כשכולם סגורים בבית ומאבדים את דעתם, פתאום הם מגלים מחדש את הספורט - ענפים נוספים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשכולם סגורים בבית ומאבדים את דעתם, פתאום הם מגלים מחדש את הספורט

לכתבה
אדם רץ בניו יורק. שיגעון הריצה ממריא ASHLEY GILBERTSON / NYT

כשלקחו לנו את אירועי הספורט, פתאום הריצה מסביב לשכונה הפכה להיות קריטית, וכשלקחו לנו גם אותה - כבר לא ידענו את נפשנו. בצל הקורונה, כולם התלהבו בריצה: החדשים שמתלהבים מדי, המכורים שמתעוררים לפני הזריחה ואלה שעושים את צעדיהם הראשונים

6תגובות

כל המירוצים הגדולים בוטלו. מרתון טוקיו לא התקיים, גם לא חצי-מרתון ניו יורק. גם אלה שתוכננו לאפריל - בבוסטון, לונדון או צפון קליפורניה - לא ייצאו לדרך. עולם הריצה, כמו שאר העולם, נעצר. אולם, לא זו התחושה שנוצרת מביקור בפארקים ציבוריים, וממבט על הרחובות והשבילים ברחבי ארצות הברית.

שיגעון הריצה ממריא. כשאין משהו אחר לעשות - לא שיעורי ספינינג, לא שחייה בבריכה או אימונים פונקציונליים על שלל סוגיהם - רבים פונים (או חוזרים) אל הריצה. זהו הספורט המועדף בימי התפשטותה של מגפה. כל מה שצריך זה זוג נעליים ומרחק של שני מטרים מהאדם הקרוב אליך. (מספר מסלולים בעיר ניו יורק, לעומת זאת, עמוסים בהולכים ורצים, כך שאפילו שמירה על המרחק בהם מהווה אתגר).

השיגעון הכרוך בהישארות בבית בבית מוציא את ההמונים החוצה
Ashley Gilbertson / NYT

השיגעון הכרוך בהישארות בבית בבית מוציא את ההמונים החוצה. ילדים על קורקינטים רודפים אחרי הוריהם המפטפטים ומתנשפים, חלקם אף שידלו את ילדיהם להצטרף אליהם לריצה שלוותה בהתלהבות מעורבת. בני נוער על אופניים נבחו על הוריהם שיצמצמו פערים, ממש כמו מאמן המכין ספורטאי לאולימפיאדה.

ישנם את אלה הרצים במכנסי ג'ינס ואלה הרצים בטייטס שנראים כאילו לא הזיעו מעולם. ישנם אלה שנועלים נעלי אולסטאר, ואלה שנועלים נעלי נייקי מקצועיות

ישנם את אלה הרצים במכנסי ג'ינס ואלה הרצים בטייטס שנראים כאילו לא הזיעו מעולם. ישנם אלה שנועלים נעלי אולסטאר, ואלה שנועלים נעלי נייקי מקצועיות. כל שאר הרצים נמצאים על הסקאלה שביניהם. משפחות המתחרות ביניהן "מי שיגיע ראשון למנורה ינצח" או חברים שרצים עם מרווח מעט מביך בין אחד לשני.

את הופכת מכורה לפשטות שבה את שמה רגל אחר רגל, מפני שכשאת רצה זה כל מה שאת חושבת עליו.
Ashley Gilbertson / NYT

הרצים החדשים הם אלה שהכי קל לזהות. הם מתחלקים לשלוש מחנות: אלה שמתלהבים מדי, אלה שמגזימים מדי ואלה שדרמטים מדי בעלייה על הגבעה שמולם. אבל השינוי מגיע במהירות. כמה רחובות לאחר מכן כבר ניתן לראות את תחושת השחרור על פניהם של אלה שגילו מחדש את הטבע שלהם.

כאחת שרצה באופן קבוע, את הופכת מכורה לפשטות שבה את שמה רגל אחר רגל, מפני שכשאת רצה זה כל מה שאת חושבת עליו

עבור הרצים הקבועים (אני מסתכלת עליכם - לורן, וויל, מרי והגבר המבוגר שבדרך כלל צועק אליי תוך כדי ריצה "אלוהים יברך אותך, ילדה!"), זה מרגיש כאילו שאר העולם חווה הארה מסוימת. כאחת שרצה באופן קבוע, את הופכת מכורה לפשטות שבה את שמה רגל אחר רגל, מפני שכשאת רצה זה כל מה שאת חושבת עליו. לחומצת החלב שברגליים שלך לא איכפת מלוח הפגישות שלך בעבודה, מהמשימות לבית הספר, מהנימוס בשיחות הווידאו, או ממצבו של הנגיף היום. רק להיות נינוחה בתוך מצב של חוסר נוחות. להגיע לקילומטר הבא, להקפה הבאה, לעץ הבא, לנשימה הבאה.

יש שפה בלתי מדוברת בין רצים - כזו שמתקשרים באמצעותה בצורה מושלמת מחוץ לאזור אותו מגדיר המרכז למניעת מחלות כמסוכן

אנו המכורים נראים לעתים קרובות כמזוכיסטים. נכון, אתם מגלגלים את עיניכם כשאנחנו קמים לפני הזריחה או רצים הביתה מהעבודה, או כשאנחנו מבלים שעות בסוף השבוע כדי לרוץ עשרות קילומטרים רק כדי להירדם אחר הצהריים על הספה. אבל אתם מבינים את זה עכשיו, נכון? יש סיבה שרבים מתייחסים לריצת הנפח הארוכה של השבוע במונחים דתיים. זה לא "הריצה הארוכה של יום ראשון", אלא "כנסיית הריצה הארוכה". (עבורי זה "בית הכנסת של הריצה הארוכה", ביום שבת).

שפה בלתי מדוברת בין רצים - כזו שמתקשרים באמצעותה בצורה מושלמת מחוץ לאזור אותו מגדיר המרכז למניעת מחלות כמסוכן
Hana Asano / NYT

יש שפה בלתי מדוברת בין רצים - כזו שמתקשרים באמצעותה בצורה מושלמת מחוץ לאזור אותו מגדיר המרכז למניעת מחלות כמסוכן. ההכרה העדינה הזו חוצה גבולות של שפה ויכולות אתלטיות. בכל מדינה שבה תרוצו, בכל פארק, בכל זמן, כשתחלפו על פני רץ אחר, רוב הסיכויים שתברכו אחד את השני בהנהון קל - "היי, גם אתה כאן בחוץ". לפעמים ההנהון הזה נותן לך דחיפה. כשמזג האוויר בוגדני, לפעמים תקבלו אגודל כלפי מעלה - "גם אתה עדיין כאן בחוץ". בעת הזו, כשעוד ועוד אנשים פוקדים את הפארקים, הרחובות והשבילים, הנהנו לרצים אחרים. כולנו עדיין כאן בחוץ.

לכתבה המלאה של טליה מינסברג בניו יורק טיימס

הרשמה לניוזלטר

התפרצות הקורונה - כל מה שחשוב לדעת כל יום אצלך במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות