בהיעדר הספורט, משתרר שקט מפחיד. אולי הוא מה שישכנע את כולנו לפחד
הספורט ליווה אותנו בחוקיות ברורה המציעה ודאות בעולם שאינו ודאי. עולם אלטרנטיבי, ספק פנטזיה, במסגרתו סכנות מוחשיות עוברות ריכוך. ודווקא עכשיו, האולם בלוס אנג'לס עומד מיותם כמו זה בפתח תקוה, וה-NBA, הפרמייר-ליג וליגת העל צופות בקורונה עולה ליתרון
הספורט מלווה אותנו לאורך השנה, כל שנה, במסלול ידוע מראש, בחוקיות ברורה המציעה ודאות נדירה בעולם שאינו ודאי. אי אפשר להיות בטוחים בהרבה דברים בחיים כמו שאפשר לסמוך על עונת 2017/18 שתהפוך ל-2018/19, שתשתנה בתורה ל-2019/20, וכך עד אין קץ; שהאולימפיאדה תגיע אחת לארבע שנים, והיורו גם. שעונת ה-NBA תפתח במועדה ותגיע לסופה בתאריך שנקבע, שתתארך לכדי פלייאוף ותסתכם באלופה.
להבדיל מספר או סרט, על היצירה הזאת אפשר לסמוך שלא תסתכם בכותר אחד. המחזוריות וההמשכיות של הספורט - הקבוצות הן אותן קבוצות והן מתחרות באותן תחרויות באותם זמנים - מבטיחות את המשך המעקב. השפע ואפשרויות הצריכה הן כיום בלתי מוגבלות, וביחס ישיר גם התלות. אדם בועט בכדור באנגליה ואפשר לצפות בו אפילו בישראל, לא הרבה לפני שנצפה במישהו אחר מארצות הברית, קצת יותר גבוה, זורק כדור אחר לסל. עד מהרה, בלי ששמנו לב, הורכבו חיינו מצפייה בחיים של אנשים אחרים, שעושים דברים שהיינו רוצים לעשות בעצמנו אבל אנחנו פשוט לא יכולים.
הכל זמין, אפילו מה שלא ממש מעניין, כי זה בדיוק סוד הקסם - ספורט לא מעניין הוא עדיין תחליף מעניין לחיים עצמם, שהם לא יותר מאשר ספורט לאנשים רציניים מדי, אמיצים מדי, תחרות שבה כאשר מפסידים אז מפסידים באמת. ספורט הוא עולם אלטרנטיבי, ספק של תחליף חיים ופנטזיה במסגרתו סכנות אמיתיות ומוחשיות עוברות ריכוך, כמו כדור אקמול שמרוסק עבור ילדים שמתקשים בבליעה; בעולם האמיתי חולים או מתים, ובספורט בסך הכל יורדים ליגה. במלים אחרות - כשאנחנו צופים בספורט, אנחנו לא שומעים חדשות.
והנה, ודווקא כאשר הוא נצרך על ידי יותר אנשים מאי פעם אשר מזרימים סכומי כסף אדירים שלכאורה אמורים לבצר את מעמדו ולהבטיח את נצחיותו, הכל נעצר. אחת אחרי השנייה, כמו במפולת בבורסה, צנחו הלבנים מהחומה שחצצה בינינו לבין כל מה שנמצא מחוץ לגבולות השרירותיים של המגרש, ואנחנו פשטנו את הרגל; תחילה הליגה האיטלקית והספרדית, ובהמשך ה-NBA והיורוליג, ועכשיו גם ליגת האלופות, הליגה האנגלית והצרפתית, ואפילו ליגת העל והליגה הלאומית.
כן, גם עצירתן של המסגרות המקומיות ראויה לציון אף שלבטח לא מדובר באותה רמת ביצוע, היות שכאשר הספורט חדל להתקיים מתבטלים גם פערי הרמות. אין "טוב" ו"טוב פחות", יש רק אין. הריק משותף לכולם. אתמול היה כדור, והיום כבר אין, ואולם כדורסל ריק בלוס אנג'לס הוא ריק בדיוק כמו מגרש כדורגל מיותם בפתח תקוה, והשחקנים נעלמו מהפרקט המבריק כשם שנמוגו מהדשא רווי הגבשושיות. בישראל וברחבי העולם נפוץ כעת זן חדש של שקט, זה של הכדור שלא נבעט והכדור שלא פגע בטבעת, של האקדח שלא הזניק ושל הגוף הגדול שלא הוטל על המזרן. וזה מפחיד. לא מפחיד כמו קורונה, אבל בכל זאת מפחיד.
עצירת הספורט, פרט לכך שהיא נגזרת הכרחית לשיתוק עולמי הניכר גם בתחומים נוספים, היא כנראה הדרך הטובה ביותר לשכנע עשרות מיליונים (אם לא למעלה מכך) בחומרת המצב. למשך תקופה היו שהתקשו להעלות על דעתם את האפשרות שגומלין שמינית גמר ליגת האלופות לא יגיע לסיומו - שאם ליון אירחה את יובנטוס אז אין מצב שיובנטוס לא תארח את ליון, הרי ככה זה תמיד, כך זה נכתב בתקנון אופ"א, חוקיות ברמת המחזוריות של הטבע. והנה כבר אי אפשר לגמול על המשחק הראשון, לפחות לא כעת, וחייבת להיות לכך סיבה טובה במיוחד, או רעה במיוחד. שהמחזוריות הזאת נשברת, לפחות מושהית, ניתנת זריקת מציאות למי שעד היום השתמשו בספורט כדי לשמור על מרחק מסוים ממנה.
אבל מהרגלים ישנים קשה להיגמל, ובהיעלם הספורט מחיינו לא נותרה לנו ברירה אלא לחפש משחקים אלטרנטיביים. ואם כך, המשחק מול נגיף הקורונה התחיל. הוא עלה ליתרון, אבל עד לסיום נותר עוד זמן רב.
ZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZ ssssssss ContentId(7.3550771) whtzResponsive ZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZ ssssssss ContentId(7.3631980) whtzResponsive ZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZ ssssssss ContentId(7.3539480) whtzResponsive
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר