בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קלי היתה אלופת עולם צעירה ומלאת חיים. כעת קרוביה נלחמים לגלות מדוע התאבדה

תוך שלושה חודשים הפכה קלי קטלין מרוכבת אופניים שאפתנית בת 23 לכזאת שלא מסוגלת להתאמן. היא זכתה בשלושה תארים עולמיים רצופים, אך הפעילה על עצמה לחץ גדול שהוביל לדיכאון ולניסיונות התאבדות. כשהצליחה, משפחתה חזרה דווקא לרגע אחד

6תגובות
קלי קטלין עם מדליית הזהב באליפות האמריקות, ב-2015. "הכל היה פתוח בפניה, אבל החשיבה שלה השתנתה"
Felipe Dana/אי־פי

קרובי משפחתה של קלי קטלין תרמו את מוחה למדע. הם מקווים כי במעבדות של אוניברסיטת בוסטון יוכלו להסביר להם מה הוביל להידרדרות הגדולה שעברה בשלושת החודשים האחרונים, בהם הפכה מבחורה פעילה שהצטיינה בכל מה שעשתה לשבר כלי פיזי ומנטלי. מאלופת עולם במסלול לרוכבת שאינה מסוגלת להשלים אימון. מצעירה מלאת חיים לכזו שאיבדה את החשק לחיות. עד שנטלה אותם החודש, בגיל 23.

במבט לאחור סבורים במשפחה כי הסיבה לכך היא זעזוע מוח שככל הידוע מעולם לא אובחן, ודיכאון שנוצר בעקבותיו. בראשית השנה התרסקה קטלין באימון, אך כעבור יממה המשיכה כמתוכנן למחנה של נבחרת ארצות הברית, שם התלוננה על סחרחורת, בחילה ורגישות לאור. מאז, בשיחות טלפון, הבחינו קרובי משפחה בשינוי. "לפני (ההתרסקות) היא נראתה בשליטה", סיפרה אמה קרולין אמורי ל"ולוניוז", "אחרי זעזוע המוח, היא הביעה חשש שהיא משתגעת".

"היא לא היתה קלי שהכרנו, היא דיברה כמו רובוט", אמר אביה מארק ל"וושינגטון פוסט", "הכל היה פתוח בפניה, אבל החשיבה שלה השתנתה. היא התחילה לאמץ ניהיליזם. החיים היו חסרי משמעות, לא היתה תכלית. היא לא היתה מסוגלת להתרכז בלימודים או להתאמן באותה מידה, לא היתה מסוגלת להגשים את מחויבויותיה לעצמה, לא היתה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים שלה, לא היתה יכולה להבין שעליה להתרחק ולנוח. כולנו חיפשנו את מלות הקסם - שהחיים שווים שיחיו אותם".

קטלין בפעולה על המסלול. "אחרי זעזוע המוח, היא הביעה חשש שהיא משתגעת"
AFP

עד אז, איש לא היה צריך לומר זאת לקטלין. חייה היו מלאים ועשירים. היא הצליחה בלימודים, ניגנה בכינור ופיסלה, בעודה ממריאה בצורה מטאורית בספורט. עד גיל 17 שיחקה בכלל כדורגל, כששברי מאמץ דחפו אותה לחפש ענף אחר. במשפחה תמיד רכבו על אופניים, לשם האימון וההתניידות, אבל היתה זו הפעם הראשונה שהלכה בעקבות אחיה התאום קולין והתנסתה בזירה התחרותית. "שנאתי את זה, חשבתי שזה מבעית", אמרה על מירוץ הכביש הראשון שלה. היא עדיין ניצחה בו.

שנתיים מאוחר יותר, ב-2014, קטלין כבר היתה חלק מנבחרת ארצות הברית באופני מסלול. היא התלבטה בין התמקדות מלאה בלימודים לבין רכיבה, ובדחיפת משפחתה בחרה בספורט. ההחלטה הזו הניבה שלושה תארים עולמיים רצופים בין 2016 ל-2018 במרדף הקבוצתי ושתי מדליות ארד עולמיות במרדף האישי. דווקא בריו 2016 ראו האמריקאיות את הגב של הבריטיות והסתפקו במדליית הכסף האולימפית. קטלין ניערה מעצמה את האכזבה אחרי כמה דקות. היא, וכולם, הניחו אז שיש לה עוד הרבה שנים לשדרג את ההישג הזה.

המקום הראשון כאילו היה מטרתה מלידה, אז היתה הראשונה בשלישיית תאומים להגיח לאוויר העולם. "היא היתה האחרונה מהשלושה שלמדה ללכת, אבל תמיד היתה לה נחישות אדירה", סיפר אביה ל"סטאר טריביון" ב-2016, "כשהתמודדה עם מכשול כפעוטה, היא היתה צורחת בתסכול ובוכה, וממשיכה לנסות עד שעברה אותו". אחיה קולין הוסיף: "יש לה תשוקה אינטנסיבית להיות הטובה ביותר בכל דבר, לשלוט בעולם. כל מה שעמד בדרכה הכעיס אותה, והיא השתמשה בכעס כדי למחוץ אותו. לנסות להתווכח עם קלי זה כמו להתווכח עם הוריקן. זו היכולת לסבול שהופכת אותה לרוכבת טובה כל כך. היא מרוכזת לגמרי בניצחון. זה מה שהיא".

קטלין ריו - דלג

מבחינת קטלין, התמודדות עם קשיים היתה מרכיב בסיסי ונדרש ברכיבה. "צריך לאמץ את הסבל", אמרה פעם, "אם אינך חשה בנוח עם הרעיון של אי נוחות, לעולם לא תוכלי לעבוד קשה כמו שאת צריכה". אנדי ספארס, שאימן אותה בנבחרת, מגדיר אותה "התלמידה האולטימטיבית". "קלי הפעילה על עצמה יותר לחץ מכל ספורטאי שעמו עבדתי", אמר, "היא רצתה להיות מושלמת בכל דבר שעשתה ואף פעם לא להפגין חולשה. וקודם כל - לעולם לא לאכזב איש".

היום ברור כי הגישה הזו היתה לה לרועץ. קטלין התקשתה לוותר על אתגרים, לקחת פסק זמן, לבקש עזרה והכוונה - גם כשעברה לקולורדו ספרינגס כדי להתאמן במרכז האולימפי, והלכה לאיבוד בעיר החדשה. גם אופניים ניסתה לתקן בעצמה. בסתיו האחרון, כשבידיה תארים במתמטיקה ובסינית מאוניברסיטת מינסוטה, התחילה ללמוד בסטנפורד לתואר מתקדם בהנדסת מחשבים ומתמטיקה - בעודה ממשיכה בקריירה כפולה כרוכבת מסלול ורוכבת כביש. לאזן בין כל אלה, גילתה, זה בלתי אפשרי.

קטלין (שנייה משמאל) באולימפיאדת ריו. התקשתה לוותר על אתגרים
Matthew Childs/רויטרס

בבלוג שפרסמה רק כחודש לפני מותה ב"ולוניוז" כתבה קטלין כי לעשות את כל הדברים האלה "יכול להרגיש כאילו עליי לנסוע בזמן כדי להשלים הכל ודברים עדיין יחמקו מבעד לחרכים. האמת שרוב הזמן אני לא מצליחה לעשות הכל. זה כמו לעשות ג'אגלינג עם סכינים, והאמת שאני מפילה רבים מהם. פשוט רבים מהם פוגעים ברצפה ולא בי (...) הכוח הגדול ביותר שאי פעם תפתח הוא הכרה בחולשות שלך והיכולת לבקש עזרה כשצריך. זה שיעור שרק התחלתי ללמוד, לאט ובאופן כואב. בחודשים הראשונים כסטודנטית לתואר שני, אני עדיין נכשלת. כספורטאים, כולנו מתוכנתים חברתית להיות סטואים עם הכאב שלנו, לשאת בעול ולא להתלונן, גם כשהסטואיזם הזה מגיע לרמה של טיפשות והעול מתחיל לגרום לנו נזק. אלה הרגלים שקשה לשבור".

בסוף, הם שברו אותה. ייתכן שלעולם לא נדע אם ההידרדרות אכן נבעה מפגיעה פיזית, או שמא מהצטברות של שנים בהן לקחה על עצמה יותר מדי. מה שברור הוא שבשלהי ינואר - שבועות אחרי התאונה באימון - קיבלו קרובי משפחתה אימייל מבולבל בו כתבה שראשה לא מפסיק "להסתובב, להסתובב, להסתובב" ופנו למשטרת הקמפוס של סטנפורד. קטלין, שניסתה להתאבד בשאיפת גז רעיל, נמצאה בחדרה, בוהה בעצמה בראי. היא אושפזה לשבוע, חלקו במחלקה פסיכיאטרית. שבוע נוסף שהתה עם משפחתה, עד ששכנעה אותם כי עברה את המשבר. אחותה התאומה כריסטין מספרת שרצו לאשפז אותה במוסד, אך הבינו שבלי הסכמתה לא תהיה בכך תועלת.

המשפחה חזרה למיניאפוליס, וניהלה איתה שיחות טלפון יומיות. קטלין שבה ללימודים, עם עומס מופחת ותרפיה קבוצתית שאותה הגדירה "בזבוז זמן". "היא התחילה להפגין אפתיות כלפי הרכיבה", סיפר אביה ל"פיפל", "היא הפגינה חוסר התלהבות כלפי הנבחרת האולימפית, האימונים, כל דבר בחיים. היא התישה את עצמה. בשבועות החרונים היתה לי תחושה שעליי לנסות להשאירה בחיים".

קטלין טיים - דלג

קטלין ניסתה לחזור להתאמן, אך לא התקרבה ליכולת שהפגינה בעבר ונותרה מחוץ לאליפות העולם בפברואר. "היא ראתה אורות בהירים, סבלה מכאבי ראש איומים ומחשבותיה התרוצצו, והיא עדיין התאמצה כתמיד", סיפרה אחותה. מארק סבור כי קצב פעימות לב גבוה שבהמשך כבר מנע ממנה להתאמן היה "הקש האחרון". בפעם האחרונה שבמשפחה שמעו ממנה, אמרה שהיא שוקלת לפרוש.

אחיה קולין נדהם ממשהו שקלי אמרה לו אחרי ניסיון ההתאבדות הראשון. "היא ציינה את התסכול מכך שנכשלה", סיפר ל"ולוניוז", "היא היתה כה נחושה להוכיח שהיא מסוגלת לעשות זאת, בגלל שהיא יכולה לעשות כל דבר שבו היא מתרכזת". לפני שבוע וחצי, אחרי שלא השיבה לטלפונים ולמסרונים, נמצאה גופתה במעונות. היא מתה מחנק כתוצאה משאיפת גז רעיל. בפעם השנייה היא הצליחה. בפעם השנייה לא השאירה מכתב.

אל הקבר לקחה קטלין את מה שעבר בראשה ברגעים האחרונים. מה גרם לה לחשוב שאין עוד טעם בחיים. לסובביה ברור מה זה היה. "לצערי, קלי היתה יוצאת דופן בכל דבר בו נגעה, מלבד היכולת לדאוג לעצמה", אומר המאמן ספארס. "גישתה היתה 'אם אינני יכולה לעשות הכל במקביל, אין לי ערך'. כשלא הצליחה לעמוד בסטנדרטים שהציבה לעצמה, היא הרגה את עצמה", אומר אביה, "יש הרבה לקחים מחייה הקצרים ומלאי האירועים, אבל עוד יותר ממותה. היו לה כל כך הרבה דברים לצפות להם. עכשיו זה לא יקרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#