שלושה חודשים אחרי שזכתה במדליית זהב אולימפית, היא התבשרה: את חולה בסרטן השד - ענפים נוספים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה חודשים אחרי שזכתה במדליית זהב אולימפית, היא התבשרה: את חולה בסרטן השד

לכתבה
קיקאן רנדל, במרכז הסקי הסמוך לביתה. "כשגיליתי שאני חולה בסרטן, כמעט שלא האמנתי" ALANA PATERSON / NYT

קיקאן רנדאל עשתה היסטוריה כשהפכה לאמריקאית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית בסקי קרוס קאנטרי, אבל חלומותיה על חיים שלווים ונטולי דאגות התנפצו בערב אחד. סרטן השד בו חלתה אילץ אותה לנסוע מרחקים ארוכים, לעבור כימותרפיה, אבל לא הצליח למנוע את חלומה הגדול הבא: להביא ילד שני לעולם

תגובות

בסלון ביתה החדש, קיקאן רנדל אחזה פאה בשתי ידיה. השיער הטבעי שלה שב לאטו, אך יש עוד דרך ארוכה עד ששיערה יגע שוב בכתפיה, שיער לו נהגה להוסיף גוונים בצבע ורוד במשך רוב הקריירה שלה כגולשת סקי קרוס קאנטרי. לדבריה, "כדי שלא יהיה משעמם".

גם הפאה הבלונדינית בעלת גוונים ורודים. היא רכשה אותה בשנה שעברה באנקורג', אלסקה, עיר הולדתה, מקווה לספק לעצמה תחושה של נורמליות במהלך הסערה שהתרגשה עליה. "זה מצחיק", היא אמרה בשבוע שעבר כשהיא עוטה את הפאה על ראשה, "כעת, כשהפאה עליי, אני מרגישה כאילו זאת תחפושת".

שנה לפני כן, כשרנדל וג'סי דיגינס זכו במדליית זהב אולימפית ראשונה עבור ארה"ב בסקי קרוס קאנטרי, המדליסטית הטרייה כבר חלתה בסרטן השד; אבל היא עדיין לא ידעה זאת. אחרי ששכחה ההתלהבות הגדולה מהמשחקים האולימפיים בפיונגצ'אנג, דרום קוריאה, הדרמה האמיתית בחייה של רנדל הגיעה דווקא בלילה שקט ושליו - ופגעה בה כמו מכת ברק. היא הבינה שלמחלת הסרטן לא באמת משנה אם את מדליסטית אולימפית, אם את אייקון, אם מצבך הגופני טוב יותר מאשר זה של 99% מהאוכלוסייה. זה לא משנה גם אם למשפחתך אין היסטוריה עם המחלה.

זה קרה ב-13 במאי, יום האם, פחות משלושה חודשים לאחר הישגה הגדול ופרישתה שהגיעה מיד לאחר מכן. רנדל, בן זוגה ג'ף אליס ובנם בן השנתיים, ברק, בילו בסביבת ביתם החדש בפנטיקטון, עיר קנדית קטנה בין שני אגמים בעמק אוקנגן. הם טיילו על הרים סמוכים, קנו מנגל חדש לחצר וחוו יחדיו את ההאטה המבורכת שהגיעה אחרי המירוץ לאולימפיאדה.

רנדל ואליס, בביתם בפנטיקטון. "כל כך נהניתי מהחיים, מהעובדה שאני אמא, מכך שאנחנו מתחילים חיים חדשים ביחד"
ALANA PATERSON / NYT

"זה היה יום מצוין", אמרה רנדל בת ה-36, "כל כך נהניתי מהחיים, מהעובדה שאני אמא, מכך שאנחנו מתחילים חיים חדשים ביחד. ואז התארגנתי למיטה ופשוט התחלתי להרגיש את זה". עם אצבעותיה היא חשה בגוש די קשיח בשד הימני. "חשבתי שזאת היתה עצם כלשהי בהתחלה, אבל אחרי זה הרגשתי שזה גמיש יותר, שזה זז".

האבחנה ניתנה ב-31 במאי, בטלפון, כשהיא עשתה את דרכה לחתונה בשוודיה. רנדל התבשרה כי מדובר בגידול ממאיר מסוג קרצינומה. סרטן השד בגופה נמצא בשלב 2. "היא קיבלה את זה מאוד קשה, בהחלט היתה לה את האפיזודה המפורסמת שבה היא שאלה 'למה דווקא אני'", מתאר אליס את תגובתה של זוגתו, "היא שאלה את עצמה: 'איך זה אפשרי? אחרי כל השנים האלה סוף סוף זכיתי במדליה וכעת אני לא יכולה ליהנות מכך? דחיתי כל כך הרבה דברים בשביל הזמן הזה'".

הביתה, הלוך חזור

רנדל ואליס היו, באופן לא שגרתי, פתוחים למדי לאורך כל תהליך ההחלמה. במיוחד ברשתות החברתיות - במטרה לחבר את קהל המעריצים של רנדל למצבה וכן כדי לשמש מקור להשראה עבור אחרים המתמודדים עם המחלה. היא פרסמה תמונה שלה מחנות הפאות, מחדר השיקום בבית החולים, מול המראה בחדר האמבטיה ועל הספה בביתה, מותשת אחרי כימותרפיה.

"היא שאלה את עצמה: 'איך זה אפשרי? אחרי כל השנים האלה סוף סוף זכיתי במדליה וכעת אני לא יכולה ליהנות מכך? דחיתי כל כך הרבה דברים בשביל הזמן הזה'" ג'ף אליס, בן זוגה

רנדל איתרה את שני הגידולים (כל אחד בגודל אפונה, בערך) בשלב יחסית מוקדם וקיבלה אבחנה די מעודדת לסרטן מוכר ונפוץ למדי. אבל כמי שהגיעה רק לאחרונה לקנדה, היא טרם רכשה ביטוח בריאות. לאור המצב, הוועד האולימפי של ארה"ב הסכים להמשיך ולספק לה את מעטפת הביטוח ולמעשה דאג למימון הטיפולים היקרים; אבל היא נדרשה לקבל את עיקר הטיפול במרפאות בארה"ב.

היא בחרה לחזור לאנקורג', להוריה ולכמה מחבריה הטובים ביותר שהמשיכו להתגורר בעיר בה היא הפכה מזמן לגאווה מקומית כמי שהתחרתה בחמש אולימפיאדות. עם זאת, משמעות המעבר היתה שעליה להעביר שבועות ארוכים בלעדי ג'ף וברק ולנדוד בין קנדה לאלסקה במשך שישה סיבובים של כימותרפיה, ניתוח גב, ניתוח נוסף ו-33 סבבים של הקרנות.

זמן קצר אחרי שרנדל סיימה את סבב ההקרנות הסופי, ב-25 בינואר השנה אמה דבורה פתחה בקבוק שמפניה כדי לחגוג את המאורע. במקור, השמפניה הזאת נקנתה כדי לחגוג את זכייתה הנכספת במדליית הזהב האולימפית. "כשהסרטן התפרץ, אמא שלי החליט שלשמפניה הזאת תהיה משמעות חדשה", אמרה רנדל.

החלום: להביא ילד שני לעולם

בצד השמחה מההחלמה ישנו גם נטל פרטי. רנדל ואליס נאלצים לדחות את תוכניתם להרחיב את התא המשפחתי. "כשגיליתי שאני חולה בסרטן, כמעט שלא האמנתי", אמרה רנדל, "אמרתי לעצמי: 'עשיתי הכל נכון, ודאגתי לעצמי בצורה הטובה ביותר'. חיכיתי לחיים שיגיעו אחרי הקריירה. החלק המאכזב מכולם היה שלא יכולנו להביא ילד נוסף מיד לאחר שפרשתי".

כשהיא באמצע שנות השלושים לחייה, עם חלון הזדמנות קטן עד שתצטרך לעבור כימותרפיה נוספת בחודש יולי, רנדל ואליס החליטו להקפיא ביציות. הזוג נעזר בשירותיה של מרפאה בסיאטל, שלא היתה מסוגלת להעביר אליה את התרופות הנחוצות בגלל הגבלות ייצוא לקנדה. כך קרה שרנדל נסעה יותר מ-80 ק"מ אל הגבול, אספה את התרופות ועשתה את הדרך חזרה לפנטיקטון.

במטרה לשמש מקור להשראה עבור אחרים המתמודדים עם המחלה, היא פרסמה תמונה שלה מחנות הפאות, מחדר השיקום בבית החולים ועל הספה בביתה, מותשת אחרי כימותרפיה

רנדל מספרת שהצליחה לייצר תשע ביציות, וכי שש מהן עמדו בתנאי הסף. בהמשך חמש נותרו תקינות, אבל רק שלוש ביציות שרדו את השבוע הראשון. בנוגע לאלו שנותרו, אמרה רנדל, רק לאחת מהן היה סיכוי טוב להיוולד תינוק בריא ושלם. "היינו שמחים להביא לעולם שלושה ילדים, אבל קיבלנו אחד", היא אמרה, "הביצית מעבירה את זמנה באחסון בסיאטל, ויכולה להישאר שם עד ל-10 שנים".

רנדל אמרה שהיא ציפתה לכך שתהיה מטופלת בתרופות אנטי-הורמונליות במשך לפחות חמש שנים, אולי אפילו עשר. הריון אינו מומלץ במהלך טיפולים מהסוג הזה, על אף שייתכן כי רנדל תבחר לקחת פסק זמן מהטיפול התרופתי על מנת להביא ילד לעולם.

"לא אומרים לחולי סרטן מה הם כן יכולים לעשות"

במקור, המשפחה עברה לפנטיקטון בעקבות עבודתו של אליס, בעברו רץ משוכות ל-400 מטר שייצג את קנדה ובהמשך הפך בעצמו לגולש סקי קרוס קאנטרי. מאז חלתה רנדל, אליס עזב את עבודתו החדשה כדי למלא תפקיד גדול יותר בגידולו של ברק. כעת הזוג עובד ביחד, מתמקדים בעיקר בעסקיה של רנדל ובארגוני צדקה שונים.

סדר יומה של רנדל כולל אימון בחדר הכושר הקטן שבקומת הקרקע. בבוקר יום שישי האחרון, היא ביצעה סבב תרגילים הכולל הרמת משקולות, עבודה על כוח סיבולת ועוד, מנסה לחזור לשגרה שהכירה. בסמוך אליה בחדר, נמצאת תמונה שלה עם מדליית הזהב מפיונגצ'אנג, כשידיו של אליס מורמות מעלה כאות ניצחון. כיום, על אף שיש סימנים מעידים כלשהם, רנדל נראית חטובה ובכושר מצוין. "למזלי כל השרירים עדיין כאן", היא אמרה.

טוב, היא עשתה בהם שימוש: כשהיתה באנקורג' היא רכבה על אופניים אל מרפאת הטיפולים, וזמן קצר לאחר הניתוח הראשון שעברה כבר עלתה על מגלשיים. בספטמבר האחרון היא ניצחה בריצת 10 ק"מ בפנטיקטון ובחודש שעבר היא זכתה במקום הראשון בתחרות סקי באנקורג'. "אני חושבת שלא אומרים מספיק לחולי סרטן מה הם כן מסוגלים לעשות בזמן המחלה", אמרה רנדל.

רנדל רוצה לקדם את המודעות לכך שניתן לבצע פעילות גופנית גם בזמן הטיפול במחלה. היא שאבה השראה מגבריאל גרונוולד, הרצה האמריקאית שהמשיכה להתחרות בזמן שחלתה בסרטן. לרנדל אין שום כוונות לחזור להתחרות ברמות הגבוהות, אבל היא מוכנה להשתתף ב"אמריקן בירקבינר", מרתון סקי בן 50 ק"מ שמתקיים בהייוורד, וויסקונסין. משם היא תטוס לסין, להשתתף במירוץ ספרינט סקי באיצטדיון מפואר שנבנה בבייג'ינג לקראת אולימפיאדת החורף ב-2022. בנובמבר היא מתכוונת להשתתף במרתון ניו יורק.

מדליית הזהב מפיונגצ'אנג
ALANA PATERSON / NYT

רנדל מקיימת פגישות תכופות עם הוועד האולימפי הבינלאומי וכן האמריקאי. היא עושה זאת בהתנדבות, כך שעליה לייצר הכנסה קבועה מהרצאות ונותני חסות שונים. הסופה של חייה, אם תישאר בריאה, צפויה להסתיים בקרוב. בשבת האחרונה היא, אליס וברק נסעו עם המיני-וואן שלהם למסלולי הקרוס קאנטרי שנמצאים מערבית מביתם, במרכז ניקל פלייט נורדיק.

אליס חיבר אליו את ברק במנסע, רנדל גלשה לבדה בחופשיות. "אחרי כל מה שקרה, זה נהדר לראות אותה שוב על מגלשיים", אומר אליס, "זה המקום שבו היא הכי שמחה שיש".

כתב: כריסטופר קליירי

כתבה: ניו יורק טיימס

הרשמה לניוזלטר

מהשריקה ועד הבאזר: ספורט הארץ ישירות אליכם לנייד

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות