בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כבר 16 שנה היא מנפצת מוסכמות בכדורגל העולמי. כעת היא יכולה לזכות במונדיאל

קולין דיאקרה כותבת את ההיסטוריה שלה בעצמה. היא העלתה לראשונה את צרפת למונדיאל כשחקנית, היא האישה הראשונה בארצה שקיבלה את תעודת האימון הבכירה ביותר והראשונה שאימנה קבוצת גברים מקצוענית. כעת היא רוצה להיות המאמנת הראשונה שזוכה עם נבחרת צרפת במונדיאל

2תגובות
קורין דיאקרה, מאמנת נבחרת הנשים של צרפת. רוצה לעשות היסטוריה
AFP

השחקניות של קורין דיאקרה הזילו דמעה במשחק הפתיחה של גביע העולם בפריז. עשרות אלפי אוהדים צוהלים שאגו בקול בכל משחק. עיתונאים הציגו את דעותיהם, הביקורות והשבחים שלהם. אבל עבודתה של דיאקרה כמאמנת נבחרת כדורגל הנשים של צרפת לא מאפשרת לה לתת לכל זה להשפיע עליה.

היא עמדה ללא ניע ובאדישות באזור הטכני במהלך כל אחד משלושת המשחקים הראשונים של נבחרתה, עיניה הכחולות והחודרות סורקות כל דבר שקורה על המגרש. הבעת הפנים שלה מאובנת ולא מסגירה שום רגש. עכשיו זה לא הזמן לרגשות, היא אומרת. זה עדיין לא הזמן. "לא היה מקום לרגשות הלילה", אמרה דיאקרה אחרי שנבחרתה הביסה 0:4 את דרום קוריאה במשחק הפתיחה של הטורניר. "עדיין אין מקום לרגשות ואני מקווה שכך זה יימשך כמה שיותר זמן".

המטרה הרשמית של ההתאחדות הצרפתית היא שהנבחרת תעפיל לגמר. כישלון לעמוד במטרה זו יירשם בסופו של דבר כעוד כישלון בטורניר גביע העולם, ובהתאחדות הצרפתית רוצים להימנע מכך. אבל עבור דיאקרה בת ה-44 זאת תהיה מכה כואבת במיוחד, זאת משום שהתכוננה כל חייה למטרה הזו - לעצור את שרשרת הכישלונות.

קורין דיאקרה, מאמינה כי: "אין מקום לרגשות בשלב הזה"
AFP

מי שבעברה היתה קפטנית הנבחרת, מהווה במובנים רבים את התגלמותה: בעלת יכולות, מכובדת, מעוררת יראה - ובלי שום גביע גדול שרשום על שמה. היא העבירה את מרבית הקריירה שלה בסוואיו, מועדון קטן בו היא שיחקה ולאחר מכן אימנה. ב-2014 הגיעה פריצת הדרך הגדולה שלה, כשעזבה את המועדון לטובת הכבוד להפוך למאמנת הראשונה בצרפת שמאמנת קבוצת גברים מקצוענית. הג'וב הזה הפך את שמה למוכר אך גם העלה את הציפיות ממנה. "הכישלונות של הנבחרת הלאומית שלנו הם חלק מההיסטוריה שלנו", אמרה דיאקרה בראיון לפני המונדיאל. "אנחנו חייבות לשבור את המעגל השטני הזה. השנה זה יכול לקרות".

בחזרה לבסיס

הטקטיקה של דיאקרה כאילו לקוחה מספרי הדרכה למאמן המתחיל: "אנחנו מתחילות את המשחק ב-0:0, ואם נתגונן טוב, לא נספוג שערים ולא נפסיד". בשלושת המשחקים הראשונים של נבחרת צרפת בשלב הבתים, דיאקרה הדגימה כיצד הטקטיקה הזאת באה לידי ביטוי: זה לא משנה אם השערים של צרפת הגיעו לאחר מבצע קבוצתי יפהפה או אחרי פנדל שנשרק בעזרת ה-VAR. הדבר היחיד שמשנה הוא שצרפת ניצחה. "אני מעדיפה שנשחק קצת פחות טוב", אמרה דיאקרה: "העיקר שבסוף ננצח במשחק. בסוף מה שזוכרים זה את התוצאה. לא שום דבר אחר".

כשהיא לקחה את המושכות של נבחרת הנשים של צרפת באוגוסט 2017, הניצחונות לא הגיעו בקלות. אי-סדר שלט בנבחרת אחרי הופעה רעה באליפות אירופה בה סיימה במקום השני בבית שלה והודחה על ידי אנגליה ברבע הגמר. גם בטורניר הזה צרפת היתה אחת הפייבוריטיות לזכות אך בסופו של דבר ניצחה משחק אחד מתוך הארבעה ששיחקה. "אם אנחנו רוצים שהנבחרת תציג את היכולת הטובה ביותר שלה במונדיאל הביתי תוך פחות משנתיים", אמרה דיאקרה לחברה לאחר המינוי, "אנחנו צריכים שהיא תהיה יותר ממושמעת".

"היא הביאה לנבחרת המון קפדנות", אמרה שחקנית הנבחרת יוג'ין לה סומר, שהשתמשה באותה מילה שהשתמשו תריסר מרואיינים אחרים בבואם לתאר את דיאקרה. כך למשל נאסר על שימוש במגני שוקיים באימונים וכל גלישה מאוחרת, גם אם בכמה שניות, נאסרה לחלוטין. דיאקרה שמה דגש מוגבר על מה שהיא מכנה "ההכנה הבלתי נראית", כאשר היא שמה דגש על שינת לילה טובה ושתיית כמויות גדולות של מים. היא גם הוסיפה תזונאי ומאמן מנטלי לצוות המקצועי, שינוי שלטענת השחקניות הפך לנכס משמעותי שעוזר להן להתמודד עם הלחץ שנגרם מהציפיות הגבוהות של הציבור.

קורין דיאקרה לוחצת את ידה של יוג'ין לה סומר. "את לא רוצה להיות איתה בחדר ההלבשה כשהיא צועקת עלייך"
AFP

על המגרש דיאקרה רצתה לייצר נבחרת עם "כוכבות גדולות וקטנות". הכוונה לשילוב עדין בין כוכבות מנוסות כמו שחקניות ליון- הנרי, לה סומר ורנרד - "שזכו בכל דבר אפשרי חוץ מבגביע העולם וזו תהיה ההזדמנות האחרונה שלהן", לטענתה. הכוכבות הקטנות הן שחקניות צעירות עם כישרון מתפוצץ כמו הקיצונית דלפין קסקארינו. לשחקניות שמזלזלות בהכנה אין הרבה סיכוי עם דיאקרה. גם לשחקניות ללא עור עבה לא יהיה הרבה סיכוי איתה. "את לא רוצה להיות בחדר ההלבשה כשהיא צועקת עליך", אמרה לה סומר. השחקניות מספרות שהשתלחויות הללו הפכו לרגעים מכוננים בקריירה שלהן. "כמו טראומה טובה", הגדירה ויויאן אסיי.

היתה התפוצצות כזו שהשחקניות לא שוכחות, במחצית משחק ההפסד המשפיל 4:1 לנבחרת אנגליה במרץ 2018. חוסר הדיוק בקישור ובהתקפה לצד חוסר התיאום בהגנה ברגעי המפתח, הדגישו - להשקפתה של דיאקרה - את חוסר הריכוז ממנו היא רצתה להימנע בגביע העולם. אבל גם בניצחונות היו לה כמה התקפי זעם. אחד מהם קרה לאחר הניצחון המעודד 1:3 על נבחרת ארצות הברית (אותה היא תפגוש ביום שישי ב-22:00) בחודש ינואר האחרון שהפך את צרפת כפייבוריטית לזכות בגביע. דיאקרה רתחה מזעם על השער השטותי שהנבחרת ספגה בתוספת הזמן של המחצית השניה. "היא ווידאה שכולנו ידענו שאסור היה לנו לספוג את השער הזה כי במשחק מכריע, טעות כזאת יכולה להיות גורלית", סיפרה המגינה השמאלית אמל מארי, "כשהיא צועקת זה קשוח. אבל אני צריכה את זה. יש לזה השפעה גדולה".

השיטות שלה הושחזו לאורך הזמן ולא תמיד בהצלחה לאורך הקריירה הארוכה שלה שנראה כאילו ייעדה אותה לרגע הזה. הנבחרת היא תחנת האימון השלישית שלה עד כה אבל רק השנייה בכדורגל הנשים.

"הם לא מקשיבים"

ביוני 2014, כמה חודשים אחרי שדיאקרה הפכה לאישה הראשונה בצרפת שמקבלת את תעודת האימון הנחשבת ביותר בצרפת, היא קיבלה שיחת טלפון. על הקו היה קלוד מישי, הנשיא של מועדון הגברים מהליגה השנייה בצרפת - קלרמון פוט. דיאקרה לא היססה הרבה. "אין לי עבודה", היא סיפרה לחברה קרובה, "יש לא מעט גברים שהיו שמחים לקבל את ההצעה. אני חייבת לקחת את זה". מספר שבועות לאחר מכן, כשהגיעה לגיל 40, דיאקרה תפסה את הכותרות בצרפת כשהפכה למאמנת הראשונה של מועדון גברים מקצועי. הכהונה שלה נפתחה עם מחווה מגושמת מצד מאמן ברסט שבמשחק הפתיחה של העונה הביא לה זר פרחים. זה גם נגמר בהפסד 2:1.

דואקרה מקבלת זר פרחים, לפני המשחק הראשון כמאמנת גברים - דלג

בשלוש עונות על הקווים, דיאקרה הובילה את קלרמון פוט למועדון אמצע טבלה ואף סיימה במקום השביעי בעונת 2016 וזאת למרות שמדובר באחד המועדונים עם התקציב הקטן ביותר בליגה. היא הרשימה את השחקנים שלה עם ההבנה הטקטית והרגלי העבודה שלה. "היא קשוחה, אבל היא יודעת מה היא רוצה. בנוסף להכל היא כנה וזה משהו שאי אפשר להגיד על כל מאמן", סיפר חלוץ קלרמון לשעבר גאטן לבורדה. אבל היא גם טעמה מהצד הכי נמוך של המשחק: הערות על המגדר שלה, צעקות מהיציעים ודחיפות מצד שחקנים שלא אהבו את החילופים שלה.

לאחר מות אימה, המתח התעצם. כשהשחקנים שלה הפסיקו למלא אחר הוראותיה, גם התסכול שלה התעצם. "הם לא מקשיבים", סיפרה אז לחברותיה. למרות זאת, כשההתאחדות הצרפתית ניגשה אליה לראשונה עם ההצעה לאמן את הנבחרת ב-2016, האינסטינקטים שלה אמרו לה להישאר במקום. "אני לא עוזבת, אני נאמנה למועדון שהביע בי אמון", היא אמרה לנשיא קלרמון. הוא ענה לה שהוא מוכן לשחרר אותה. מישי לא רצה שהיא "תבזבז את הקריירה שלה".

דיאקרה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, לפני תחילת הטורניר. עשתה היסטוריה בנבחרת כשחקנית, יכולה לעשות זאת כמאמנת
AFP

הרבה טוענים שיכולת טובה של הנבחרת תשדרג את דיאקרה לליגה הבכירה בצרפת. אבל למרות העובדה שדיאקרה היא חלוצה בתחומה, גם חמש שנים אחרי שנעמדה על הקווים של קלרמון פוט, היא עדיין נותרה היוצאת מן הכלל: בעוד נשים אחרות קיבלו מאז את תעודת האימון הנחשבת ביותר בצרפת, אף אחת מהן לא אימנה מועדון גברים. "היא דוגמה ומודל עבור רבות מאיתנו, אבל זה לוקח זמן. הכדורגל בצרפת נותר עדיין עולם גברי", מספרת שרה מ'ברק, האישה השלישית שקיבלה את תעודת האימון הנחשקת.

נועדה להיות מאמנת

דיאקרה נולדה ב-1974 בצפון צרפת בעיירה ליד ליל וכמו רוב הבנות ששיחקו כדורגל בגיל צעיר באותה תקופה - היא עשתה את זה ביחד עם הקבוצה של הבנים. אחרי שמשפחתה עברה למרכז צרפת הצטרפה דיאקרה לסוואיו- מועדון חלוצי שהוקדש לכדורגל נשים החל משנות השישים המאוחרות. כל מי שהכיר אותה אז הסכים על דבר אחד: היא היתה זו שעובדת הכי הרבה, זו שהציבה לעצמה ולחברותיה לקבוצה את הציפיות הגבוהות ביותר. היא היתה טובה עם הכדור אבל לא הצטיינה בריצות ארוכות, אז היא היתה מתישה את עצמה - עד לכדי דמעות - בכל מבחן גופני.

לכדורגל כבר היה מקום מרכזי בחייה, אך לאחר שאביה מת בתאונת דרכים - כשהיא בת 14 בלבד - הכדורגל הפך למפלט. "היו לו ציפיות כל כך גבוהות ממנה", מספר קלוד פורט, מאמן עבר בסוואיו. ב-1988 היה מארח פורט את דיאקרה בביתו משום שהוריה התגוררו שלוש שעות נסיעה מהמועדון. דיאקרה זכתה בגביע הראשון עבור צרפת בגיל 18 וב-1997 הפכה לקפטנית הנבחרת. "היא היתה השחקנית היחידה שניסתה להבין מדוע אנחנו עושים תרגיל כזה או אחר במהלך האימונים", סיפר מאמן הנבחרת דאז אנדרה מינו, "היא נועדה להיות מאמנת גדולה".

דואקרה במהלך אימון הנבחרת. "היא עשתה כל כך הרבה למען צרפת, השחקניות לא מבינות עד כמה"
AFP

היא כבשה את השער שהעלה את צרפת לראשונה לגביע העולם ב-2003, וגם השתתפה באותו טורניר שנערך בארצות הברית. בסופו של דבר רשמה דיאקרה 121 הופעות במדי הנבחרת והשתתפה באליפות אירופה שלוש פעמים. לאחר שקריירת המשחק שלה הסתיימה, היא היתה עוזרת המאמן בנבחרת הלאומית בזמן שאימנה גם את המועדון בו גדלה. בזמן הזה חידדה את הבנתה הטקטית ולאחר מכן, כשהגיע לקלרמון פוט, היא השחיזה את הגישה שלה לשחקנים. היא עשתה את זה על ידי זה שהקשיבה יותר ולמדה לפתח מערכות יחסים אישיות עם השחקנים שמובילים את השחקן והמאמן למקומות נוחים יותר. "קורין צריכה להאמין בשחקנים, אפילו אם הם לא מאוד מוכשרים", אמרה חברתה לקבוצה לשעבר ברנדט קונסטנטין. "מרגע שהיא בונה את מערכת היחסים הזאת עם השחקנים, היא יכולה לקחת את הסגל רחוק מאוד".

שלושה ניצחונות בשלב הבתים והדחת ברזיל בשמינית הגמר העלו את הביטחון של נבחרת צרפת ואת הציפיות של אזרחי צרפת. כרגע היא מצליחה לנהל את המצב ומקווה להצליח לעשות זאת בשבועיים הקרובים. אחרי חיים שלמים בתוך עולם הכדורגל, היא יודעת שהגביע הראשון של צרפת - ושלה - נצמא במרחק שלושה ניצחונות. "היא עשתה כל כך הרבה למען צרפת", אמרה חברתה לשעבר לקבוצה מרילו דורינגר, "לפעמים אני לא בטוחה אם השחקניות מבינות עד כמה מגיע לה להניף את הגביע הזה".

כתבה: אלין פלטייר

כתבה: ניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#