בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

המשחק הגרוע ביותר שלה העונה הוכיח: למכבי תל אביב הזאת אין גבול

מכבי תל אביב שמה לאולימפיאקוס את המשחק הזה בידיים, נתקעה בהתקפה, ועדיין הצליחה לקחת אותו בחזרה. בעבור אחרים ניצחון דרמטי כזה הוא עניין מרגש, אבל בשביל מכבי זה כבר הפך לעניין שבשגרה

תגובות
סקוטי ווילבקין שואג, אמש ביד אליהו. אקשן ללא הפסקה
ניר קידר

שעתיים לפני שווייד בולדווין עשה צעד מיותר לכיוון טיילר דורסי, עוזב לחצי שנייה את האדם היחיד באולם של 11 אלף אנשים שאסור היה לו לעזוב גם במחיר הידבקות בקורונה, ניקולה מירוטיץ' קלע זריקה גדולה עבור מכבי תל אביב. אחרי סיבוב, על רגל אחת, בזריקה עם קשת גבוהה מהפינה, הוא ניצח בשנייה האחרונה את צסק"א במוסקבה. על פניו הוא חגג עם חבריו את הניצחון של ברצלונה, אבל בעיניים שמעון מזרחיות, הסאבטקסט היה ברור: ממני אליכם, באהבה, ניקו. בשבועות בהם מתנהלת מלחמה קרה בחזית הישראלית-רוסית על יתרון ביתיות בהצלבה, שעשוי להיות ההבדל ששווה פיינל-פור, לכל ג'סטה מהסוג הזה יש חשיבות עצומה.

בפועל, מכבי תל אביב היתה הכי קרובה שיש לבעוט בה בצורה מפוארת כל הדרך חזרה לספרד. המפגש מול אולימפיאקוס התפתח להופעתה הגרועה ביותר העונה, אבל באופן פרדוקסלי כשמדובר במשחק עם סוף משוגע, כל מה שקרה בו דווקא מאוד הגיוני. הרי מבחינת מכבי, זו עונה שמוגדרת על ידי הנסיבות; כמות הפציעות של שחקני המפתח יצרה מרקם שונה בתכלית מהמתוכנן, אבל גם סייעה בעקיפין לגיבוש האופי המיוחד של הקבוצה. השחקנים התרגלו לשחק עם הגב לקיר, עם רוטציה מקוצרת, עם קרסול חבוש וטחול נקוע. משחקים צמודים וקאמבקים ברבע האחרון הפכו עניין מרגש עבור אחרים אבל שגרה עבורם, כמו שליפת ארנב מכובע עבור קוסם.

יורגוס פרינטזיס, אתמול בתל אביב. אולימפיאקוס הציגה שינוי חד בתסריט הקבוע
ניר קידר

בתוך כל זה, נחתה עליהם אולימפיאקוס והציגה שינוי חד בתסריט הקבוע. אצל מכבי, פייבוריטית ממילא בבית, הסגל התמלא עוד יותר עם שובם של זוסמן ואייסי. פתאום היריבה היא זו שיש לה פצועים על המשקל ושלל שחקנים חדשים, שלא ידעו את סופו או הספיקו לטעום סופלקי. וכאילו כדי להוסיף לתחושת ה"צריכים רק לעלות על הפארקט כדי לנצח", אז ספק אם אולימפיאקוס - באיזושהי עונה, מפעל או מסגרת - נראתה גרוע יותר מכפי שנראתה במחצית הראשונה אתמול (חמישי). 12 איבודי כדור, חמישה שחקנים שלא הולך להם כלום, אפס סינכרון. מכבי רק עשתה את עצמה לוחצת על דוושת הגז וכבר השלימה ריצת 0:14 בדקות האחרונות של המחצית.

לייחס לאולימפיאקוס כוונת זדון בתרדמה הכללית שנפלה על מכבי זו מחמאה שלא באמת מגיעה לה. זה ממש לא היה זה; באיזשהו שלב ברבע השלישי, האורחת פשוט לקחה בלית ברירה את מה שהמארחת התעקשה לדחוף לה לידיים. והו, כמה שהתעקשה: מעט מאוד התקפות של מכבי אתמול נראו מוכרות ממשחקים קודמים. היו שם הרבה יותר ראש בקיר והתעקשויות על זריקות קשות, שאולי נבעו בכלל מחרדת ביצוע בטריטוריה לא מוכרת. בעונה של אקשן ללא הפסקה, משחק כזה היה כדור שינה.

מכבי תל אביב אולימפיאקוס - דלג

הגרסה הנוכחית של מכבי צמודה למדד האדרנלין, וזו הסיבה שגם בפיגור ארבע, חצי דקה לסיום, היו יותר סיבות להאמין שתנצח מאשר שתפסיד. במובן הזה, השתלשלות העניינים הדרמטית - כולל שריקה יוצאת דופן שהעניקה שלוש זריקות עונשין לווילבקין ושלשת הניצחון שלו שהגיע לאחר מכן - היתה עולם כמנהגו נוהג מבחינת מכבי. עד כה זו פשוט עונה כזו, בה אין גבול לשפנים שנשלפים מהכובע הבלתי נראה של ספרופולוס. גם בעלי לב חלש חייבים להודות שזה בטח הרבה יותר מעניין מלנצח בשמונה נקודות במשחק נטול דרמה. מירוטיץ', ידיד המחלקה, ודאי יהנהן בהסכמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#