בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופשה עם עז: התיירות החקלאית מצילה את אירופה

חקלאים באירופה מצליחים לשמור על חוותיהם בזכות פתיחתן לתיירים עירוניים. אלה, מצדם, זוכים בחופשה בריאה, זולה וחינוכית

תגובות
תיירות חקלאית
משה גלעד

פרה חומה עמדה בפינת החצר. בעלת הבית חצתה את הגינה בכפכפים, אוחזת בידה קנקן מתכת. לאחר שליטפה את הפרה, כרעה לצדה, חלבה אותה במשך כמה דקות וחזרה למטבח, שם נמזג החלב ישירות לספלי הקפה הרותחים שעל השולחן.

בחווה הקטנה ליד העיירה סוצ'בה בצפון רומניה יש שלושה חדרי אירוח. בני הזוג הקשישים שמנהלים את החווה לא שמעו מעודם את המונח "אגרו-תוריזם", כלומר "תיירות חקלאית", אבל דווקא הדבקות שלהם בחקלאות מסורתית ובבניית עץ מיושנת ורתיעתם מחידושים מציבות אותם פתאום בקו החזית של אחד הלהיטים הכי חמים בתחום התיירות.

ממה עושים גבינה

ארגון התיירות העולמי מציג הגדרה רחבה מאוד לתחום התיירות החקלאית: "כל חווה חקלאית שפתוחה לאירוח מבקרים, עם לינה או בלעדיה, עוסקת בתיירות חקלאית. בחוות כאלה יוזמנו האורחים לצפות בפעילות החקלאית, להשתתף בה, ליהנות מן התוצרת שלה".

העסקה מצוינת לשני הצדדים. התיירים באים ברובם מערים סואנות. הם מבקשים חופשה שלווה ובריאה, שינוי חד משגרת החיים שלהם. רובם לא מעוניינים חלילה לעבוד בחווה. התיירות החקלאית גם מתאימה מאין כמוה לחופשה משפחתית עם ילדים; היא נחשבת בריאה - האוויר הצח והאוכל הכפרי הם חלק מן העסקה; יש לה אפילו היבטים חינוכיים - הילדים לומדים איך אופים לחם, איך נראית עז וממה עושים גבינה; ולרוב זו גם חופשה זולה: בחוות רבות כלולות הפעילויות (טיולים, שיט ורכיבה על סוסים) במחיר הלינה או הביקור.

המניעים של בעלי החוות כלכליים, כמובן. בדרך כלל בני הדור הצעיר מפתחים את התיירות בחוות, ואילו הוריהם היו מעדיפים לוותר על האורחים הקולניים. אחרים מקבלים את הצורך להתפשר. באתר האינטרנט www.agritourismworld.com כותב החוואי האנגלי כריס גרנט: "לפעמים אני תוהה אם אגרו-תוריזם היא עבודה שמתאימה לחוואים. האם זו חקלאות? הרי תפקידנו לגדל יבולים ובעלי חיים. אבל אני אומר שאפילו אם החווה שלנו תידרדר להיות אתר תיירות זה כדאי. שימור החווה כחווה שווה הכל".

בדברים אלה טמון הסוד: הפתיחות לתיירות חקלאית מאפשרת לחוואים להמשיך להפעיל את החווה המשפחתית, גם אם היא כבר לא רווחית.

את הדחיפה הגדולה ביותר לתיירות חקלאית העניקו במקומות רבים דווקא הממשלות. משרדי התיירות ביוון, קפריסין, איטליה, קרואטיה ומדינות נוספות הבחינו ביתרונות שטמונים בפיתוחה: זו דרך פשוטה וזולה יחסית לשיפור רמת חייהם של חוואים דלי אמצעים שחיים באזורים מרוחקים. הסכנה שמאיימת כבר עשרות שנים על אזורים אלה היא התרוקנות מתושבים בגלל הגירה לערים הגדולות.

עידוד החוואים ותושבי הכפרים לפתח תיירות חקלאית הוכח כפתרון מוצלח, שמאפשר להם להמשיך לגור במקומותיהם. יש לו גם ערך היסטורי: שימור האדריכלות הכפרית, הפסטיבלים והמנהגים המסורתיים, שתיירים אוהבים לכנות "אותנטיים", והמשך השימוש בטכנולוגיות עתיקות שכמעט נעלמו.

מסלול הגבינות ומסלול הסיידר

טיה זאנקו, בעלת משק חקלאי קטן בדרום יוון, לא רחוק מהעיר נאפפליו, משכירה שישה חדרים באגף חדש שהוסיפה לביתה. במרפסת תלוי כלוב גדול ובו תוכי ירוק שמקלל ביוונית. אחד הבנים ממשפחת זאנקו מגדל סוסים במכלאה מאחורי הבית. שני בנים אחרים עזבו לנאפפליו.

"ההורים שלי התפרנסו מחקלאות", אומרת זאנקו, "אבל אז חיינו בצניעות גדולה, אכלנו מה שגידלנו. היום זה לא אפשרי. אנחנו מוכרחים לשנות את אורח החיים שלנו. התיירות החקלאית עצרה חלק מן העזיבה לעיר ויש גם דברים נוספים, קטנים אבל חשובים, כמו ייצור ריבות מקומיות.

ממשלת יוון מעניקה תמריצים כספיים לפיתוח תיירות חקלאית. היתרון, מסבירים תושבי הכפר, טמון בעובדה שפיתוח בית חווה לאירוח אינו כרוך בהשקעה גדולה מדי. "אף אחד לא מצפה שנחפור בריכת שחייה בחצר", מחייכת זאנקו. "ברוב המקומות משפצים חלק ממבני החווה שהוזנחו ומתאימים אותם למגורים. את העיצוב אנחנו עושים בעצמנו, אף אחד לא הביא אדריכל מאתונה כדי לעצב כאן חדרי אירוח".

הפריחה של טיולי אוכל ויין תורמת גם היא לשגשוג של התיירות החקלאית. שני הערוצים האלה כמו נולדו זה למען זה. האוכל טבעי, טרי, קרוב למקום גידולו. החקלאים יודעים להכין ממנו מטעמים והתיירים זוכים לחוויה קולינרית. בחבל קוויבק שבקנדה, למשל, מציעים מגוון של מסלולי טיול, כולם בעלי גוון חקלאי וקולינרי. התפריט כולל "מסלול גבינות", מסלול "שבע החוות של הטעם המקומי", "מסלול הסיידר" ו"מסלול הגורמה". כל אחד מן הטיולים כולל לפחות ארוחה אחת בבית חווה. הארוחות מוגשות על ריהוט פשוט, בכלים כפריים, באסם שהוסב לחדר אוכל. אוהבי היין בצרפת, איטליה, קליפורניה ואזורי יין אחרים בוחרים בשילוב של חופשה עם מגורים בחווה שבה מגדלים ענבי יין, ביקור ולימוד ביקב.

ההפסד של פאפוס

קפריסין נחשבת אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר לפיתוח תיירות חקלאית. בתחילת שנות ה-90 יצא לדרך במערב האי "פרויקט לאונה". הפרויקט, שנושא את שם המישור שבו התמקדו המאמצים, היה יוזמה של ארגון "חברי כדור הארץ" וארגון התיירות הקפריסאי. המטרות היו שימור הטבע והסביבה באזור, עצירת תהליך ההגירה לערים, הבאת תיירים לאזורים שאינם מושכים מבקרים והפעלת תיירות שאינה עונתית.

אחת המסקנות הבולטות מן הפרויקט היא שהתיירות החקלאית משכה לאי תיירים "איכותיים", כלומר כאלה שמתעניינים בתרבות ומוכנים להוציא סכומי כסף משמעותיים. התמריצים הכספיים ששילמה ממשלת קפריסין הוענקו רק לתושבים שהתגוררו בכפרים במשך כל השנה ולא הפעילו את החוות כעסק תיירותי ועונתי בלבד.

וכך התהפכה התמונה באי. תושבי כפרי החוף באזור התיירותי מאוד של פאפוס, בדרום, מסתכלים בקנאה בחוואי התיירות החקלאית שהשכילו לשמר את הכפרים המסורתיים בלי להרוס את אורח חייהם.



תהלוכה של נציגי חוות חקלאיות בפסטיבל עממי באינטרלקן, שווייץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו