בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שבועיים אחר כך האזור התפוצץ מחולים ומתים": הערב שהמיט על אירופה את אסון הקורונה

הניצחון של אטלאנטה על ולנסיה בסן סירו היה אמור להיות אחד מרגעי השיא של המועדון, אולם הפך ל"לילה קטלני בהפצת הקורונה" ביבשת, כשעשרות אלפים הצטופפו במגרש ובמקומות הבילוי, והדביקו זה את זה ללא ידיעתם. "הווירוס היה בתוכנו ועזרנו לו להתפשט", יודעים שם היום

5תגובות
שחקני אטלאנטה חוגגים, אוהדיהם ברקע, במשחק מול ולנסיה בסן סירו
Luca Bruno/אי־פי

האם הכדורגל תרם להחרפת התפרצות נגיף הקורונה בצורה חמורה באיטליה ובספרד? לא מעט אנשים חושבים כך, והם מתכוונים למשחק ספציפי - משחק ליגת האלופות שנערך ב-19 בפברואר בין אטלאנטה לוולנסיה בסן סירו, ששוחק לעיני יותר מ-40 אלף צופים. היה זה רגע לפני שהוטלו הגבלות על קיום משחקים עם קהל באיטליה, ולאחר מכן בכל אירופה, כשעוד נראה היה שהספורט הוא משהו שאי אפשר לוותר עליו.

ג'ורג'יו גורי, ראש עיריית ברגאמו, העיר ממנה מגיעה אטלאנטה, וזאת שנפגעה קשה יותר מכל עיר אחרת באיטליה או באירופה מהווירוס, טוען שהמשחק הזה היה "פצצת הדבקה". "40 אלף איש הגיעו מברגאמו למילאנו למשחק הזה. באיצטדיון היה צפוף, הם הלכו אחרי המשחק לברים, והרבה מהם חזרו הביתה ברכבות צפופות. הלילה הזה היה חשוב וקטלני בהפצת הווירוס", אמר גורי בשיחת וידאו עם עיתונאים.

אין ספק שיש משהו בדבריו, גם אם זו חוכמה שלאחר מעשה. ביום המשחק, מספר החולים באיטליה עמד על שלושה בלבד, ואף אחד לא חשב לקרוא לקיומו ללא קהל. למעשה, יומיים אחרי המשחק היתה ההתפרצות הראשונה באזור לודי, כ-60 קילומטר מברגאמו. מאוד ייתכן שהאוהדים עזרו לזה, או כמו שאומר גורי: "לא ידענו מה קורה, אז לא היו מקרי הידבקות בכלל, אבל הווירוס כנראה כבר היה בתוכנו ועזרנו לו להתפשט".

אטלאנטה - ולנסיה - דלג

והוא לא היחיד שחושב כך. אפידמיולוג איטלקי ידוע מרומא, פראנצ'סקו לה פוש, אמר במספר כלי תקשורת באיטליה דברים דומים: "המשחק הזה היה עבור הווירוס כמו רמקול עבור הפצת קול. היו שם כמעט 50 אלף איש, רובם הגיעו מברגאמו למילאנו, שישבו בצפיפות לפני, במהלך ואחרי המשחק, באיצטדיון, ברכבות, במסעדות ובתי קפה. שבועיים אחר כך האזור התפוצץ מחולים ומתים".

עוד אינדיקציה ברורה לכך היא העובדה שוולנסיה היתה הקבוצה הספרדית הראשונה בה התגלו חולים. לא פחות מ-35 אחוז מאנשיה לקו בווירוס הקורונה, כך התברר לאחר בדיקות שנערכו בשבוע שעבר - וגם כאן האצבע מופנית למשחק נגד אטלאנטה.

מנגד, יש שטוענים כי העובדות לא מתיישבות עם הטענה הזו. הרי לא פחות מ-2,500 אוהדי ולנסיה היו במשחק בסן סירו, אך בעיר ולנסיה אין הרבה חולים ביחס למקומות אחרים בספרד; פחות מברצלונה, הרבה פחות ממדריד או מחבל הבאסקים. עיתונאים ספרדים ומומחי בריאות ותעופה במדינה טוענים כי הגורם המרכזי להדבקה בספרד היה קשור לאיטליה, אך לאו דווקא למשחק הספציפי. עד לפני סגירת השמיים, התקיימו 34 טיסות בין איטליה לספרד מדי יום, חלק לא קטן מהן היה ממילאנו למדריד או לברצלונה. זו סיבה חשובה לא פחות מקודמותיה בהפצת הווירוס.

שחקני אטלאנטה חוגגים עם האוהדים בסן סירו בסיום ה-1:4 על ולנסיה. האירוע ההיסטורי ייזכר כערב מקולל
Luca Bruno/אי־פי

גם גורי יודע את זה. המקרה הראשון באזור ברגאמו הגיע מבית חולים בעיירה אלזנו לומבארדו, יומיים אחרי שהמקרה הראשון באיטליה התגלה סמוך למילאנו, בעיירה קודונו. "משחק הכדורגל הוא רק פקטור אחד, אין ספק שבית החולים הוא ההסבר האמין ביותר להדבקה. אנחנו לא יודעים מתי בדיוק, אבל הגיע לבית החולים חולה עם דלקת ריאות והתסמינים לא זוהו כקורונה. הוא הדביק חולים אחרים, וגם רופאים ואחיות".

למרות זאת, גם ימים ארוכים אחרי המשחק, ברגאמו לא היה בין עשרת האזורים בלומברדיה עליהם הוטל איסור כניסה ויציאה, ולא הושם בסגר או בידוד. האזור נכנס להסגר מלא רק ב-8 במארס, יחד עם כל איטליה.

אטלאנטה לא אשמה, אבל מי זוכר עתה את הניצחון הגדול 1:4 במשחק ההוא, שבעקבותיו, ובתוספת ניצחון גדול בגומלין נטול קהל במסטאייה, היא עלתה לרבע גמר ליגת האלופות. המשחק נגד ולנסיה הפך מאירוע שיא בהיסטוריה של המועדון לערב שייזכר כמקולל. "לאף אחד לא היה מושג מה קורה באותו זמן או איזשהו חשש מהמצב" אומר עיתונאי מהעיתון "אקו די ברגאמו", "התחושה היתה שכל האירוע הזה קורה בסין בכלל, ולא באמת קשור אלינו". אוהד מקומי אמר לעיתון 'טוטוספורט' בתגובה לדברי האפידמיולוג לה פוש: "אין ספק שאם היו שם חולים שעוד לא ידעו שהם חולים, כל אחד מהם היה יכול להדביק אנשים רבים".

קרלוס סולר מוולנסיה והאנס האטבואר על רקע היציעים הריקים בגומלין במסטאייה
/אי־פי

עם או בלי קשר ישיר למשחק, ביום שלישי התקיימה קבורתו - מפני שחל איסור לקיים הלוויות - של אנצו דונינה. דונינה היה שחקן עבר גדול של אטלאנטה, מאמן נוער בהמשך, ואחד הסקאוטים של האקדמיה המהוללת של המועדון. הוא מת בגיל 69 מסיבוכי הקורונה. דונינה יצא לפנסיה מהמועדון לפני כעשור, אבל כהרגלו נכח במשחקי הבית של הקבוצה, בטח באירוע היסטורי כמו שמינית גמר ליגת האלופות.

בסופו של דבר ברור כי לכדורגל עם קהל בזמן תחילת המגפה היתה השפעה. בסן סירו עוד לא היו מודעים לכך בזמן אותו משחק, ואפילו בישראל עוד קיימו משחקים בנוכחות קהל (וחולים התגלו גם בבלומפילד), וגם במקומות אחרים המשיכו לשחק עם קהל. לא ברור מדוע הפועל ירושלים קיבלה אישור ל-9,000 אוהדים במשחק שלה מול מכבי תל אביב, ומדוע אפשרו את כניסתם של 5,000 אוהדים בהתמודדות של מכבי נגד אנאדולו אפס ביורוליג, בה היא התאמצה למתוח את הדרישות ככל שביכולתה.

גם למעלה משלושה שבועות לאחר המשחק בסן סירו, כאשר באיטליה הפסיקו לשחק, ובספרד עוד קיימו משחקים ללא קהל, אירחה ליברפול את אתלטיקו מדריד לעיני 53 אלף צופים בשמינית גמר ליגת האלופות. 3,000 אוהדי אתלטיקו שהגיעו ממדריד, אחת הערים הנגועות ביותר בקורונה, היו במשחק. זה קרה אמנם לפני כשבועיים, אך ההשלכות, כפי שלמדנו בימים האחרונים, עלולות לצוץ בקרוב מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#