אזרבייג'ן, מאחורייך: הגיע הזמן לגלות את אוזבקיסטן - טיולים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אזרבייג'ן, מאחורייך: הגיע הזמן לגלות את אוזבקיסטן

לכתבה
המוזיאון לנפגעי הדיכוי הפוליטי בטשקנט Sun_Shine / Shutterstock

כור ההיתוך האסייתי-אירופאי שנקרא אוזבקיסטן, מציג ארכיטקטורה בתמהיל מעניין בין השפעות אסלאמיות לסובייטיות, תרבות מפתיעה ואוכל שעוטף את הכל עם נגיעות ממזרח וממערב. תשע סיבות לבקר דווקא עכשיו באוזבקיסטן

3תגובות

בעבר נחשבה אוזבקיסטן לאחת המדינות הגדולות והחשובות ביותר למסחר. היא ישבה על דרך המשי (נתיב המסחר הפורה ביותר בשעתו) שחיברה בין מזרח אסיה לאירופה, ומעמדה כצומת משמעותי על הציר הזה, הפכו אותה לכור היתוך תרבותי. רוכלים, סוחרים ונוודים עברו דרכה מדי יום. במקביל לאלה, היא גם ידעה ימים חשוכים יותר – סחר עבדים, ופלישות של עמים ומצביאים דגולים כמו אלכסנדר מוקדון, ג'ינגס חאן וטימור לנג שראו בה קרקע פורייה לשליטה באזור. בתחילת המאה הקודמת, כבשו הבולשביקים אזורים משטחה ובשנת 1991, לאחר התמוטטות ברית המועצות, אסלאם קרימוב (נשיאה לשעבר) הוביל את מדינתו לעצמאות ממוסקבה. וכך, בקליפת אגוז, הפכה הרפובליקה הסובייטית – אוזבקית לשעבר, לתרכובת אנושית מסקרנת ומורכבת והצליחה לשמור על נוף אדריכלי מנוגד ותרבות מעניינת במיוחד.

טשקנט, בירת אוזבקיסטן, נחשבה בעבר לאחת מערי המסחר החשובות בעולם וסממנים לכך רואים בה עד היום. אולם, בשנת 1966, בעקבות רעש אדמה בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר העיר נפגעה קשות ורובה נהרס. מיד לאחר האסון, הגיעו כוחות רוסים בכדי לסייע בתהליך השיקום, מה שלימים שינה את התרכובת האתנית של העיר בגלל שרבים החליטו להישאר, ואת הסגנון האדריכלי שהיום מתכתב יותר עם בנייה סובייטית.

כיכר העצמאות בטשקנט
Shutterstock

ובכל זאת, אלה תשע סיבות שיוציאו אתכם מהקונספציה, אוזבקיסטן ידידותית למטיילים ומעניינת לא רק חובבי היסטוריה:

אוכל אוזבקי

השפעות הסוחרים שעברו דרך אוזבקיסטן ניכרת קודם כל באוכל. הם הביאו עמם את חומרי הגלם, התבלינים והטעמים האסייתיים והאירופאיים וכך השפיעו על המטבח האוזבקי שבינתיים מחזיק ותק בן מאות שנים, ועד היום נשתמרו בו כמה מן המאכלים שאנחנו הכי אוהבים. כך למשל, האושפלאו (פלוב) המזוהה בעיקר עם המטבח של אזור בוכרה, שמורכב (בגרסת הבסיס) מאורז, בשר, גזר ובצל ולפי המסורת אוכלים אותו עם הידיים. מעדן בוכרי נוסף, הוא המרק דושפרה, שמורכב מכיסונים, כדורי בשר ושפע עשבי תבלין ירוקים, שיוצא רותח על מנת שיורגשו טעמיו העזים. לצד אלה הזמינו את המנטי (או המנטו), אותם כיסוני בצק ממולאי בשר עם ציר שמיימי מעולה.

בין בזאר אחד לאחר, כנראה שגם תתקלו בלחם האוזבקי שנמכר כמעט בכל מקום ברחבי המדינה. אל תוותרו עליו, וגם לא על ישיבה באחד מבתי התה של אוזבקיסטן, שמתפקדים כמקלט מפני השמש הקופחת בשעות הצהריים המאוחרות.

לחם בוכרי מסורתי
NICOLA MESSANA PHOTOS / SHUTTERS

שוק צ'ורסו בטשקנט

שוק הסוחרים של טשקנט (Chorsu Bazaar), נחשב לאחד השווקים החשובים ביותר במרכז אסיה ומקום מרתק בפני עצמו, להתבונן בתערובת האתנית והתרבותית שהעיר מפורסמת בה. מדי יום חקלאים, איכרים וסוחרים שחיים מחוץ לעיר עושים את דרכם לשוק, כדי להציע את מרכולתם הטרייה ולקיים סחר חליפין עם שכניהם. השוק הצבעוני והשוקק שפועל כבר מאות שנים, מציע שלל סחורות. משטיחים ארוגים בעבודת יד, דרך פירות, ירקות ובשר, עבור בנעליים ובתלבושות מסורתיות, וכלה בתערובות תבלינים וחליטות תה וזוהי רשימה חלקית ביותר. עוד תוכלו למצוא מזכרות כמו כלי נגינה מסורתיים, ערכות תה, שטיחים בוכריים ופריטים אותנטיים נושנים. בקרבת המקום פועלים שורה של דוכנים שבהם תוכלו לשתות תה ירוק ולהתנסות (ולהתענג) במאכלים אוזבקים כמו צ'יבורק, מנטי ופלוב.

שוק צ'ורסו בטשקנט
Curioso / Shutterstock.com
שוק צ'ורסו בטשקנט
Curioso / Shutterstock.com

מטרו טשקנט

אחרי רעש האדמה בשנת 1966, היה צורך בשחזור כמעט טוטאלי של הבירה וכתוצאה הגיעו לטשקנט אדריכלים ומתכננים מכל רחבי ברית המועצות, במטרה לבנות את העיר מחדש. בין כל הפרויקטים, המטרו היה מן השאפתניים שביניהם, כאשר המודל היה ללכת בעקבות התחתית של מוסקבה ושל סנט פטרסבורג. המטרו שהחל את פעילותו בשנת 1977, הפך לימים, גם לאתר צבאי ולמקלט גרעיני שדרשו אמצעי בטיחות מחמירים, עד כדי כך שנאסר על האזרחים לצלמו. ביולי האחרון, לאחר 41 שנה, ההגבלה הוסרה ועתה ניתן לצלם שם. בגלל שהרוסים היו חתומים על הפרויקט, הם כיוונו ללא פחות מיצירת אומנות בדמותם, ואכן מדובר במבנה מהפכני לאותה תקופה, ועדיין נחשב לאחד מן היפים במרכז אסיה, שכן מצליח לשלב אלמנטים סובייטים עם עיצובים אסלאמיים עתיקים.

תחנת המטרו
\ Lukas Bischoff Photograph / Shu

מגדל הטלוויזיה

המגדל שגובהו 375 מטר, ונחשב לאחד מהמבנים הגבוהים ביותר במרכז אסיה, הוא נקודה שקשה לפספס. המבנה שהוקם בשנת 1979, סיפק בימיו הראשונים מידע אקלימי למגזר החקלאי, והיום הוא משמש לשידור הטלוויזיה הלוויינית, שידורי הרדיו והתקשורת הסלולרית. כיאה למגדל הגבוה במדינה ובדומה למגדלים אחרים בעולם, גם כאן אפשר למצוא אולם תצוגה, שבו מוצגים המבנים הגבוהים ברחבי העולם. המגדל מצויד בשלוש מעליות אשר יעלו את המבקרים במהירות של ארבעה מטרים לשנייה למרפסת התצפית שנמצאת בגובה של 96 מטר. ניתן גם לקחת סיור בתשלום עם מדריכים שיסבירו על ההיסטוריה של המגדל ועל הנוף הנשקף, כמו גם האתרים אחרים שניתן לראות ממנו.  

מגדל הטלויזיה של טשקנט
\ Shutterstock

כיכר טימור לנג

כ-70 שנה לאחר המהפכה הבולשביקית שהתרחשה ב-1917, הרפובליקות הסובייטיות מתחילות להכריז עצמאות בזו אחר זו, והשלטון הטכנוקרטי מבקש להעניק לגיטימציה לסמכותו על ידי פירוק הסמלים של הכח הסובייטי. לפיכך החלו לעקור את פסליהם של גיבורים סובייטים ובמקומם הונחו דמויות שנועדו לטפח את הזהות הלאומית החדשה. בשנת 1993 בראשותו של אסלאם קרימוב, מקימה אוזבקיסטן כיכר על שמו ודמותו של טימור לנג (1405 – 1336) הכובש המפורסם והשנוי במחלוקת מהמאה ה-14, שבמסעות הכיבוש שלו הרג המונים. במרכז הפארק ממוקמת אנדרטת הברונזה של לנג רוכב בגאון על סוסו, כאשר השאיפה הייתה לסמל את תחילת ההשינוי, וכן להדגים בדמותו את המוטו הלאומי "הכח הוא בצדק".

נכדו ויורשו של לנג, אולג בג, מתמטיקאי ואסטרונום ידוע בעיר, בנה בין השנים 1420-1417 את Ulughbek Madrassah שנמצאת בכיכר רג'סטן
\ Christophe Cappelli / Shutterst

ארמון הפורומים הבינלאומי

המבנה המרשים (The Palace International Forums) שנמצא מול הכיכר, הוא מרכז הפורומים של אוזבקיסטן. המבנה תוכנן כפלטפורמה לאירוח נציגים ממדינות זרות, קיום קונגרסים ואירועים תרבותיים. אלפי אנשים לקחו חלק בפרויקט, בהם אדריכלים ומעצבים רבים שהיו צריכים לשתף פעולה ביניהם כדי שהבניין יעמוד. ולמה נדרשו כל כך הרבה אנשים? משום שהמשימה היומרנית היתה לשלב בנייה מודרנית עדכנית ועכשווית, עם שילוב אלמנטים מן האדריכלות האוזבקית המסורתית. התוצאה: פנים המבנה כולל שנדלירים ראוותניים עם אלפי אבני חן יקרות ערך, רצפת שיש ירוקה שיובאה מאירלנד ורצפה נוספת שיובאה מיוון, מראות מעוטרות לצד חלונות צרים ווילונות מאורכים.

אמנם טשקנט נחשבת לעיר המתויירת ביותר באוזבקיסטן – ובצדק, אבל יש עוד כמה תחנות שכדאי לבקר בהן. סמרקנד, בוכרה וחיווה הן שלוש הערים הפופולריות ביותר אחריה וכנקודות חשובות על דרך המשי העתיקה, כל אחת מהן אוצרת היסטוריה, תרבות ואופי משלה.

The Palace International Forums
מרכז הפורומים של אוזבקיסטן
cad_wizard / Shutterstock

סמרקנד

במרחק של כארבע שעות נסיעה מטשקנט תגיעו לסמרקנד (Samarkand). העיר שאלכסנדר מוקדון כבש, ג'ינגיס חאן הביא לחורבנה וטימור לנג בנה מחדש. שם תוכלו לבקר במאוזוליאום גורי אמיר (Mausoleum Guri Amir) קברו של לנג, ומודל ארכיטקטוני מכונן שפרטיו מזוהים עם האדריכלות הפרסית-מונגולית, עד כדי כך שיש שמשווים אותו לקבר הומאיון בדלהי ולטאג' מאהל. נכדו ויורשו של לנג, אולג בג, מתמטיקאי ואסטרונום ידוע בעיר, בנה בין השנים 1420-1417 את Ulughbek Madrassah שנמצאת בכיכר רג'סטן (Registan) והיתה אוניברסיטה ללימודי האסלאם וגם מרכז ללימודי פילוסופיה, אסטרונומיה, מתמטיקה, לוגיקה ותיאולוגיה. בכיכר פועל מדי יום שוק עם דוכני מאפים בעבודת יד, אוכל מסורתי, שטיחים ארוגים וכלי נחושת. במרחק של קילומטר משם, נמצא מסגד ביבי חאנום (Bibi Khanym Mosque) שאותו בנו ארכיטקטים הודים ואיראנים עבור אשתו הסינית של לנג, מחומרי גלם יקרים אותם בזז לנג, כך מספרת האגדה, מהודו וסין.

סמרקנד- ארמון רגיסטן
beibaoke / Shutterstock.com

בוכרה

במרחק של כארבע שעות נסיעה מסמרקנד תגיעו גם לבוכרה (Bukhara). אחת ההתמחויות שמזוהות ביותר עם המחוז, הוא השטיח הבוכרי, שנחשב למקור גאוותם והכנסתם. השטיחים הבוכריים מוכרים בכל העולם, ומיוצאים היום לעשרות מדינות בעולם. כשתגיעו, היכנסו לאחת מכיפות המסחר שממוקמות בעיר העתיקה, בזאת המוקדשת לשטיחים תגלו שורות על שורות של שטיחים תלויים ופרוסים מכל הסוגים כמו משי, סאטן וצמר ובעלי מלאכה הטווים אותם. משם היכנסו לכיפת התכשיטנים, שמלבד תכשיטים תמצאו גם בדים צבעוניים וכותנה או לכיפת "חלפני הכספים" (זהו שמה הישן) שמוכרת בעיקר מזכרות. מקום מעניין נוסף הוא המצודה העתיקה, שבה הסתתרו תושבי העיר מפני ג'ינגיס חאן וכוחותיו שפעלו במרץ בניסיון להפיל את החומה בכדי לבזוז את בתיהם של התושבים. בקרו גם במינרט, המגדלור הגבוה בבוכרה, שבצריחו היו מדליקים מדורות כדי לסמן את המסלול לשיירות שהגיעו מדרך המשי. לפי האגדה חאן שהרים את כובעו שנפל מול המגדל, הרגיש כי השתחווה לו ולכן חס עליו והחליט שלא להחריבו. לא משנה מה תעשו בבוכרה, יותר חשוב מה תאכלו בה. בחרו באחת המסעדות המקומיות והזמינו כמעט את כל התפריט. לא תצטערו.

המרכז ההיסטוריה של בוכרה
beibaoke / Shutterstock.com
בוכרה
javarman / Shutterstock.com

חיווה

כדי להגיע לחיווה (Khiva) עליכם לעלות על טיסה של שעתיים מטשקנט לאורגנץ' (Urgench), ומשם לתפוס מונית של כחצי שעה נסיעה לחיווה. העיר שהייתה אחת מן התחנות הבולטות על דרך המשי עבור סוחרים, ידעה תקופות חשוכות לאורך ההיסטוריה שלה, בעיקר בימי הביניים, כאשר היוותה מרכז משגשג של סחר בעבדים. העיר העתיקה והמבוצרת (Itchan-Kala) היא היום מוזיאון ארכיאולוגי מוקף חומות בצורות, מחזיקה יותר מ-50 מונומנטים ביניהם אנדרטאות, מסגדים ובתי מדרש וגם כ-250 מבני מגורים עתיקים המתוארכים מן המאות ה-17 וה-18.

חיווה -מינרט כחול, אולי אחד מן הסמלים המזוהים ביותר עם העיר, אחרי החומות העתיקות
Dinozzzaver / Shutterstock.com

אם תסתובבו ביניהם תמצאו בתי מלאכה צבעוניים לייצור שטיחים ובדים. יש גם מינרט כחול, אולי אחד מן הסמלים המזוהים ביותר עם העיר, אחרי החומות העתיקות. גובהו אמנם עומד על 29 מטר, אך בפועל היה אמור להיות גבוה יותר, הגיע המגדל לשליש מגובהו מהתכנון המקורי, נעצרה בנייתו כדי שלא יגיע לגובה ארמון המלך.

הרשמה לניוזלטר

איפה תבלו את החופשה הבאה? הירשמו וקבלו המלצות ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות