בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 26 שנה

האיש שעצבן חצי ליגה קיבל את העונש החמור מכולם ממייקל ג'ורדן. ואז גם מהקארמה

שנתיים וחצי חיכה אייזיה תומאס לזימון לנבחרת החלומות. מי שלא היה חלק מהקבוצה הגדולה בהיסטוריה כי "אף אחד לא רצה אותו שם", לא השתתף בסופו של דבר באליפות העולם בכדורסל בגלל קרע בגיד אכילס שגמר לו את הקריירה

15תגובות
אייזה תומאס בסדרת הגמר ב-1990. בדטרויט פיסטונס של שנות השמונים שיחקו הרבה בחורים רעים אבל לפני הכל היא נבראה בצלמו של תומאס
Elisa Amendola / AP

11.1.1994 שלושה חודשים לפני סיום הקריירה שלו, קיבל אייזיה תומאס את שיחת הטלפון שהיה בטוח שהגיע לו לקבל שנתיים וחצי לפני כן. טים הארדוויי מגולדן סטייט, שנבחר במקור ל"נבחרת החלומות 2", סבל מפציעה ממושכת, ומנהלי הנבחרת ניאותו לשאול את תומאס אם ברצונו להצטרף לסגל לאליפות העולם בטורונטו בקיץ - במסגרת אקורד הסיום של הקריירה שלו. "הופתעתי כשקיבלתי את השיחה", הודה בינואר 94', "יש כיום שחקנים טובים ממני, אבל אני אסיר תודה שהחליטו לתת לי את הכבוד שחלקו לאחרים. אני גאה במה שהשגתי בהתחשב בנקודת הפתיחה שלי בחיים".

במסגרת האגדות הרבות אודות ילדותו של תומאס, יש אחת שמגדירה אותו. זה היה "ליל הגיוס לכנופיות" במערב שיקגו, כשדפיקות חזקות על הדלת העירו את מרי תומאס באמצע הלילה. 25 אנשים עמדו על מפתן הדלת כשפתחה אותה, ושמעה ממנהיג הכנופייה כי הם דורשים שאחד מבניה יצטרף אליהם. "נכנסתי בחזרה הביתה, לקחתי את רובה הציד והבהרתי שיש אצלנו רק כנופייה אחת וזו כנופיית תומאס", סיפרה בעבר ל-ESPN, "ואז אמרתי שיסתלקו מהמרפסת שלי או שאפוצץ אותם לחתיכות שיגיעו עד הכביש המהיר. והתכוונתי לזה".

זו היתה נקודה המוצא של אייזיה, הצעיר מבין תשעה ילדים. בעבר סיפר כי היו תקופות שעולם הכנופיות משך אותו, בעיקר כי לא הכיר שום דבר אחר. עד היום בו גילה שיש לו ברירה, כשהלך לצפות בקרלי ניל וחבריו ל"הארלם גלובטרוטרס". "הם תופפו על הכדור כאילו הם מנגנים על פסנתר", סיפר תומאס בנאומו בהיכל התהילה, "אמרתי לעצמי שאלמד איך לעשות את זה". כשחזר הביתה, החל לכדרר ולזרוק לסל שאלתר מארגז חלב. "אפילו הצלחתי להטביע", הוסיף בחיוך.

אייזיה תומאס ב-2019. הוא היה שחקן יוצא דופן וכפועל יוצא, הפיסטונס הפכו יוצאי דופן
Tim Fuller/רויטרס

אי אפשר לדבר על תומאס השחקן במנותק מהסביבה בה התעצב אייזיה האדם, שבביתו שמע כיצד אביו בז לענף בו התאהב. "הוא שנא כדורסל כי שנא כל סוג של בידור", סיפר פעם, "הוא היה אומר לנו שבידור מקורו בעבדות. הוא לא אהב את העובדה שגברים אפרו-אמריקאים מבדרים באולם גברים לבנים". את המרירות והכעס הוציא האב על אמו של תומאס עד שעזב את הבית. כשבנו הצעיר עשה זאת בגיל 18, כשעבר לאוניברסיטת אינדיאנה, הקשיחות היתה חלק בלתי נפרד ממנו. "אייזיה היה מתבונן לפעמים בכנופיות ואומר לי 'לא יכול להיות שהכל רע בזה'", סיפר פעם אחיו פרסטון, "הוא היה שותל את המנטליות הזו בכדורסל שלו. מנטליות של כנופיות".

אותה מנטליות, שהוחבאה בגוף צנום שנעצר ב-1.85 מטר ומאחורי חיוך מלאכי, הפכה לקטליזטור של הכנופייה המפורסמת בהיסטוריה של הכדורסל. בדטרויט פיסטונס של שנות השמונים שיחקו הרבה בחורים רעים - ביל ליימביר, דניס רודמן, ריק מאהורן - אבל לפני הכל היא נבראה בצלמו של תומאס. האיש שלפי פט ריילי "היה חותך ממך את הלב בשביל לנצח, ואז מניח אותו על הרצפה ודורך עליו".

צ'אק דיילי ז"ל הגדיר את תומאס כאדם שתמיד רודף אחרי משהו, או "מחפש את הסיטואציה האופטימלית הבאה עבורו, מבלי לדעת באמת איך היא נראית". אלא שדיילי, המאמן האגדי של הפיסטונס, גם ראה את הצד השני של המטבע. "אם הוא היה גבוה ב-13 סנטימטרים, אני לא בטוח שלא היינו מדברים על השחקן הטוב בתולדות המשחק", אמר עליו, "הוא אמיץ, אינטליגנטי, יש לו חוכמת רחוב והוא מבין את העולם. כל אלה הפכו אותו לאדם יוצא דופן".

אייזיה תומאס - נאום היכל התהילה - דלג

תומאס גם היה שחקן יוצא דופן - כזה שמסוגל לקלוע 25 נקודות ברבע על קרסול נקוע בסדרת גמר - וכפועל יוצא, הפיסטונס הפכו יוצאי דופן. אם דטרויט שיחקה שנים עם קוף על הגב, שסימל חבורה שאינה זוהרת כמו הלייקרס או אהובה כבוסטון, זה היה כי מנהיגה סחב מטענים רגשיים בגודל גן חיות שלם. "באימונים דיילי היה אומר 'הנה הכדור, תילחמו על הדקות שלכם', ואנשים היו משתוללים", סיפר פעם מאהורן, "המנטליות של אייזיה הכתיבה את זה".

אם להאמין לג'ון סאלי, חבר נוסף בפיסטונס, המנטליות של תומאס שיחקה גם תפקיד בחוסר חיבתו לרוקי של שיקגו בעונת 1984/85. "יום אחד אייזיה חזר הביתה לשיקגו וראה את אחיין שלו עם גופייה של ג'ורדן", סיפר סאלי ל-VLADTV, "הוא שאל אותו מה קורה עם זה, והאחיין ענה לו 'אני גר בשיקגו, זו הקבוצה שלי'. אייזיה התעצבן".

אם להאמין לאחת מתיאוריות הקונספירציה הפופולריות בהיסטוריה של ה-NBA, העצבים הללו תורגמו לארגון חרם כלל-גלקטי באולסטאר 85' על הכוכב החדש ש"גונב" לוותיקים את תשומת הלב והחסויות. ג'ורדן סיים את המשחק עם 7 נקודות ב-2 מ-9 מהשדה, והחצים הופנו לעבר רכז נבחרת המזרח שמיעט למסור לו. תומאס הכחיש - "אתם מדברים על סיטואציה בה אני, לארי בירד, דוקטור ג'יי ומוזס מאלון מתכנסים ואומרים 'בואו לא נמסור לו את הכדור', זה אבסורד" - אבל מה שחשוב זה שג'ורדן האמין בכך. תומאס נכנס לרשימה השחורה של מי שיהפוך לשחקן הגדול בהיסטוריה, ואף פעם לא יצא ממנה. סדרות הפלייאוף הקשוחות בין הבולס לפיסטונס בסוף שנות השמונים ודאי לא תרמו לחברות שמעולם לא היתה ביניהם.

מג'יק ואייזיה - דלג

עד היום חופף רגע הנקמה הגדול של ג'ורדן לרגע בו בחרה ועדה מיוחדת את חברי נבחרת החלומות למשחקי ברצלונה 92'. בזמן אמת ג'ורדן הכחיש, אך לסופר ג'ק מקולום אישר ג'ורדן ב-2011 כי אמר בזמנו את המילים "אני לא רוצה להיות שם אם אייזיה יהיה שם" לרוד ת'ורן, שעמד בראש הוועדה. והוא לא היה היחיד. "בזתי לאופן בו הוא שיחק את המשחק", אמר סקוטי פיפן בסרט הדוקומנטרי על הנבחרת, "לא רציתי אותו בדרים-טים. איני יכול לדבר בשם ג'ורדן, אבל אני לא חושב שהוא רצה אותו שם". על כך תומאס כבר התקשה להבליג, גם שנים אחר כך. "אין לי בעיה שהשחקנים הגדולים ביותר יגידו שלא רצו לשחק איתי", אמר בתוכנית Open Court, כשהוא שכוב על ספת פסיכולוג מאולתרת, "אבל כל מי שמתחת להם - הרבה מתחת - זה לא הגיוני בעיניי".

אבל זה היה בדיוק העניין: השחקנים הגדולים ביותר באמת לא רצו אותו שם. הדלק שהניע את תומאס היה להירשם בדפי ההיסטוריה לצדם, אבל המרדף אחר התהילה הוציא ממנו צדדים מכוערים. ג'ורדן ראה בו שילוב של הג'וקר ולקס לות'ר. לארי בירד אמנם לא זז מעולם מעמדת המוצא "לא אכפת לי" אחרי שתומאס אמר עליו שלולא היה לבן "היה נחשב רק עוד שחקן טוב", אבל הוא גם מעולם לא שכח זאת.

חברי הוועדה, מצדם, התקשו למחוק זיכרון אחר. ראס גראניק, סגן נשיא USA Basketball באותן שנים, סיפר כי "בחרנו את שחקני הנבחרת בדיוק אחרי ששיקגו הדיחה את דטרויט בפלייאוף וזה היה תזמון אומלל מבחינתו של אייזיה. התמונה שלו מוביל את הפיסטונס לחדר ההלבשה לפני סיום המשחק האחרון, מבלי ללחוץ ידיים לשחקני הבולס, היתה טרייה במוחם של כולם". התגובה של תומאס - "אם יש דבר אחד שאני לא טוב בו זה משחקים פוליטיים" - זכתה בדיעבד לגיבוי נטול PC מליימביר. "בתקופה הספציפית הזו בזמן כבר נחשבנו נחלת העבר", הסביר למקולום, "נבחרת החלומות היתה קרב פוליטי, ואם יש קבוצה אחת ושחקן אחד שלא היו מסוגלים לנצח בו אלה דטרויט ותומאס".

מייקל ג'ורדן לפני משחק האולסטאר ב-2003. העובדה שתומאס אימן את ג'ורדן היתה קריצה שובבה של הגורל
AP

ג'ורדן ספג את רוב הספקולציות על השארתו של תומאס מחוץ לנבחרת, אבל לימים נודע שדווקא הגשר ששרף האחרון עם מי שנחשב חברו הטוב ביותר היה המסמר הסופי. עם מג'יק ג'ונסון הוא היה יוצא לחופשות משותפות בהוואי ועורך אימונים בקיץ. בביתו של מג'יק בבל אייר, חדר האורחים נקרא "החדר של אייזיה". כשהפיסטונס היו בלוס אנג'לס כדי לשחק מול הקליפרס, הושארו לו שני סטים של מפתחות - לבית ולרולס רויס של הבעלים. אלא שמג'יק, שהיה מחליף נשיקות על הלחי עם תומאס לפני משחקים, מעולם לא סלח לתומאס על התנהגותו אחרי שהודיע כי הוא נושא את נגיף ה-HIV.

בספר "כשהמשחק היה שלנו", מג'יק - שתמיד מצטייר כמי שרק מנסה לצאת בסדר עם כולם - סגר חשבון פתוח עם מי שבמשך רוב האייטיז נחשב חברו הטוב ביותר. "אייזיה חיסל את הסיכויים שלו להשתתף באולימפיאדה", כתב, "אף אחד לא רצה לשחק אתו. הוא תמיד רצה להיכלל בשיחה אודות השחקנים הגדולים ביותר, ואולי זה היה קורה אם היה מתנהל אחרת. אבל הוא קינא באחרים וקיבל החלטות קטנוניות. הוא עצבן חצי מהליגה, ועדיין לא הבין איך הוא לא בדרים טים. לא היה שחקן אחד בנבחרת הזו שאמר 'אנחנו צריכים אותו'. סימנו את מייקל, אבל זה לא היה הוגן. אלו היו כולם. הוא היה האכזבה האישית הגדולה ביותר בחיי. לעולם לא אבטח בו יותר".

ב-2017, לעיני המצלמות, השניים התיישבו לאיחוד שהסתיים בדמעות אמיתיות וחיבוק מרגש. את המעגל עם נבחרת החלומות, לעומת זאת, תומאס מעולם לא הצליח לסגור. במשחק מול אורלנדו ב-19 באפריל 94' הוא חדר לסל כשהרגיש שמישהו בעט לו בשוק. "הסתכלתי על השופט במבט של 'לא ראית את זה?'", סיפר לימים על הרגע בו קרע את גיד האכילס וסיים את הקריירה. לאליפות העולם כבר לא הגיע, כמו גם לדרגה אליה שאף בפירמידה הדמיונית של המשחק - זו ששוכנים בה מג'יק, בירד וג'ורדן. העובדה שאימן את האחרון באולסטאר 2003, רגע לפני שג'ורדן ירד מהבמה, היתה קריצה שובבה של הגורל. "הוא יקבל כמה דקות וזריקות שירצה", הבהיר אז תומאס, "המטרה שלי היא להפוך את האירוע למהנה ככל האפשר עבורו". באותו רגע, שנות השמונים הקיאו קצת בפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#