "משם, בדרכים רבות, היה רק כיוון אחד (למטה). ביליתי את 13 השנים הבאות בלוודא שזה לא יקרה". את העונה הראשונה בצ'לסי סיים עם 22 שערים. בשנים הבאות מספריו יתנפחו עוד ועוד. בנובמבר 1960 היה לשחקן הצעיר ביותר - עוד לא בן 21 - שמגיע ל־100 שערים בליגה האנגלית. "עברתי פעם בצורת הבקעות. אלו היו 15 הדקות הגרועות בקריירה שלי", התלוצץ פעם. את יריביו חסרי האונים זה לא הצחיק. גורדון מילן, שחקן פרסטון, סיפר כי לפני משחק נגד צ'לסי המנג'ר שלו הורה לו להתרכז רק בהיצמדות לגריבס. אז הוא נצמד. צ'לסי ניצחה 4:5, גריבס כבש את כל החמישה. "הוא היה משהו אחר", אמר מילן.

גריבס - דלג

בדבר אחד, גריבס היה כמו כולם - בעל משכורת מעליבה, לנוכח תקרת השכר שהונהגה בשעתו. "היית צריך להילחם כדי לקבל 8 ליש"ט בשבוע בחורף ו־7 בקיץ", אמר לימים ל"גרדיאן". גם כששכרו שופר ל־20 ליש"ט, נותר לא מרוצה. זו היתה סיבה עיקרית למעברו ב־1961 מצ'לסי למילאן, בה הוכפל שכרו פי שישה. הכסף, גילה, לא שווה את זה. "כמו להיזרק באמצע אפריקה האפלה", אמר על ימיו באיטליה, שכללו קשיי התאקלמות ויחסים גרועים עם המאמן. "גיליתי שיש לי מעט מאוד בחיים מלבד לשחק ביום ראשון ולהתאמן בין לבין, זה נהיה מדכא", הסביר מה גרם לו לברוח הביתה אחרי ארבעה חודשים. הוא חתם בטוטנהאם, שהתעקשה לשלם עבורו 99,999 ליש"ט - כדי לחסוך ממנו את העול הטמון בהיותו השחקן הראשון שמשלמים עבורו באנגליה 100,000.

ספק אם יש עול שהיה מונע מגריבס להבקיע. אפילו באיטליה ההגנתית עשה זאת תשע פעמים ב־12 הופעות. בטוטנהאם המשיך במה שידע טוב מכולם, החל בשלושער בבכורה. "כשקיבל את הכדור ברחבה, העולם נעצר", הגדיר זאת רדנאפ, שזכה לשחק מולו, "כאילו מישהו לחץ pause בטלוויזיה. האקשן סביבו נמשך, אך ג'ימי נראה כפי שפועל בממד אחר. אטי יותר, רגוע יותר, לא מודע למהומה סביבו. שחקן התעופף לעברו, וג'ימי העמיד פנים שהוא בועט. שחקן זרק עצמו לתיקול נואש, וג'ימי עצר את הכדור. שחקן רץ, וג'ימי עבר לרגל האחרת. השוער ניבא את הכיוון וזינק, וג'ים הניח את הכדור בעדינות בפינה האחרת. וכשהכדור נשק לרשת, היו גופות שרועות בכל מקום".

איכשהו, לכל זה נלוו מעט תארים. גריבס זכה בשני גביעים אנגליים והיה חלק מהזכייה של טוטנהאם בגביע המחזיקות, אבל באליפות לא נגע. נדמה כי לכל אחת מקבוצותיו האנגליות הגיע רגע אחרי שיאה. "פשוט רציתי לשחק", אמר בביטול. מעורבותו החלקית בתואר הגדול בחייו כן הטרידה אותו. גם בנבחרת אנגליה הפציץ - 44 שערים ב־57 הופעות - ובגביע העולם 66' היה שחקן הרכב בשלב הבתים, אך נפצע במשחק האחרון ונזקק לתפרים. ג'ף הרסט החליף אותו בהרכב, כבש את שער הניצחון ברבע הגמר ולא עזב את ה־11. למרות שהחלים, גריבס ישב בגמר ביציע - בשעתו לא היו חילופים - וצפה בהרסט מרשית שלושער מול מערב גרמניה. "עצוב, סחוט, כועס", אמר לימים ל־BBC על תחושותיו, "זה עמד להיות רגע השיא בקריירה שלי, וזה מעולם לא קרה".

גריבס - דלג

לגביע העולם הבא, במקסיקו 70', הגיע גריבס בדרך בלתי שגרתית - במכונית, כנהג במירוץ ראלי עולמי. בנבחרת כבר לא נכלל. הוא לא היה אותו שחקן. "רפלקסים הם הדבר הראשון ששחקן מאבד, והוא הסתמך עליהם מאוד", אמר ביל ניקולסון, המנג'ר שלו בטוטנהאם, ששלח אותו לווסטהאם. במדיה, גריבס כבר ספר יותר כוסות בירה משערים. עוד קורבן של תרבות השתייה בכדורגל האנגלי.

בשיאו נהג גריבס לעשן, לפעמים עשר סיגריות ביום. לטענתו, זה עזר לו להירגע. גם אלכוהול צרך, אבל הכמויות גברו ככל שהתקרב לסוף הקריירה. הוא סבור שזה נבע משילוב של תסכול מהירידה ביכולתו והשפעת מות השני מחמשת ילדיו מדלקת ריאות, שנים קודם לכן. לכך נלוותה גם התמודדות עם פרישתו ב־1971 בגיל 31 בלבד, אחרי שנה בווסטהאם. "בסוסים יורים, ולדעתי הרבה שחקנים היו מעדיפים שיירו בהם כשהקריירה שלהם הסתיימה", אמר. משזה לא קרה, סיפר ל"גרדיאן", "לפעמים הייתי שותה עד 20 פיינטים של בירה ביום, הולך הביתה, ושותה בקבוק וודקה שלם לפני השינה. הייתי מניח וודקה ליד המיטה כדי שאוכל לשתות ברגע שאתעורר. זה מנע מידיי לרעוד, הרגיע את עצביי והכין אותי ליום נוסף של שתייה מרובה". ל"אינדיפנדנט" הוסיף: "השנים 1974 עד 1978 אבדו לי".

הוא איבד יותר מכך. אשתו עזבה אותו, או "את הזר שהפך להיות", כהגדרתה. הוא פשט רגל, התגורר בדירת חדר והתפרנס ממכירת סוודרים לנשים. נקודת השבר היתה כשאושפז במשך חודשים במוסד לפגועי נפש. את התאריך בו הפסיק לשתות אינו שוכח: 28 בפברואר 1978. "חשבתי 'אני לא יכול לעשות את זה יותר', ובכך זה נגמר", אמר. מאז, ניצח במאבק היומיומי בפיתוי לאלכוהול. אשתו של חברו לקבוצה לשעבר, קליף ג'ונס, אף גייסה אותו בניסיון להתמודד עם בעיית השתייה של בעלה. "זה שינה את חיי ואת חיי משפחתי", אמר ג'ונס על עזרתו של גריבס. לימים יופיע גריבס במשך שנים בתוכנית טלוויזיה פופולרית לצד איאן סנט ג'ון, שחקן ליברפול לשעבר. כשהשניים יישאלו מי השפיע על הקריירה שלהם יותר מכל, ינקוב סנט ג'ון בשמו של ביל שאנקלי, המנג'ר שלו. תשובתו של גריבס: ולדימיר סמירנוף.

הארי רדנאפ ב-2010, כמאמן טוטנהאם. "כשקיבל את הכדור ברחבה, העולם נעצר. כאילו מישהו לחץ pause בטלוויזיה" אמר על גריבס
REUTERS

כשהפסיק לשתות, שבו חייו למסלול. אשתו חזרה אליו. היום הוא סב לעשרה נכדים ולשלושה נינים, אך מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לטיפול סביב השעון בגלל שבץ שעבר ב־2015. "אני אמור להיות מת, אבל אני כאן ונלחם", אמר גריבס בן ה־79. הישגיו יישארו הרבה אחריו. הוא עדיין כבש יותר מכל שחקן בליגה האנגלית, עדיין הגיע ל־100 שערים בגיל צעיר מכולם, עדיין שיאן הזכיות במלכות השערים (שש), עדיין מלך שערי טוטנהאם, רביעי ברשימת הנבחרת ושביעי בצ'לסי. ב־2009 גם היה בין השחקנים שסוף סוף קיבלו מדליה עבור הזכייה בגביע העולם ב־66', אחרי שבמקור הוענקו אלו רק לשחקני ההרכב בגמר. הוא אפילו היה מלך השערים בין הליגות הבכירות באירופה, עד שנעקף ב־2017 על ידי כריסטיאנו רונאלדו. אולי גם מבחינת הפורטוגלי, זה היה כמו לעבור את מסי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#