בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחוץ לקווים

אי אפשר להצליח מול צרפת, גם כשמצליחים

הכדורגל הטוב ביותר במונדיאל הוא זה שצרפת היתה מסוגלת להציג אבל לא היתה צריכה. מקטעים בודדים בהילוך חמישי הספיקו לטריקולור, וסביבם - מינימליזם סבלני. וגם: אמבפה הוא האינדיווידואל המושלם והתואר שבו קרואטיה תחזיק עד 2022

11תגובות
פול פוגבה וקיליאן אמבפה חוגגים את הרביעי, אמש
AFP

1. נדרשו לשופט נסטור פיטאנה שידורים חוזרים של השידורים החוזרים כדי להכריע - נגיעת היד של איוון פרישיץ' ברחבה דינה פנדל. גם כשנראה שכבר הגיע להחלטה, סב לפתע לאחור כדי להגניב מבט נוסף, אחרון, רק כדי להיות בטוח. אי אפשר לצפות מספיק פעמים באירוע שניתן לפרש בצורה מחמירה או מקלה. לעמוד המונדיאל של "הארץ"

בסופה של בחינה ארוכה, עוד כפית של דרמה לאירוע מותח ממילא, הצביע פיטאנה על הנקודה הלבנה. אנטואן גריזמן הכניע את דניאל סובשיץ' והעלה את צרפת ל-1-2. זו היתה הבעיטה הראשונה של נבחרתו לשער. שער עצמי מכדור חופשי אחרי עבירה שספק אם היתה, ונוסף מהנקודה הלבנה אחרי כדור קרן שהושג בזכות בעיטת שוער. אי אפשר היה לעשות מעט יותר בכדי להשיג כל כך הרבה - יתרון בואכה ניצחון בגמר המונדיאל.   

תקציר צרפת-קרואטיה - דלג

המחצית הראשונה היתה החלשה ביותר של צרפת בטורניר כולו, ומנגד - אולי הטובה ביותר של קרואטיה. הנבחרת ששיחקה במצטבר משחק שלם יותר מיריבתה, שמול אנגליה נראה שהיא נופלת מהרגליים אפילו לפני שנעמדה, הצליחה היכן שקודמותיה נכשלו; כל הגבהה שלה לרחבה, אזור אסור לטיסה במשחקים הקודמים של צרפת, יצרה עניין; אנגולו קאנטה לא הזיז לקישור המצוין שלה, שבכל זאת שלט בנעשה.

אבל זו גדולתה של צרפת, וזה מקור כוחה - גם מה שנדמה מולה להצלחה, אף פעם לא מספיק. אי אפשר להצליח מולה, גם כשמצליחים. בין השערים השלישי (אחרי טעות, אולי הראשונה, של לוקה מודריץ' במונדיאל) לרביעי הפרידו שש דקות בלבד. מול ארגנטינה היא כבשה שלושה שערים ב-11 דקות כדי להפוך פיגור לניצחון שאינו מוטל בספק. היא לא זקוקה ל-90 דקות של מאמץ רציף כדי להגיע בסופו של דבר למטרה. מספיקים לה מקטעים בודדים של כדורגל בהילוך חמישי, וסביבם - המתנה לרגע הנכון. הכדורגל הטוב ביותר במונדיאל הוא זה שצרפת היתה מסוגלת להציג אבל אפילו לא היתה צריכה.

השופט פיטאנה מכריז על פנדל
Petr David Josek/אי־פי

2. גמר מונדיאל הוא לא מקום לחפש בו שערים. עשרה בלבד הובקעו בשבעת הקודמים - שער על כל 75 דקות, כולל הארכה. אחראים לכך המתח והחרדה נוכח גודל השעה, החשש מהטעות שגובר על הפיתוי להשיג יתרון, והמאבק בין כוחות חזקים אך שווים ברמתם שיוצר לרוב סטטוס-קוו של כדורגל. צרפת וקרואטיה, אולי בגלל מאפיינים סותרים, התפוצצו לכדי שישה שערים - הכי הרבה מאז הגמר של 1966 - במשחק יוצא מגדר הרגיל.

לא משחק טוב, כמו מיוחד. כמעט כל קו עלילה שהתהווה לאורך הטורניר נקטע במהלכו. מריו מנדז'וקיץ', שהעלה את קרואטיה למונדיאל, הבקיע שער עצמי. פרישיץ' השיג גאולה עבור נבחרתו רק כדי להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ולעלות לנבחרתו בפנדל כעבור שבע דקות. קאנטה, שחיסל את לאו מסי והקישור הבלגי, היה למוחלף הראשון במשחק חלש. ההגנה הצרפתית, ששיתקה את ההתקפה הפורה בטורניר רק לפני חמישה ימים, הציגה משחק מפוקפק. הוגו לוריס, שאחראי להצלת הטורניר מול אורוגוואי, סיפק גם את השגיאה של הקיץ בשער השני של הקרואטים. זו היתה מסיבת תחפושות של כדורגל במסגרתה קשה היה לדעת מי הוא מי, מה אמת ומה אשליה.

רק דבר אחד נותר כפי שהיה - המינימליזם של צרפת, ששוב חיכתה בסבלנות לשעת כושר, וסיימה משחק לא טוב עם ארבעה שערים וגביע אחד. ההוכחה האולטימטיבית לאיכות היא לנצח כשאתה משחק טוב. הבאה אחריה - לנצח כשאתה לא. צרפת ידעה מה היא עושה, גם כשהיא לא עשתה את זה הכי טוב שהיא יכולה. היא לא רצתה בכדור מול ארגנטינה, ולא מול בלגיה, ולא מול קרואטיה, אפילו הרבה לפני שעלתה ליתרון.

פרישיץ'. ביצוע נפלא
CARL RECINE/רויטרס

המשחק נפתח כשצרפת כמעט ולא עוברת את קו מחצית המגרש, נותנת לקרואטיה לבזבז את עצמה כאילו היא יודעת משהו שיריבתה לא. המשהו הזה הוא שצרפת זקוקה למעט שבמעט כדי להבקיע - כדור חופשי, וקרן, וכמה דקות שהרוח שורה על קיליאן אמבפה - ואי לכך אין טעם לשאוף ליותר. אם תשאף ליותר, אם תבקש גם לשלוט בנעשה במובן הפשטני ביותר של החזקת כדור, היא עלולה להסתכן בהפרת האיזון העדין שמאפשר את ההצלחה.

יכול היה להיות נהדר לראות את הכדור יותר ברגליים של אמבפה, לחזות בתכיפות גדולה יותר בשיתוף הפעולה שלו עם גריזמן, או לקבל יותר מהפן ההתקפי של פול פוגבה המגוון. צרפת משאירה הרבה מקום לדמיון, אבל אף לא סנטימטר אחד של תכלית. היא מנצלת האנרגיה המושלמת, הנבחרת שעושה את מה שצריך כדי לנצח. טורניר שהתאפיין בשערים ממצבים נייחים ועצמיים זכה לאלופה הראויה לו. בלגיה היתה יפה יותר לעין, קרואטיה סיפרה סיפור נהדר על נחישות ומיצוי פוטנציאל. כולן היו יכולות להיות אלופות ראויות, אבל אין מתאימה מצרפת לנצח בקיץ 2018.

גריזמן. צרפת ידעה מה היא עושה, גם כשהיא לא עשתה את זה הכי טוב
AFP

3. אבל גם הנבחרת הכי קבוצתית בעולם זקוקה לאיש אחד שישחק את המשחק קצת אחרת, ואמבפה הוא הכישרון העצום שמסתתר מתחת לשכבת הגימור הטקטי של המאמן דידייה דשאן. היעילות של סביבתו הבליטה עוד יותר עד כמה מוכשר אמבפה בפני עצמו, וללא קשר לשחקנים האחרים. כל חבריו עושים את הדברים טוב בצוותא, ואילו הוא האינדיווידואל המושלם. פוגבה זקוק לקאנטה, סמואל אומטיטי לרפאל וראן, ולאוליבייה ז'ירו אף אחד כבר לא יעזור. אמבפה, להבדיל, צריך רק את הכדור. הוא כבר יסתדר לבד.

החלק המרכזי של אמבפה בטורניר זו הסוכרייה שצרפת בכל זאת העניקה לצופים, חוויה אסתטית על רקע פעולות של סיכול ממוקד. הצמד הנהדר שלו מול ארגנטינה, מסירת העקב המופלאה מול בלגיה, האופן בו התעמר בכל שחקן הגנה קרואטי שנקלע בדרכו בגמר - אמבפה הזכיר שבסוף כל דברי השבח וההלל לחיבור והקבוצתיות, צריך שיהיה מישהו אחד שיגרום לצופים לפתוח את הפה ולא לסגור אותו.

קיליאן אמבפה. מישהו שיגרום לצופים לפתוח את הפה ולא לסגור אותו
AFP

4. למשחק הזה היתה לא רק מנצחת. אם היה מוענק גביע על רושם, לקרואטיה היה תואר משלה לפחות עד 2022. באופן טבעי, ניצחונות מדגישים את מה שמכונה "נחישות", חומר שאין לו משקל אמיתי אבל אי אפשר לטעות בזיהויו. נבחרת ששרדה שלוש הארכות ושני קרבות פנדלים לא עושה זאת סתם כך, מהאוויר. עומד לרשותה חומר מסוים שברגע מסוים, כשאין ברירה אלא להכריע מי ניצחה ומי הפסידה, עושה את ההבדל. חומר שמלחים קשרים מברצלונה, ריאל מדריד ואינטר יחד עם חלוץ מיובנטוס ובלם מליוורפול לכדי מקום בגמר.

קרואטיה נראתה מיוחדת גם בהפסד. היו טעויות יחידניות - איבוד כדור לפני העבירה בגול הראשון, הנגיחה של דומאגוי וידה לקרן בשני, התגובות האיטיות של סובאשיץ' בשלישי וברביעי - אבל השלם נותר שלם למרות שהמשחק התעקש להתאכזר אל קרואטיה. היא התחילה טוב אבל הסתבכה כבר בהזדמנות הראשונה; היא חזרה לתמונה עם שער קבוצתי נהדר רק כדי לצאת ממנה שוב בהזדמנות הבאה. כשאמבפה כבש את השער הרביעי נוצרו שני מוקדי עניין למשחק - צרפת בדרך להיות אלופת העולם, וקרואטיה על סף התפרקות אכזרית שלא מגיעה לה.

המשחק הזה יכול היה להיגמר ב-6-1 ועוול מזעזע. אמנם נדמה שצרפת תמיד שומרת משהו למשחק הבא, אפילו בגמר, אבל אין כמוה כדי לפרק את מי שלא ידע לשמור על עצמו. קרואטיה, זה ברור, היא נבחרת שתשמור על עצמה. היא הבקיעה שער נוסף, והמשיכה לנסות בשארית כוחותיה לחזור גם כשכבר לא היה לאן. הזכייה של מודריץ' בתואר שחקן הטורניר היא המעט שאפשר היה להעניק לה בתמורה להפסד לצרפת, נבחרת שפשוט אי אפשר לנצח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#